בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 19/08/07 9:01
455466
אם יש לך חמצן טהור בבקבוקים מיובאים מהרי שווייץ, מצבך טוב. לי אין, ולכן (בהסתמך על ההיקש היציב שלך) אני מסיקה שזה בסדר גמור לגור בתוך ארובות חדרה.

(גם ירקות קפואים של סנפרוסט זה ''טרי יותר'' בהשוואה לשימורים).
455468
השאלה המעניינת היא לא האם יש פתרון טוב למי שיש לו הכנסה של העשירון השביעי ומעלה וחנות של ''הרדוף אורגני'' ליד הבית (או אפילו סופר עם מוצרי סנפרוסט שגדלים תחת הדברה) אלא האם יש דרך יעילה להאכיל מיליונים או אפילו מיליארדים שלרבים מהם אין אפשרויות כאלה.

אגב, אל תנסי לנשום חמצן טהור אלא לפרקי זמן קצרים מאד. זה די מסוכן.
455469
יש המון היבטים לשאלה, שאולי אמנה אח"כ, והעלית אחד מהם. אני לא זוכרת שבדיון שאני התחלתי ב תגובה 455243 עלתה שאלת הכדאיות הכלכלית הגלובלית של טהרנות במזון. גם לא דובר כאן על אורגני לעומת מרוסס, אלא על מזון טרי לעומת משומר.

חוץ מזה, אנחנו נכנסים לתחום שבו המוסר, הפרקטיקה, החוקים הבינלאומיים והגלובליזציה מתערבבים כולם זה בזה ומשבשים את העובדות הפשוטות.
455471
התגובה ההיא עסקה במפורש בחומרי הדברה לעומת אורגני, והיא באה בתגובה לאייל אלמוני שדיבר על הנושא הגלובלי. עם זאת, נכון שהיא עצמה לא עסקה באספקט הגלובלי והדיון שהתפתח אח''כ נטה יותר לדון בחומרים המשמרים מאשר בהתמודדות עם חרקים.
455473
(אנחה).
מנסה שוב 455476
אני אמנה את כל היבטי הדיון שעולים בדעתי:

1. האם מזון מרוסס אכן מזיק לבריאות האדם (במינונים השונים)

2. האם מזון מרוסס אכן מזיק לסביבה

3. בהינתן תשובה חיובית - האם טוב ליחיד בעולם המערבי להעדיף מזון לא מרוסס (האם הנזק עולה בעיניו על התועלת שבשימוש. יש אנשים שסבורים שקרינה סלולרית מזיקה, אבל לא מפסיקים לדבר בטלפון הנייד שלהם).

4. האם היחיד בעולם המערבי מסוגל לעמוד בהחלטתו זו (שיקולים של מחיר, זמינות, חריגות חברתית בתקופות שונות וכדומה).

5. האם החלטה זו (להעדיף מזון לא מרוסס) ישימה או ריאלית לסביבות אוכלוסייה שלמות בעולם המערבי (האם החקלאים האורגניים הפועלים היום מסוגלים להאכיל את כל גוש דן? האם יש תנאים כלכליים ופוליטיים שבהם יוכלו לעשות זאת? האם כדאי, בשם בריאות הציבור, לדחוף לכיוון כזה?

תת-דיון: האם הדחיפה תתבצע מכוח השוק או מתוקף מדיניות ממשלתית? בשוק המים למשל, אנשים לא מחכים למדיניות הממשלה וקונים בקבוקי מים מינרליים או מטהרי מים).

6. האם החלטה זו יכולה להתקיים באוכלוסייה שלמה בעולם המערבי, תוך שימוש במשאבים הגיוניים וריאליים (נאמר, לא הגיוני שכל השוודים יחליטו לזנוח את תפריטם הקיים ולעבור לאורגני המיובא מסקוטלנד. כן הגיוני שממשלת שוודיה תעודד באופן נמרץ מעבר לחקלאות פחות מרוססת, בהסכמה כללית של האוכלוסייה לשאת בהשלכות)

7. האם אפשר ליישם החלטה זו בהצלחה גם בשאר העולם (שיקולים גלובליים, כלכליים, תאגידיים, פוליטיים וצבאיים). האם יש מקומות שריסוס בכלל לא הגיע אליהם?

* שאלות משנה נלוות, חופפות חלקית, לעתים רלוונטיות ולעתים לא:

- העדפת מזון טרי לעומת משומר או קפוא
- העדפת מזון מקומי או מיובא
- צריכת מזון מייצור/גידול עצמי לעומת הישענות על ספקים חיצוניים
- העדפת מזון מעובד כמה שפחות (לעומת צריכת מזון מעובד בלבד, בקצה השני של הסקאלה).

בטח יש עוד.
מנסה שוב 455485
השאלות שלך חשובות ומעניינות, אבל נראה לי שחסרה לנו תשתית עובדתית כדי לענות לחלק מהן. נראה לי שאנו צריכים לדעת לפחות שלושה נתונים בסיסיים:
1. מהו היבול הממוצע ליחידת שטח של גידול מרוסס ולא מרוסס? (כמובן, זה שונה מגידול לגידול).
2. מהו האורך הממוצע של חיי מדף לגידול מרוסס ולא מרוסס?
3. מהי העלות לקילוגרם תוצרת מרוסס ולא מרוסס?

וכעת לשאלות שלך:
1. אין לי ספק שמזון מרוסס במינון גבוה מזיק. אני לא בטוח לגבי מינונים נמוכים בתנאים אופטימליים (כאשר יש די זמן לחומר להתנדף, כאשר שוטפים את התוצרת באופן יסודי וכו'). כמו כן, יתכן שיש הבדל משמעותי בין גידולים שבהם מה שאתה אוכל נחשף לחומר (למשל עגבניות, ענבים), גידולים בעלי קליפה דקה שניתן להסיר (תפוחים), גידולים בעלי קליפה עבה (בננות, תפוזים) וגידולים תת-קרקעיים (תפוחי אדמה).

2. הריסוס מזיק לסביבה ללא ספק, הן מיידית והן באופן מצטבר. גם הדישון הלא-אורגני מזיק לסביבה. כמובן, גם אלמנטים אחרים בהרגלי הצריכה המערביים מזיקים לסביבה: הצרכן המערבי רוצה, למשל, שכל פרי יהיה זמין לו בכל עונה ובכל מקום, גם אם צריך להוביל בננות מאקוודור ותפוזים מדרום אפריקה במחיר סביבתי כבד.

3. זה תלוי גם בתשובה לשאלה 1 וגם בזמינות/עלות של אלטרנטיבה. אם הסיכון אינו משמעותי אין סיבה לשלם משמעותית יותר.

4. יחידים יכולים לעמוד בכל החלטה; מי שזה חשוב לו מספיק יבחר על מה לוותר כדי לממן זאת. נדמה לי שאת מתכוונת לשאול האם קבוצות גדולות של יחידים יכולות לעמוד בכך, אבל אז שיקולים כמו חריגות כבר לא רלבנטיים. בכל מקרה, יש גורמים מעכבים משמעותיים. האחד הוא זמינות הפרי (הנמוכה יותר ביבולים אורגניים). השני הוא חיצוניות; יבולים אורגניים נוטים להיות פחות יפים (או שיש לברור אותם יותר בקפידה ולזרוק חלק גדול יותר מהיבול). השלישי הוא כמובן המחיר - ומן הסתם גם אחרים שאינם חולפים בראשי כרגע.

5. ברור שהחקלאות האורגנית הקיימת היום בארץ אינה יכולה להאכיל אוכלוסיה גדולה. נראה לי (וכאן נכנסות השאלות שהעליתי בהתחלה) שהשטח החקלאי הקיים בארץ לא יוכל לספק את תצרוכתה של האוכלוסיה אם כולו יעבור לגידול אורגני. מכאן שהאוכלוסיה תצטרך לצמצם את צריכת הפירות והירקות שלה, כלומר - מחירי היבולים יעלו כך שהעניים יוותרו על הרבה מהם והעשירים על מעט מהם. האם מצב כזה יועיל לבריאות הציבור? קשה להאמין. ניתן לעודד גידולים אורגניים באמצעי מדיניות שונים, אבל בינתיים (עד כמה שידוע לי) האנושות עוד לא גילתה כיצד להפיק אותו יבול משטח בגידול אורגני כמו בגידול מרוסס. יש גם שאלות אחרות שגידול אורגני מעלה (למשל, מערכי הפצה ואחסנה בהיקף רחב המותאמים לגידולים כאלה), אבל דומני שניתן למצוא להן פתרונות.
(הערת אגב לגבי המים - דווקא כאן האוכלוסיה מפגינה חוסר חכמה מובהק, והיחס בין העלות לתועלת אם היא בכלל קיימת הוא לגמרי בלתי סביר).

6. השאלה הזו די חופפת לקודמתה.

7. אם ההנחה שלי לפיה משטח נתון ניתן להפיק משמעותית יותר יבול בגידול מרוסס מאשר בגידול אורגני נכונה, הרי שגידול אורגני הוא מותרות שהעולם השלישי לא יוכל לאפשר. לגבי מדינות ביניים (נניח, כאלה שתל"ג שלהן לנפש הוא בין חמשת אלפים לעשרת אלפים דולר לשנה) הדבר תלוי בשלל גורמים, החל מזמינות קרקע ועד מודעות האוכלוסיה וקשה לתת תשובה ודאית.
מנסה שוב 455502
לא ציפיתי שתענה בפירוט :-) אבל תודה על התשובה.

לגבי הנתון השני - אורך חיי מדף - יש תנאים שבהם חשיבותו יורדת. למשל מזון מקומי. תפוח מארה"ב (פינק ליידי, טעימים אבל מיובאים...) חייב להחזיק כמה ימים או שבועות יותר מתפוח שגדל בגליל.

שאלות 5 ו-‏6 לא ממש חופפות. 5 התייחסה "סתם" לכמויות גדולות של צרכנים שמשנות הרגלי צריכה (ולא לסטריאוטיפ האהוב של צפונים או שינקינאים שהולכים אחר הטרנד וקונים אורגני). 6 מתייחסת לשינוי הרגלי צריכה של מדינה שלמה. שווה להזכיר בהקשר זה שצרכנים גם אפשר לחנך (לצריכה של תוצרת מקומית ועונתית, לעידוד גידול עצמי במסגרת קואופרטיבים וכולי), אם כי הצרכן הישראלי הוא קשה-חינוך יותר מאחרים :-) ויש דברים שלעולם לא ילמד.

שאלה 7 היא גם מוסרית, למרות שניסחתי ומחקתי את זה בתגובתי הקודמת. כתמיד העולם הראשון יזכה לתנאים משופרים וינקה את המזון שלו, בעוד העולם השלישי יקבל בלית ברירה את שאריות חומרי ההדברה שיצאו מן התקן בארצות המערב.
מנסה שוב 455524
גם תפוח מהגליל צריך חיי מדף. אם כל מטעי התפוחים בגליל מבשילים תוך חודש, נניח, והרשתות מעונינות למכור את התפוחים האלה במשך שלושה חודשים (כי לאף אחד אין מה לעשות עם כל כך הרבה תפוחים תוך חודש) הן חייבות לאחסן את התפוחים האלה בקירור ולשווק אותם בהדרגה. אולי אפילו לקטוף אותם לפני הבשלתם המלאה ולהבחיל אותם במנות קטנות.

לגבי שאלה 7, אין מה לעשות: למי שיש כסף תמיד יהיה טוב יותר ממי שאין לו. ברמה של מדינה אפשר לנסות לשפר את השוויוניות, אבל ברמה הגלובלית אנחנו עדיין רחוקים מאד מזה גם בתחום הזה. בכל מקרה, כרגע הדאגה של העולם השלישי היא מניעת רעב ולא השפעה בריאותית לטווח ארוך, ולצורך הזה חומרי ההדברה פועלים בצורה יעילה יותר ממה שיש למערב להציע.
מנסה שוב 455529
ביקרתי פעם בבית אריזה לתפוחים בגולן. מעבר למכונה המדהימה שיש להם למיון תפוחים, הם סיפרו שהם שומרים את התפוחים במחסנים מקוררים (אבל לא בהקפאה) ומלאים בחנקן וכך מצליחם לשמור תפוחים במשך שנה שלמה. הבעיה היא המישלוח, לא האיכסון עצמו. אני לא יודע אם התפוחים מארה''ב מגיעים במכולות אטומות ומקוררות. צריך להקפיד על טמפרטורה מאוד מסוימת.
מנסה שוב 455534
אתה לא מתחרט שכתבת "מאד מסוימת"?
מנסה שוב 455535
עוד לא.
שיר סיום 458540
ועכשיו?
מנסה שוב 455489
1,3. האם מזון מרוסס מזיק לבריאות האדם - מעבר לכך שהדבר נשמע כל כך הגיוני ומובן מאליו שנדמה שאפילו אין טעם להעלות את השאלה - האמנם ידוע שאכן הדבר כך? האם העניין נחקר? האם נבדק ונמצא שאוכלוסיות הניזונות על מזון מרוסס יש בהן יותר מחלות? האם תוחלת החיים בהן יותר נמוכה? האם ישנם ממצאים אחרים כלשהם, התומכים ברעיון זה והמביאים למסקנה ברורה, או שאנו מסתמכים בעיקר על (מה שנראה לנו כ- )"הגיון בריא"?
מנסה שוב 455598
מעניין - נראה לי שקל לבדוק את זה בניסויים על בעלי חיים. המסקנות יהיו תקפות בוודאות טובה לבני-אדם, נדמה לי (אם הריסוס נועד נגד חרקים, והחשש הוא שזה משפיע על בני-אדם, אז נראה לי שארנבת או קוף היא מודל טוב). וזה אפילו לא כרוך בגרימת סבל, או באיזשהו שינוי לרעה שהחיה יכולה להרגיש. לצורך העניין, אפשר לעשות את הניסוי בגני-חיות.
455472
אנחנו מסתובבים במעגל, ואני לא אוהב לרקוד (ארכיבאי!).

בהנתן מצבנו העגום בו איננו יכולים לאכול את העגבניה הישר מהשיח, השאלה היא אם סנפרוסט‏1 באמת עדיף על עגבניות משומרות. אני מוכן להסכים שאם המזון הוקפא כשהוא טרי לחלוטין, ואם הוא נשמר קפוא מאד במשך כל המסע הארוך מסנפרוסט ועד הדה-פרוסט - כולל כל המחסנים שבדרך, כולל כל משאיות השינוע, כולל הסופר שלך, כולל סל הקניות שלך בדרך מהסופר הביתה, כולל המקפיא שלך - אם כל אלה מתמלאים את אולי לא אוכלת משהו מזיק מאד. רק שימי לב לכמות ה"אם"ים במשפט המסורבל הזה.

למען האמת אני לא בטוח אפילו שזה נכון. אם השקו את הירקות שלך במי ביוב, אני לא בטוח שכדאי לאכול אותם בלי העיקור שעושים להם לפני שמשמרים אותם. אגב, סקר פירטי קטן: מי כאן רוחץ את הפירות והירקות עם סבון לפני השימוש?
____________
1- לגבי "אוסם" אין שאלה: http://news.msn.co.il/news/BusinessCommunication/Eco...
455474
אכן, נכנסנו לתחום הטנגו אל תוך הלילה, שבו ההיגיון אינו רלוונטי עוד.

מה זה "בהינתן מצבנו העגום"? מי נתן לנו את מצבנו? מצבנו אומנם לא משהו, והרבה מזה בשל גורמים שאינם בשליטתנו, אבל ברווח הקטן שנשאר כל אחד עושה מה שהוא יכול. השאר עסוקים בלשכנע את עצמם שגם לא לעשות כלום זה בסדר גמור. זה אכן בסדר גמור (חזור לפסקה הראשונה).

אגב, אני לרוב רוחצת ירקות ופירות בסבון, גם את האורגנים שביניהם וגם את עשבי התיבול מהעציצים שלי. יש המון אבק כאן, בארובות חדרה.
455475
הסיבות למצבנו העגום, כבודן במקומו מונח (אגב, השד יודע איפה המקום הזה שהכבודים למיניהם מונחים בו. הייתי מת לבקר שם פעם), אבל הן אינן נושא הדיון.

למה לא לעשות כלום? להיפך, אני קורא לעשות הרבה: לאכול רק מזון משומר!
____________
"עשבי תיבול", אה? תזהרי שהיפני לא יגיע לביקור.
455477
בדקתי עם היפאני. זה בסדר גמור לגדל צמחים שמהסיבים שלהם אפשר להכין חבלי קליעה לחוג המקרמה שלי.
455498
המקום שבו הכבודים למינהם מונחים? ימינה אחרי שאתה הולך מאיבוד.
455482
הקפאה פוגעת קשה בערך התזונתי של מזונות מסוימים, כיוון שגבישי הקרח מפצפצים את התאים ברמה המיקרוסקופית (אם אני זוכר נכון הם אף מסוגלים להרוס חלבונים, עמילנים וויטמינים). זאת הסיבה למשל שאסור להפשיר ולהקפיא בשר (אפילו טבעולים למיניהם!), כי היצרניות מקפיאות בצורה מהירה שמקטינה את הגבישים ומפחיתה את כמותם.
455486
עד כמה שידוע לי, הסיבה שאסור להפשיר ולהקפיא בשר היא שתהליך ההפשרה הוא הזדמנות מצויינת להתפתחות חיידקים שההקפאה אח''כ אינה הורגת אותם ובהפשרה הבאה הם כבר מצויים בכמויות מסוכנות.
455769
זכורה לי פרסומת של סנפרוסט שציינה שמוצריהם ''עשירים במינרלים''. את הויטמנימים השאירו בחוץ, ייתכן שלא במקרה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים