בתשובה להאייל האלמוני, 01/09/07 21:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כשהייתי ילד אושר היה מילה שלא צריכה הרבה הסברים. עכשיו החיים הרבה יותר מוצלחים, אבל אושר היא מילה שנויה במחלוקת. אקסטזה? הרגשה "גדולה מהחיים"? שלוה? מה זה בדיוק? או אפילו בערך? ענין אינדיבידואלי? תרבותי? מתחלף עם עצמי כמובן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשהייתי ילדה המלה אושר לא הייתה שגורה על הלשון. החיים עכשיו מוצלחים יותר מבחינות מסוימות (ואישיות) ומוצלחים הרבה פחות מבחינות אחרות, והמלה אושר שגורה הרבה יותר אבל עדיין לא לגמרי מוגדרת. וכן, זה עניין אינדיווידואלי/חברתי/תקופתי...ועוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושדת שאנחנו חיים בעידן שמקדש את האושר, זה חדר לחברה המערבית מהמזרח ועבר מוטציה. במזרח האושר הפנימי הוא דרך להתנתק מתלאות היומיום, במערב האושר הפך להיות סינונים לנרקסיזם אגוצנטרי שקשור לאורח חיים של חברת שפע מפונקת. אושר הוא מושג מתעתע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |