בתשובה לדורפל, 09/10/07 1:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה שכתבתי בסוגריים מקובל בתור מחיר סביבתי של ייצור נייר חדש - אולי המחיר הכבד ביותר, אולי אחד מכמה "מחירים". בעצם, זו טענה ישירה נגד "משאב שמתחדש בקצב יותר מהיר משאנחנו מנצלים אותו" - המשאב אולי מתחדש אבל חידושו עולה במחיר סביבתי. (אם תטען שסבסוד מחזור הוא דרך לא טובה לפתור זאת, ועדיף למשל להטיל/להעלות היטל על כריתת יערות, או על שימוש בקרקע לצורכי יערות לצורכי תעשייה, אני כנראה איתך. אבל זו טענה נגד המדיניות הממשלתית בנוגע למחזור. מבחינת הפרט טריליאן, עדיין ראוי למחזר.) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאתה מציג כעלות-שולית של אי-מחזור נייר רק את האפשרות להשתמש בשטחים הנ''ל לנטיעת יערות-עד, כי העובדה שיערות מעשה ידי אדם לא מושכים את עיניך, לא מכבידה במיוחד על ליבי - טייל במקומות אחרים. ובקשר לאפשרות הזאת - מן המפורסמות שיש היום ביבשת אמריקה יותר עצים משהיו בה בכל תקופה היסטורית אחרת. אולי אפשר היה לעשות צעד גדול יותר קדימה מבחינת יעור העולם אם היינו ממחזרים נייר, אבל מה שבטוח, תעשית הנייר (והריהוט, והעץ באופן כללי) כמו שהיא היום היא צעד קדימה, לא אחורה, בחתירה למטרה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''יש היום ביבשת אמריקה יותר עצים משהיו בה בכל תקופה היסטורית אחרת'' - לא ידעתי. לפי מה שכתבתי קודם, זה סביר - אבל כשהכוונה רק למספר העצים. אני מנחש שגודלם הממוצע קטן יותר. המדד החשוב לעניננו הוא כמות הכלורופיל. שוב, הדיון שלנו הוא לא ''תעשיית הנייר, טובה או רעה'', אלא האם ראוי לטריליאן למחזר. אם דונם של יער תעשייתי יינטש, אז גם אם הוא לא ייוער מחדש באופן יזום אני משער שהוא יצמיח באופן טבעי יער טוב יותר לסביבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המדד החשוב לעניננו הוא כמות הכלורופיל." - לצערי, את המידע הזה אין ברשותי. "אם דונם של יער תעשייתי יינטש, אז גם אם הוא לא ייוער מחדש באופן יזום אני משער שהוא יצמיח באופן טבעי יער טוב יותר לסביבה." - הנחה תמוה למדי. מה מנע ממנו להיות מיוער עד לאותו הרגע? על פניו, נראה שללא בני האדם, היו פחות עצים (ופחות כלורופיל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק עצים מכילים כלורופיל, ולא כל העצים מכילים כלורופיל בכמות שווה. שוב, מראה עיניים של היערות ה"תעשייתיים" בארה"ב לעומת היערות הטבעיים (לא טוב כמו נתונים מוצקים, אבל בהיעדרם) מאפשר להתרשם שיש בהם הרבה פחות מסה ירוקה פר שטח, גם אם מספר העצים לא קטן יותר. סיבות אפשריות לא קשה לשער: לא נותנים לעצים להתבגר לגודל גדול, ולא נותנים לצמחייה אחרת לצמוח ביניהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עץ זה חומר אורגני שכל הפחמן שבו (שזה אחוז ניכר מהמאסה שלו) מקורו בפחמן דו חמצני אטמוספרי. אני נוטה לחשוב (ללא ידע בוטאני) שאם נגדל במטע מסודר עצים לגודל שבו התועלת מכריתתם ונטיעת חדשים היא מירבית, אנחנו למעשה מייצרים מאסת עץ בקצב מירבי, כלומר צורכים פחמן בקצב מירבי. אם עצים בוגרים (שקצב צמיחתם איטי) היו צורכים יותר פחמן מעצים צעירים (שצומחים במהירות) אז המאסה שלהם היתה עולה בקצב גדול יותר והיה יותר כלכלי להמתין ולא לכרות אותם. דוקא במקרה של גידול עצים לתעשיית העץ (או הנייר) אני נוטה להאמין שהשיקולים הכלכליים של הגדלת הרווח חופפים לשיקול האקולוגי של הגדלת ספיגת פחמן דו חמצני מהאטמוספרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה יפה. נקודת תורפה שלה היא שהאופטימיזציה הכלכלית של היער היא לקבלת מאסת *עץ* מרבית, ואילו האופטימיזציה הסביבתית היא לקבלת ביומסה כוללת מרבית - כולל עלים של העצים, וצמחים שאינם עצים. אבל אני בספק אם זה מפיל את הטיעון. חשוב לציין (עכשיו כשהטיעון שלי נחלש...) שלא המצאתי אותו לבד - את הטענה שהיערות התעשייתיים הם פחות טובים מיערות טבעיים קראתי בכתבות רציניות, כך שזו מן הסתם דעה של (חלק מה)מומחים. כמובן, זה לא אומר שזה נכון, וייתכן גם שהשיקול הוא לא בנוגע לקשירת פחמן ואפקט החממה, אלא בנוגע לתמיכה במגוון ביולוגי, שהוא שיקול פחות תועלתני-אנושי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |