בתשובה ליהונתן אורן, 01/09/07 17:23
456288
מה, אתה לא?
456290
לא יודע. נראה לי קצת מיותר. גם היום אני ממשיך לעשות טעויות ולהחמיץ (בגדול) הזדמנויות, ואני די מודע לכך. אז אם זה באמת חשוב, אני יכול לשנות את ההתנהגות שלי כיום במקום לשקוע בפנטזיות על ''מה היה אם'' בעבר.
456291
ואם השאלה לא היתה "או-או"? (או עבר או עתיד)?

אגב, האם באמת נכון שבכל רגע נתון אתה יודע מעט פחות מאשר ברגע שבא אחריו? אולי זה להפך - אולי יש דברים שידענו ואיבדנו? (תמימות, להט, הומור, אמון...)
456296
השאלה היא לא בדיוק "או-או" (כי כאן התשובה ברורה), אלא "האם כיף לפנטז (על חזרה לעבר ושינויו)?". וכאן, יש לי איזו הרגשה של תפלות הפנטזיה ואפילו התקוממות פנימית, כי אני מרגיש שאני חוזר על אותם מישגים בהווה. אז מה הטעם לחזור לעבר כשאני יכול לשנות את ההווה?
אמנם יש דברים שאיבדתי לתמיד, כמו אנשים שעשיתי טעויות ביחסים איתם ואני לא יכול להחזיר את הגלגל אחורה, אבל במיקרים כאלה אני מרגיש בעיקר כעס על עצמי ואפילו בושה, וזה הופך את הפנטזיה למציקה ולא-נוחה מדי.

אני לא מרגיש שאיבדתי (בעצמי) דברים שאני מצר עליהם. תמימות לא נראית לי כזה שוס, נדמה לי שהיום אני מסוגל לתת יותר אמון מבעבר, ואני לא מרגיש שאיבדתי להט אם כי למדתי לתחום אותו קצת. מה איתך? השאלה הזאת מגיעה מהרגשה כזאת?
456324
טוב, לא התכוונתי לפנטזיה אלא לרעיון האפשרות של חזרה ממש (אם קוסם יציע לך לחזור בזמן וכולי). אבל בזמן שאני כותבת את זה ההבדל לא ממש ברור לי. ואם אתה אומר שהמחשבה על אפשרות כזו גוררת את האדם לפנטזיות עקרות, גם זה נכון :-)

אצלי, אם משהו הלך לאיבוד במשך השנים, הוא הזמן והמרחב הפתוח. גדלה המודעות להצטמצמות המתמדת לתוך אפשרות אחת בעץ האפשרויות, אבל זה מן הסתם מפני שנרשמו הרבה יותר הצטמצמויות כאלה מאשר לפני 15 שנה למשל. זה עדיין לא אומר שלא נוכל לבחור מחדש ולהפתיע בעתיד, אני מקווה.

השאלה הזו מגיעה מסקרנות פשוטה. אם כי חוויתי לא פעם "הרגשה כזאת":

456338
בלוזים יפים. האם את יודעת לנגן?

עכשיו, כשאת מעלה את זה, המודעות להצטמצמות המתמדת קיימת גם אצלי. אבל בד"כ אני לא חווה אותה כאבדן. היא מקנה גם סוג של ביטחון - אני יודע יותר מי אני ומי אני לא, ולאיזה כיוונים מעניין אותי להתקדם מכאן. ברור שאפשר לבחור מחדש ולהפתיע בעתיד, אבל למי יש כוח.
456366
לא, לצערי (עוד הצטמצמות).

יפה שאתה מציג את הצד האופטימי של העניין. מעניין מה יוצר ראייה טראגית-מלודרמטית-קתרטית כמו שלי (אני תיכף יוצאת לנופש, לקרוע איזה בית הבראה לקשישים, יהיה לי על מה לחשוב שם).
456399
אלכ הצטמצמות. לא נראה לי כזאת בעיה ללמוד בלוז פשוט (וגם Stormy Monday כמובן). חכי קצת ועוד מעט נועם יוכל כבר להראות לך.
456627
לאלתר גם אני יודעת :-)
456295
ודאי עוד לא הגעת לגיל שבו הרצון הזה הוא כמעט טריוויאלי...
456297
איזה גיל זה? שאני אדע להתכונן.
456303
זה לא גיל אחיד לכולם. איפה שהוא בין 30 ל-‏50...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים