456508
האם תוכל לומר משהו על אותה תחושה לא טובה שחשת בשירות, על אף שהיה - לדבריך - "בתנאים נפלאים"? (רק אם זה לא מעיק מדי. חשוב לי לדעת משום שהיכרתי די מקרוב בחור שהתאבד בתקופת הצבא, והעניין נשאר תעלומה לא פתורה).
לשאלתך 456567
קשה להסביר דרך האינטרנט ובאופן לא אישי, אבל אנסה.
ראשית, אני לא אובדני, וגם בצבא לא הייתי, ומעולם לא טענתי כך. גם לא מול הקב"ן. כך שלא אוכל לספק תובנה לגבי נסיבות מותו של מי שהכרת, שהתאבד. אני חושב שתשובה לכך תוכלי לקבל מחבריו הקרובים ומשפחתו של אותו אדם.

ההימצאות היומיומית בתוך המערכת הצבאית זרקה אותי לסיפור של אחי באופן תמידי. בכל דבר טיפשי ושרירותי, בכל יחס מבזה של מפקדים לפקודים, בכל עוול ובכל מצב אבסורדי. כל מי שהיה חייל יודע שהדברים האלה קיימים בכל פינה בצבא, והם קשורים בשבילי לסיפור של אחי בצורה חד משמעית.
זה כמו פרסומות ה'פופ-אפ' ברשת, שנפתחות כשנכסים לאתרים. לא פיתחתי לי 'פופ-אפ בלוקר' כמו שיש בדפדפנים העדכניים.

ראי, אולי הייתי מפתח חסינות לזה עם השירות, אבל העובדה היא שפשוט הרגשתי שאני נרקב, וזה לא השתנה במשך 8 חודשים. סביר להניח שהייתי מסיים את הצבא, השאלה היא באיזה מצב ובכמה היאבקות ותחושת ריקנות. זו הייתי תקופה רעה מאוד עבורי. החל מהטירונות בה כמעט רצח אותי איזה מופרע, וכלה בקורס המאבחנים, בו חשדו בי שאני מתריס נגד הצבא, בגלל ששאלתי שאלות ענייניות בנושא איתור קשיים נפשיים במלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון).
דבר זה גרר שיחות מאיימות ובסופו של דבר הפיל אותי מלהיות מאבחן-מראיין, אלא מאבחן-מאמת.
בעיניי היה לגיטימי שאבקש שיחרור, וכפי הנראה, צה"ל הסכים איתי ושחרר אותי. ואז התחלתי מחדש ושירתתי בש"ל. זה הסיפור.

מקווה שעניתי לך על השאלה.
לשאלתך 456569
ענית במיטב יכולתך, ואני מאוד מודה לך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים