 |
בקירוב ראשון, התשובה שבחרתי עונה לשאלתך: מחכה. אבל כפי שקל לנחש, זה לא ממש חד-משמעי, ויושפע מיחס העוברים-מחכים, מכמה אני ממהר, וגם משיקולים כמו "טוב, האדון האחד שנשאר לחכות ולא עבר כמו חמשת האחרים הוא קשיש שבוודאי הולך מאוד לאט ולכן החצייה באדום אינה בטוחה עבורו כמו עבור האחרים ועבורי, ולכן הוא היוצא מן הכלל, וטפשי שאעמוד *בגללו*". אני מניח שסיטואציה "מעורבת" קורית לי משהו כמו פעם בשבועיים - נדמה לי שבתשעה מעשרה מקרים אני מחכה.
בזה אני מתייחס רק למקרה שכל האחרים הם זרים. המקרה הנפוץ הרבה יותר הוא שקבוצת האחרים כוללת את אשתי, והיא בוודאי נוטה יותר ממני לחכות, ואני איתה.
הסיטואציה היותר נחמדה היא כשרק אנחנו במעבר. אני מנסה להדיח אותה לעבור אתי באדום, היא מסרבת, אני מפציר, היא לא נכנעת, וכך אנחנו מעבירים את הזמן בנעימים עד שמתחלף לירוק.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש