בתשובה להאייל האלמוני, 18/08/07 4:12
455432
באמת? לא ברור לי איך ייתכן שיש חומרים שמזיקים למשל למערכת העצבים של חרקים, עופות ומכרסמים, אבל לא לכזו של בני אדם.

בנוסף, בישראל המינונים גבוהים משמעותית מהמותר בעולם, כך שהמסקנה של מחקר אמריקני זה או אחר לגבי מינון חומרי הדברה שיגרום לנזק מינימלי, פחות תקפה לחיינו בלבנט.
455579
אני מקווה שאת מודעת להבדלים בין הסטנדרטים של אז ושל היום.

על מה מסתמך המשפט האחרון ?
455582
ברור - אז היו טיפשים, והיום חכמים.

455620
איך איסור מכירה לציבור הרחב קשור לנושא ? זו סתם הגבלה על האזרח הקטן מתוך הנחה שהוא מטומטם.
כמו כן, את לא באמת טוענת שהרמה בארץ גבוהה מהרמה בחו"ל על סמך בדיקות שהראו כמה חריגות מהתקן בסופרים בארץ, נכון ? אולי יש חריגות גם בחו"ל (מחקר טוב בודק את הרמה האפקטיבית) ומה בכלל היחס בין התקן בארץ לתקן בחו"ל (שלא לדבר על כך שהחריגות היו למעשה בלעדית בעשבי התיבול, שמימלא נצרכים בכמויות קטנות) ?
455638
נכנסנו לענייני שו"ח? אני בחוץ.

את עשבי התיבול בדקו. מזונות אחרים עדיין לא בדקו. אתה רשאי להמתין לבדיקות כאלה.
בנוסף, באותה בדיקה לא מדובר ב"כמה חריגות מהתקן בסופרים בארץ" - החריגות לא היו רק במינון אלא גם בזהות החומר, והסופרים בארץ משווקים את תוצרתם של המגדלים הגדולים והעיקריים בישראל, מה שאומר שזה לא קיים רק בסופר. מה גורם לך להאמין שמשתמשים בחומרים הללו רק לעשבי התיבול ולא לירקות עליים למשל, שגם הם חשופים מאוד למזיקים?
455640
לעניין הרמה בארץ, ראה: http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2...
456008
באמת קשה לי לראות איך הטענות שלך מתיישבות עם הקישורים שלך.
הבדיקה היתה של פירות וירקות, אבל רק בעשבי תיבול (ומקרה אחד של פטרוזיליה) נמצאו חריגות
"המועצה לצרכנות וערוץ 10 העבירו לבדיקת מעבדות "בקטוכם" שמונה סוגים של פירות וירקות לבדיקה: דובדבנים, ענבים, אפרסקים, עגבניות, מלפפונים, פטרוזיליה, חסה וכוסברה."
והפרוטוקול ארוך ומשעמם, אבל חלק מהטוענים בו אומרים דברים כגון
"
אלדד לנדס:

אנחנו נשווה לארצות הברית. אנחנו משווים לאירופה כל יום. בסך הכל אנחנו לא אוכלים יותר חומרי הדברה מהאירופים. בואו נבדיל בין התקן של האירופים לבין דרישות לקוח אצל האירופים, אלה שני דברים שונים לחלוטין.
"
אני לא יודע מי הוא ומה ההשכלה שלו, אבל לפחות חלק מהדוברים טענו שבמצב הנוכחי התקן הוא סביר לעומת העולם המערבי, כאמור בקישור שלך.
456237
נו, לנדס אמר, אז אמר.

זה נשמע כמו התחמקות, אבל באמת אין לי מה להוסיף לפתיל הזה. אני לא חושבת שגם התקן היום, בישראל או באירופה, טוב או כדאי או מומלץ. אני לא חושבת שבני אדם אמורים, או שכדאי להם, לקבל את מזונם עם מלווים כאלה. על הבעיות הפרקטיות והמוסריות הכרוכות במעבר כולל למזון אורגני כתבתי בפירוט בתגובה קודמת. מעבר לזה, כל אחד עושה את השקלול שלו לחבילה הזו.
455584
אולי בשוליים יש חמרי הדברה צרי טווח שמזיקים למשל למערכת העצבים של חרקים, אבל לא לכזו של בני אדם. ברוב המקרים מדובר בשאלה של מינונים. יש גודל שמבטא רעילות, והוא מכונה LD50. משמעותו היא כמה מיליגרם מהחומר הרעיל לכל קילוגרם מסת גוף של האובייקט המורעל נדרשים ע"מ לגרום למותה של מחצית האוכלוסיה. בשל הבדלי הגודל בין בני האדם (ואפילו חתולי הבית שלהם) לבין החרקים, יש טווח ביטחון די משמעותי. הוסיפי לכך את העובדה שהחומרים המשמשים כחמרי הדברה בחקלאות (במיוחד בצמחי מאכל, אבל גם בכותנה לצורך הדוגמא) מתפרקים תוך זמן קצר יחסית כאשר הם חשופים לאויר החפשי, כך שעד שהפרות המרוססים מגיעים לשולחנך הרעילות זניחה.
עובדה נוספת היא שקבוצת הזרחנים האורגניים, המהווים את רוב קוטלי החרקים המשמשים בחקלאות, אינה מצטברת בגוף, כי אם מתפרקת (בניגוד לרעלים הכלורטיים המצטברים בגוף).
455591
מוות הוא לא הנזק האפשרי היחיד. אם חומר פועל על מערכת העצבים, הוא יפעל גם במינון נמוך. האם ידוע מהם הנזקים במינון נמוך?

אין משמעות ל"אוויר החופשי" אם הפירות מושקים בחומר ההדברה והוא נטמע בהם.
455623
אני בכלל לא מבין מה הבעיה.
אותם חמרי הדברה שפועלים על מערכת העצבים, הם (ברובם) זרחנים אורגנים. אז אפשר לאכול עגבניות עם פרתיון מבלי לפגוע באורגניות של המזון, ובלצ''ג.
455639
איך אתה מסביר את זה? http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3371298,00.h...
455641
להסברים אולי תפני למסביר לצרכן, זה התחום שלו...

וקצת יותר ברצינות: אמור להיות הבדל בין שימוש‏1 חקלאי או תעשייתי לבין שימוש ביתי.
העובדה שמישהו מתייחס אל הגינה הפרטית שלו (או גרוע מכך - הציבורית שמתחת לחלוני) כאל "שימוש חקלאי" היא תערובת של שתי תכונות ישראליות: החוכמולוגיות של המשתמש והאדישות או אזלת היד של הרשויות.

__
1 במקרה זה של חומרי הדברה, אבל גם במקרים אחרים של חומרים רעילים או בעלי פוטנציאל נזק כזה או אחר.
כלורפיריפוס ודיאזינון 455642
שני החומרים הנ''ל הם קוטלי חרקים נפוצים ביותר. הראשון נמכר תחת השם ''דורסבן'' ומופיע בצורת גרגרים או נוזל מרוכז להכנת תרסיס. השני נמכר תחת השם ''דזיקטול'' בצורה גרגרית.
את החומר הגרגרי מפזרים על מדשאות או ישירות על האדמה והוא אמור להרוג כמעט כל מה שחי בה. לפי הוראות הבטיחות אסור לשבת על מדשאות שטופלו בחומר במשך שבוע מיום הפיזור. מנסיון, שניהם יעילים ביותר נגד נמלים וזחלים. חרגולים פחות מתרגשים (אבל גם פחות מזיקים). ניתן לרכוש אותם כמעט בכל משתלה.
''דורסבן'' נוזלי נושא עליו אזהרה חמורה במיוחד ומדורג בדרגת הרעילות הגבוהה ביותר (החומרים הגרגריים מדורגים בדרוג רעילות נמוך). השימוש בו מחייב לבוש מלא - שרוולים ומכנסיים ארוכים, נעלים גבוהות, מסכה וכפפות, וחובה לכבס את כל הבגדים ולהתרחץ אחרי השימוש בו. העובדה שכל כך קל לרכוש אותו לשימוש ביתי, היא שערוריה.
455649
הייתי צריכה להצביע על פסקאות ספציפיות:

ד”ר דוד רטנר, לשעבר מנהל חדר המיון בבית החולים העמק בעפולה, ערך כבר בשנות ה-‏80 סדרת מחקרים, שהוכיחה שאכילת פירות וירקות המכילים שאריות של זרחנים אורגניים גורמת לתחלואים קשים. ”לחדר המיון הגיעו אנשים עם הפרעות קשות במערכת העיכול, שלא נמצא להן הסבר”, הוא מספר. ”כשבדקנו בדמם את רמת האנזים אצטיל כולין אסטרז, האחראי להעברה תקינה של המסרים העצביים, מצאנו שהיא הייתה נמוכה באופן משמעותי. הסיכונים מכך כוללים מגוון רחב של בעיות, החל מהפרעות עיכול - בעיקר כאבי בטן ושלשולים - דרך בעיות שינה שאינן מגיבות לתרופות שינה, וכלה בבלבול וירידה בכושר הריכוז. במקרים קיצוניים מערכת העצבים כולה עלולה להגיע לכלל שיתוק ואף לגרום למוות. במקרה של החולים האלה, מצבם השתפר לאחר שהעברנו אותם לדיאטה אורגנית, נטולת חומרי הדברה, שגרמה לרמת האנזים לעלות”.

חוץ מהפגיעה המיידית, הנובעת מעיכוב האצטיל כולין אסטרז, התגלו בשנים האחרונות צורות פגיעה נוספות, חמורות לא פחות. ”הזרחנים האורגניים, בעיקר כלורפיריפוס ודיאזינון, גורמים לנזקים לטווח ארוך במערכת העצבים, במיוחד אצל תינוקות וילדים קטנים”, אומרת ד”ר אורנה מצנר, הממונה על רישום חומרי הדברה במשרד להגנת הסביבה. ”במחקר שנערך במקסיקו נמצא כי ילדי גן שהתגוררו באזורים חקלאיים ונחשפו לזרחנים אורגניים, סבלו מפיגור בגדילה, בקואורדינציה עדינה, במבחני זיכרון ועוד. כמו כן נמצא שקיים קשר בין חשיפה של נשים הרות לזרחנים אורגניים לבין פגמים התפתחותיים ביילודים, שמתבטאים בלידה מוקדמת, משקל נמוך, פיגור בהתפתחות לאחר הלידה ובעיות התנהגות”.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים