בתשובה לmousomer, 01/10/07 12:06
היה שיקול דעת סטטיסטי - ומוטעה 458469
ברור שהמנהלים לא היו צריכים לקחת כוס מים. הם היו צריכים להקשיב ולא לזרוק את דברי האזהרה כנתון סטטיסטי חריג ולא מייצג, שאיננו נוח ומחייב שינויים. ''כללי אי הנוחיות'' מכתיבים גם סודיות מופרזת שהשיקול המוביל איננו הסכנה של דליפת סודות טכנולוגיים או מסחרים, אלא בעיה של נוחות ואגו. אותה סיבה גורמת להתנהלות ממדרת שפוגעת ברמת הדיון ושיקול הדעת.
היה שיקול דעת סטטיסטי - ומוטעה 458583
1. לא נכון. זה בדיוק תפקידו של מנהל להחליט לאילו אזהרות להתייחס ולאילו אזהרות לא להתייחס. המנהל צריך לקבוע מדיניות - ולא המהנדס. כדי לקבוע מדיניות (באיזו טמפרטורה מותר לשגר מעבורת) המנהל צריך לבדוק מה אומרים המהנדסים, מה מטריד אותם, ולהעריך אם הסיכון חמור דיו כדי לבטל שיגור. טיסה לחלל היא עסק מסוכן. אם אתה לא מוכן לקבל סיכון מסויים כלגיטימי, אתה לא תטיס אנשים לחלל בכלל. המנהל צריך לקבוע מתי רמת הסיכון מצדיקה ביטול של שיגור. צריך לקחת בחשבון גם את העובדה שביטול שיגור עולה מיליארדים, ושהסנאט כל הזמן מאיים בקיצוצים. יש פה משחק פוליטי לא פשוט שהמנהלים של נאסא חייבים לשחק. בקיצור - אני לא מקנא במנהלים של נאסא.

2. המנהלים של נאסא - במקרה של הצ'לנג'ר - כן הקשיבו למהנדסים. אחרי שהקשיבו, הם ניגשו לבדוק אם הסיכון רציני. הבעיה לא היתה חוסר קשב, אלא שיקול דעת מוטעה.
הטעויות היו:

א. המנהלים לא שלחו את המהנדסים לבדוק מה קורה לגומי בתנאי קור קיצוניים, אלא רצו לבדוק נתונים סטטיסטיים.

ב. הם שאלו את השאלה הסטטיסטית הלא נכונה ולכן לא התייחסו לנתונים הרלוונטיים.

ג. הם עשו אקסטרפולציה - לא היה לפני כן אף שיגור שנעשה בתנאי קור קיצוניים כל כך. המנהלים ניסו להשתמש במידע שעמד לרשותם (על שיגורים בטמפרטורות שבין 20 ל-‏5 מעלות צלסיוס) כדי להסיק על מה יקרה בטמפרטורה אחרת לגמרי (מינוס שתי מעלות). העובדה הזו לבדה היתה צריכה להדליק למישהו נורה אדומה ולגרום לו לשלוח את המהנדסים לבדוק (בניסוי) מה קורה בקור של כמה מעלות מתחת לאפס. באופן עקרוני, זה מאוד מסוכן להסיק מנתונים סטטיסטיים בתחום מסויים על מה קורה בתחום אחר. זה כאילו תנסה להעריך את רמת השכר הממוצע בישראל על פי רמת השכר הממוצע במדינות השכנות (ירדן, לבנון, הרש"פ, מצריים וסוריה) - תקבל תוצאה כמעט חסרת משמעות.

לסיכום - הייתי נותן להם 8 מתוך 10 על שיטת הניהול, אבל 0 עגול על השימוש שהם עשו בסטטיסטיקות שעמדו לרשותם.
היה שיקול דעת סטטיסטי - ומוטעה 458589
אני חושב שאין מחלוקת בינינו אלא באיך כל אחד תופס את המילה ''להקשיב''. להקשיב זה גם לשאול לדעתם מה הם מציעים לעשות.
אם המנהלים מספיק ארוגנטים, אז הם יכולים ''להקשיב'', לרשום את מה שהמהנדסים אומרים ולהתייחס לזה כמו אל תוצאה של מכשיר מדידה. כלומר, לצרף את דבריהם ליתר השיקולים. את המכשיר אי אפשר לשאול מה הוא מציע. התופעה הזאת מוכרת, אפילו קצת אצלנו.
היא נובעת מיהירות ומחוסר רצון או זמן להתעמק בפרטים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים