בתשובה להאייל האלמוני, 18/10/07 0:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עפ"י מה ששמעתי ברדיו אתמול, עונשו של עובייד נקצב זה מכבר לשלושים שנה. אני תומך בקציבת עונשו של עמיר ל 300. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ברגע שקוצבים את עונשו של נידון למאסר עולם הוא זכאי לחופשות, לתכניות שיקום למיניהן ושאר ירקות. איני רואה סיבה לתת זאת לעמיר. למען האמת, איני רואה סיבה לתת זאת לאף רוצח. מבחינתי רוצח צריך להישאר בכלא עד יום מותו (או עד שהנרצח יקום וייצא מקברו, אם זה יקרה קודם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חופשות? בהחלט. עמיר יוכל, מבחינתי, להתחיל לצאת לחופשות לאחר שירצה שליש מהתקופה שנקצבה לו. אשר לתוכניות שיקום ושאר ירקות, גם את כל אלה לא הייתי מונע ממנו, הוא יוכל להתחיל בהן עוד מאה וחמישים שנה. אפשר להירשם רישום מוקדם כבר בעוד מאה. העיקר שיישמר עקרון השוויון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. נו טוב. לולא תזכורתו של מר נשמות גם אני הייתי תומכת ב-300 שנה (זה היה בעצם הסידור שחשבתי עליו מלכתחילה...). ואם עונשו של עובייד כבר נקצב, זו פשוט עוד דוגמה לכך שאסור לסמוך על התקשורת. אתמול שמעתי עליו לא מעט, ואיש לא התייחס לעובדה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |