בתשובה לאריה פרלמן, 01/12/01 20:13
כוונותיו הטובות של יזהר מזרחי 45665
ראשית, תודה לך על תגובתך.
לא התיימרתי להיות מקורי ברעיונות שהעלתי. כמו כן, אני לא חושב שהבעיה היא רק הסברה.
גם אם ימצאו החמאס והג'יהאד אנשים דוברי אנגלית שוטפת, עדיין יש לי ספק גדול האם מנהיגיהם יתקבלו בטרקליני אירופה, אצל נשיאי צרפת ורוסיה ואצל מלכי בלגיה והולנד, בתדירות ובחום בהם מתקבל שם יאסר ערפאת.
לעניין ההערה על רמדאן שלאח: אכן ציינתי זאת באחת מתגובותי על דברי הקוראים כדוגמה לכך שאין סתירה בין השכלה גבוהה לבין פנאטיות דתית. ובכל זאת, אני לא חושב שפרופ' שלאח מתראיין בCNN ובBBC באותה תדירות שפרופ' עשראווי עושה זאת, למרות שבנושאי מדע המדינה הוא מוסמך ממנה. למעשה, למיטב ידיעתי הוא כלל לא מתראיין, וזאת בשל תפיסתו של הג'יהאד האיסלאמי את עצמו כארגון חשאי.
היום בבוקר ראיתי בטלוויזיה את אחד מראשי החמאס בעזה מתראיין באנגלית ומצדיק את הפיגועים בירושלים שאירעו אמש. זה עדיף לנו על פני דמעות התנין שמזילים אנשי אש"ף במדיה הבינלאומית, כאשר בלבם פנימה הם מברכים על כל ישראלי שנרצח.
תגובה לתגובת יזהר מזרחי ולדובי ק 45861
נראה לי שאתה אופטימי מדי בנוגע לתדירות הופעתם הפוטנציאלית של אבירי האיסלאם בטרקליני אירופה. קראתי לפני חודשים מספר, ב"וול סטריט ג'ורנל", על כך שקלינטון אירח בין השאר גם אנשי חמאס בבית הלבן, מכיוון שיש לו "אוהל גדול", והוא מעוניין לשמוע את כולם. איראן זוכה לעדנה, ושר החוץ הבריטי מכתת רגליו לשם. האם היא הפסיקה לתמוך בחיזבאללה או ויתרה על הצהרות השמדת היישות הציונית? זכור גם, שאותו בן-לאדן, השטן האיום, מומן ואומן על-ידי ממשל רייגן ("לוחמי חופש אפגנים" הוא קרא להם). הכל, אבל הכל - עניין של אינטרס.

העובדה שכרגע אנשי החמאס משבחים פיגועים, איננה משנה. מחרתיים הם יכולים לשנות אסטרטגיה ולומר שהם מצטערים על הפיגוע, אבל זו הגנה עצמית למען חופש הפולחן.

ולדובי: נכון שיש פליטים מסכנים בעזה וביו"ש, אבל גם אנחנו יכולים לצלם אותם, ומיד לאחר מכן להראות את הארמונות המפוארים של מנהיגי אש"ף, וכל הדיוט יבין את הרמז. אפשר להראות קלטות של אנשי אש"ף מתלהמים ומשבחים פיגועים, ולא מלפני 30 שנה, אלא מלפני 30 שעות.
ואגב, לא אמרתי שאנחנו צריכים להציג את עצמנו כמסכנים בגלל הטרור: אדרבא: נכה בטרור בשיא הכוח, ונתריס בשיא העוז והבהירות, שככה ייעשה למי שמרים עלינו יד. נכון - זה יעורר שנאה, אבל גם כבוד. העולם אוהב לא רק מסכנים, אלא גם מנצחים. ועל היתרונות האחרים שמדיניות זו תיתן - בהודעה אחרת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים