בתשובה לMRP, 01/09/07 15:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
להזכירך, המשפט של אלמוני אמר *לעולם* אל תאיים אם אינך מוכן לבצע. אז זו אכן אמירה טיפשית. אשר לענייננו המיידי - כשאתה מסתובב עם אקדח, אבל מתנהג כרגיל, אתה משדר איום כלפי תוקפים פוטנציאליים, אבל לא עבור אף אחד אחר. הסיכוי שלך לעימותים אלימים עם אנשים נורמטיביים נשאר כמקודם, והסיכוי לעימותים אלימים עם אנשים אלימים יורד. בין אם האקדח טעון או לא, האיום הזה כדאי ומשתלם, גם אם אין לך כוונה או יכולת לממש אותו לעולם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האלמוני הוא אני. המשמעות של היוריסטיקה היא בדיוק לנהוג עפ"י אותה התבנית בכל המקרים בהם המידע שלך הינו חלקי [שזה בקירוב טוב כמעט כל מקרה בעולם האמיתי] מתוך כוונה להעלות את תוחלת ההצלחות. אני לא מסכים עם הפסקה השניה. קודם כל, כאדם נורמטיבי, אזרחים שמסתובבים עם אקדח מעוררים אצלי אנטגוניזם מסויים, אבל זה לא שייך לענייננו. הבעיה האמיתית היא שעימותים עם אנשים אלימים עשויים להדרדר ביתר קלות בגלל נוכחות האקדח. נכון, יש משקל כלל לא זניח לאיום ולהרתעה, אבל אם אלו לא עבדו, כדאי שתהיה לך האפשרות לממש. ובכלל, לא ברור לי מה היתרון באקדח ללא תחמושת על פני אקדח עם תחמושת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באשר לשאלתך האחרונה - אם מישהו מצליח לחטוף לך את האקדח ולפנותו נגדך - נראה לי שיש יתרון ברור לאקדח לא טעון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הבעיה האמיתית היא שעימותים עם אנשים אלימים עשויים להדרדר ביתר קלות בגלל נוכחות האקדח". כדי להפריך את כדאיות המדיניות שהצעתי, אתה צריך לטעון לא רק שייתכנו מקרים שבהם האקדח יזרז הידרדרות, אלא שגם התוחלת להידרדרות, או לפחות סטיית התקן, עולה. האמת היא שאני מתקשה לראות אפילו את המקרים הבודדים. זה בוודאי דמיוני המוגבל - מה התסריט הסביר ביותר שיש לך בראש לזה? "לא ברור לי מה היתרון באקדח ללא תחמושת על פני אקדח עם תחמושת." (א)כפי שכתב האלמוני, הסיכון שהאקדח יופנה נגדך, (ב) כפי שכתבתי קודם (בהמשך לדברי אחרים) הסיכון שהילד שלך ישחק בנשק. בעובדה(?), יש אנשים שמהסיבות האלו(?) מעדיפים לוותר על אקדח בכלל מאשר ללכת עם. הטרייד-אוף בין אקדח ללא תחמושת לבין אקדח עם תחמושת ברור. מה שאתה צריך לשכנע הוא ביתרון של בלי אקדח על פני אקדח ללא תחמושת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"קודם כל, כאדם נורמטיבי, אזרחים שמסתובבים עם אקדח מעוררים אצלי אנטגוניזם מסויים, אבל זה לא שייך לענייננו." - והמחשבה הראשונה (אבל לא האחרונה) שעוברת *לי* בראש כשאני רואה אזרח חמוש היא שהוא אוהב לעשות פוזות. אבל, כמו שאמרת, זה לא שייך לענייננו. הבעיה שאתה מציג כרגע לא הופכת את המשפט "לעולם אל תאיים אם אינך מוכן לבצע" להצעה חכמה. אם אתה אדם שקול, ישתלם לך האיום הזה, גם אם אינך מוכן לבצע אותו. פשוט תצטרך לשלוף אותו (את האיום) יותר בזהירות. יש יתרונות. למשל אם יש לך ילדים, אם אתה דכאוני, או אם אתה אוהב לשתות. אבל לא שמעת אותי ממליץ להסתובב דווקא בלי תחמושת. רק אמרתי שזה לא משולל הגיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כך זה בד''כ אצלנו. נדמה לי שבארה''ב אנשים הולכים עם נרתיק כתף או מוסתר במכנסיים, כלומר, אין פוזות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |