אני עיתונאי 46050
אנחנו נהיה כאן אחרי כולם, כדי לדווח על כך שאחוז המובטלים מתקרב למאה אחוז...
אני עיתונאי 46086
מעריב וידיעות ערכו בשנה האחרונה, בשקט בשקט, גל פיטורים משמעותי של אנשי דסק ושל עובדי מנהלה. גם כמה כתבים שוחררו. היחידים שעוד לא ערכו גל פיטורים כזה הם "הארץ" ומקומוני רשת שוקן. אני מניח שה- FT עובד לפי מצב השוק בבריטניה, שגם הוא לא משהו, אבל אם מן הסתם תרצה להיות עיתונאי אמיתי, תצטרך בסופו של דבר לעבוד באחד העיתונים הישראלים הגדולים - ושם, כאמור, הרבה יותר קשה.
אני עיתונאי 46089
אתה רומז שאני לא עיתונאי אמיתי?
אני לא עיתונאי 46158
לא היה מדובר ברמז. עיתונאי הוא, להגדרתי, מי שעוסק בתפקיד עריכה או כתיבה (או מועסק ככתב) בכלי תקשורת כלשהו. כפי שהבנתי מתיאוריך, אתה מועסק כרגע בתפקיד פקידותי במערכת הפיננשייל טיימס בירושלים, ואינך ממלא פונקציה של עורך או כתב (או אפילו מפיק, שגם הוא אינו ממש עיתונאי). להבדיל, אני עובד כמפיק זוטר באחד מהעיתונים הישראלים, ואיני מעז לקרוא לעצמי עיתונאי - היומרה אינה במקום.
אני לא עיתונאי 46160
כתבת בדיון אחר באייל שאתה עובד במקום שמאפשר לך ללמוד על הנושא (הפלשתינאי) במסגרת מילוי תפקידך.

מה אפשר ללמוד על הנושא הנ"ל כ"מפיק זוטר באחד מהעיתונים" שמקנה לך יתרון על... כמעט כל אדם אחר?
אני לא עיתונאי 46162
הלימוד על הנושא מתאפשר מעצם העבודה במערכת של עיתון, אך בכל מקרה עיקר המשקל לא היה על תחום עיסוקי, אלא על העובדה שאני מתעניין בתחום ומשתדל לקרוא עליו כמה שיותר. וכפי שהבהרתי באותו דיון, המשקל לטיעוני לא אמור לנבוע מהרקע האישי שלי אלא מהנימוקים עצמם. אם את מוצאת שהם שגויים, את יכולה לתקן אותי - מה שלא עשית עד כה, משום מה.
אני לא עיתונאי 46164
לפעמים אני לא עונה אם אני רואה שאחרים ענו כבר בנושא. אם יש נקודה שנשארה לגמרי ללא מענה, אנא הפנה אותי לשם :)
אני לא עיתונאי 46165
ו... סליחה על ההתעקשות אבל מה למשל למדת כמפיק זוטר בעיתונך, ששינה נקודת מבט שאולי היתה לך כבר קודם?
אני לא עיתונאי 46173
מאז שחרורי מהצבא (כלומר, לפני כשנה) יצא לי לעבוד בשתי מערכות עיתונים. הדבר הועיל לי בעיקר בכל מה שקשור להיכרות עמוקה יותר עם האירועים האקטואליים: אני חושב שאני יותר מתמצא בפרטי ועדת אור, לדוגמא, מרוב האנשים. לפני כחודש יצא לי לערוך תחקיר לקראת רשימה מפורטת שפורסמה על כל ההתנקשויות שביצעה ישראל - כך שגם את הנושא הזה אני מכיר יותר טוב. מעבר לכך, מדי פעם אנחנו עורכים תחקירים (שהם לרוב מילה יפה לחיפושי ארכיון מייגעים) על נושאים אחרים ופחות עכשוויים.
אני לא עיתונאי 46175
כן, אני מתארת לעצמי שבנושאי פנים יש לך אפשרות טובה יותר להגיע למידע שהוא מעבר למה שמפורסם ברבים.

מה לגבי הנושא הפלשתינאי? [עכשיו אני כבר לא במצב רוח קנטרני כמו קודם (סליחה..) אלא שואלת מתוך עניין אמיתי. יהיה מעניין אם תוכל להרחיב בנושא].
אני לא עיתונאי 46177
איני מעוניין להתחיל לדבר על עבודתי כאן באתר, מאחר ובאופן כללי המדיניות שלי היא לדבר כמה שפחות על עצמי ועל נושאים הקשורים בי. אם הדבר באמת מעניין אותך, את מוזמנת לכתוב לי אי-מייל ואז אספר לך.
אני לא עיתונאי 46287
אה. אתה לא מעודכן. אני גם עובד כפרילנסר עבור מגזין כלכלי באנגלית.
אתה כן עיתונאי, אני לא עיתונאי 46361
סחטיין. אם יותר לי להתעניין, מה אתה כותב ועבור איזה מגזין? משהו פושטי כמו ה"אקונומיסט"?
אתה כן עיתונאי, אני לא עיתונאי 46505
למגזין קוראים Israel High-Tech Investor. הוא סובל מדימוי של מגזין פרסומי (כאילו כל הטקסטים שלו נכתבים ע"י יחצ"נים), בגלל עיצוב לקוי משהו, אבל זה אמור להשתנות בקרוב. המגזין מיועד למשקיעים, ועיקר הכתבות בו הן על חברות היי-טק, ביוטכנולוגיה וכיו"ב. בגליון האחרון פורסמה כתבה שלי על המחקר בישראל בתאי גזע עובריים.
לא האקונומיסט, אבל התחלה.
יש מהדורה מקוונת? 46510
יש מהדורה מקוונת? 46517
לא. יש להם אתר, אבל הם כותבים שם רק את הכותרות ואת פסקת הפתיחה. אחרי הכל - אין להם שום אינטרס לפרסם את הטקסט המלא באינטרנט...
יש מהדורה מקוונת? 46661
ול"מעריב" ו"הארץ" (שלא לומר NYT) יש אינטרס לפרסם את כל התכנים שלהם בחינם באינטרנט?
לא 46675
לא 46678
אז אולי תנחש גם למה הם עושים את זה בכל זאת, ומה ההבדל (אם יש כזה) בין האינטרס שלהם לבין זה של העיתון של דובי?
אז למה? 46687
אני מנחש שהתשובות הנכונות הן ברוח ההסברים בפתיל Mitoon and stuff. מישהו סיפר למישהו שחבר של שכנה שלו אמר שבאינטרנט אפשר לעשות ימבה כסף מלתת דברים חינם.

(אגב, המהלך של Ynet‏1, אם יתבצע כמתוכנן, נראה לי כמו דרך סבירה להרוויח ממהדורה מקוונת של עיתון היוצא בדפוס).

למעסיק של דובי יש, לפי ניחושי, מעט מאד מנויים שמשלמים דמי-מנוי גבוהים, יחסית, וזה עיקר ההכנסות שלו - לא מכירת מודעות. פרט לכך, אין לו כיסים עמוקים, יצר-הרפתקנות, בעלויות-צולבות בחברות אינטרנט ושכנות שמישהו סיפר לחבר שלהן.

1 הגבלת הגישה לאתר (מלבד הדף הראשי) למנויים בלבד, כאשר דמי-המנוי נגבים באמצעות ספקי האינטרנט.
אז למה? 46708
טל כהן כבר הקדים אותי כשכתב את מה שהוא גם דעתי: אם הם עושים את זה, סימן שיש להם אינטרס מאד ברור ומוחשי. ההסבר שלך היה תופס אולי לפני שנה-שנתיים, אבל מאד לא סביר שסכומי כסף עצומים יישפכו גם בעת הקשה הזאת על משהו שעושים כי החבר של השכנה אמר שזה כדאי. לגבי כדאיות הצעד המתוכנן של ynet, לעומת זאת, אנחנו מסכימים לגמרי.

בקשר למעסיק של דובי, אני מציע לו לעשות מה שעשה בזמנו מגזין Wired, כלומר להעלות את התכנים בחינם לאינטרנט אבל רק מספר שבועות לאחר פרסומם בדפוס ורק את הכתבות המרכזיות. נראה לי שצעד כזה מייצר מודעות גבוהה לקיומו של העיתון ולאיכותו, בלי לפגוע משמעותית בהכנסות של מגזין שאולי לבעליו אין כיסים עמוקים אבל למנוייו בכוח ובפועל דווקא יש.
אז למה? 46712
אני חושב שאת המגזין הזה מעניין פחות מספר הקוראים, ויותר סוג הקוראים - כרגע מדובר בעיקר בבנקאים ומשקיעים, שאפשר לפלח אליהם פרסומות בצורה מיטבית. (למעשה, יש בעיתון הזה כמה דברים ממש לא אתיים, שגיליתי רק בימים האחרונים, כמו בעלי חברות שרוכשות שטח פרסום, שמקבלים כבונוס טור מערכתי לכתוב בו דעות שלהם, בלי לציין את הקשר הכספי שלהם לעניין. זה אמור להעלם בתכנון מחדש של המגזין, שיקרה בעתיד הקרוב).
מה הבסיס הכלכלי של האייל הקורא? 46814
דובי,

דומני שקראתי פעם שאתה אינך נמנה עם הבעלים של האייל הקורא. אז מי הבעלים? טל כהן? שי כהן? אחרים?

למיטב ידיעתי רוב העבודה באייל נעשית בהתנדבות, ובכל זאת אני מניח שישנן הוצאות למיניהן. הן ממומנות במלואן מהפרסומות? או שכיסו הפרטי של מישהו משלם את ההפרש?

בקצרה, מה הבסיס הכלכלי של האייל?
מה הבסיס הכלכלי של האייל הקורא? 46816
בתור חברה פרטית בעליל, הבסיס הכלכלי שלנו אינו חשוף לציבור. על כן, אני אשאיר את חשיפת הפרטים לשיקול דעתם של הבעלים.
מה הבסיס הכלכלי של ידיעות? 46835
היית מוכן לקבל תשובה דומה ממשה ורדי ואמנון דנקנר?
מה הבסיס הכלכלי של ידיעות? 46853
למיטב ידיעתי מעריב הוא חלק מחברה הנסחרת בבורסה, ולכן היא ציבורית וכל הקשרים שלה נחשפים ברבים. ידיעות דווקא לא, אבל הקשרים ידועים ברבים.

עבור האייל, מספיק לציין שעלי לא מופעלים שום לחצים תאגידיים או כלכליים (לא כאלו שאני מודע להם), ואני הסמכות האחרונה בכל מה שנוגע להחלטות מערכת באייל. אני, כאמור, לא מקבל משכורת מאף אחד, אז אני גם לא מחוייב לאף אחד באייל.

אם יתעורר חשד כלשהו, אני אהיה בין הראשונים לחשוף את מקור הבעיה. האייל חשוב לי מדי, ולפחות חלק מהבעלים - הרבה פחות (על האחרים אני סומך בעיניים עצומות).
מה הבסיס הכלכלי של ידיעות? 46907
הטיעון שהאייל (או כל כלי תקשורת אחר) הוא חברה פרטית ולכן איננו חייב בדיווח, הוא מתחמק בלשון המעטה. אני מקווה שהסטנדרטים שאתה דורש מעיתון, הם גבוהים יותר מהסטנדרטים שאתה דורש מ''עלית''. אינני חושב שיש צורך להציג דוגמאות, ואולי רק אזכיר את אופני הדיווח השונים של פרשת נמרודי.

אינני חושב שהחלטות ב''אייל'' נקבעות על סמך שיקולים זרים. אבל אמנון דנקנר יכול לטעון עכשיו טיעון דומה לשלך (נמרודי לא מתערב לי בתכנים), ואם לא הייתי מודע למבנה הבעלות במעריב, הייתי צריך לקרוא את הידיעות במעריב בצורה שונה, פחות ''נכונה'' לטעמי.

בקיצור, אני כצרכן תקשורת, מעדיף לסמוך על עובדות, ולא על אמירות.
מה הבסיס הכלכלי של ידיעות? 46970
אני לגמרי מבין את הטיעונים שלך, ואף מסכים איתם, אבל זה באמת לא היה מסמכותי לפרסם. אבל הנה בא טל ופתר לנו את הדילמה. עכשיו אפשר לסמוך עלינו?
שמנו את כספנו על קרן האייל 46910
האתר נמצא בבעלות משותפת שלי, של שי כהן, ושל ערן טרומר. אין מקום לפרט כאן את גודל החלקים היחסי.

האתר שוכן על שרת בבעלות חברה פרטית, ששי כהן מנהל. הוצאות השרת גבוהות, אבל השרת לא מתוחזק באופן מיוחד עבור "האייל".

ההוצאות השונות ממומנות מכיסי הבעלים. ההכנסה (מפרסומות בלבד, אין לאתר הכנסה ממקורות אחרים) זניחה לחלוטין, משום שאנו לא מוכנים לשלב פרסומות Flash באתר.
שמנו את כספנו על קרן האייל 46912
זה באמת באמת לא ענייני, אבל האם הסכמה לפרסומות Flash היתה הופכת את ההכנסות מפרסום מ"זניחות לחלוטין" ל"משמעותיות" או שמא רק ל"זניחות למדי"?
שמנו את כספנו על קרן האייל 46917
לא ניסינו - לא יודע.
מה לגבי פלאשים בפינות נידחות? 46916
מה לגבי פרסומות פלאש בדף העזרה, המערכת, תנאי השימוש, החיפוש באתר או הארכיון? אפילו פלאש או שניים בסקרים ישנים לא יציקו לעיניי.

לא שזה כ"כ משמעותי מבחינת פיננסית לדבריך, אך האתר מבוסס ויכול לדרוש הכנסות ראויות גם מפרסום חסר בושה.
מה לגבי פלאשים בפינות נידחות? 46918
כלומר, אתה שואל: "מה לגבי פרסומות פלאש באפס נקודה שלוש אחוז מהדפים הנצפים"?‏1 גם אם נניח שפרסומת מפלאש מכניסה פי עשר מפרסומת רגילה (אולי, אין לי מושג), ההשפעה הכוללת של ההצעה שלך תאפשר לכל אחד מבעלי האתר לקנות עוד סופגניה לחג, בחודש טוב במיוחד.

1 המספר 0.3 נשלף מהשרוול, אבל הוא לא רחוק מהמציאות לדעתי. יתכן אפילו שהמספר האמיתי נמוך יותר.
סופגניה זה צ'ופר חביב למערכת 46922
יודע מה, לא הייתי מתנגד גם לפלאשים במאמרים ישנים, קרי - מאמרים שפורסמו לפני למעלה מחודש ואינם מככבים בדיונים המתמשכים באופן שוטף.

אך מכיוון שהדיון ממילא היפותטי ונטול-תעריפים, אני פורש ממנו בזאת. עשו כטוב בעיניכם, בינתיים אין לי טענות*.

* להוציא החצר האחורית.
Flush down the flash 46948
ואני כן הייתי מתנגד.
פלאש היא טכנולוגיה מדהימה שמבוצעים בה מעשים מגונים לאור יום. במקום לשמור את השימוש בה למקומות שבהם היא דרושה, קופצות לעיני פרסומות בלתי רצויות מכל אתר.

אם אני מעוניין במוצר ספציפי, הייתי שמח לראות אותו מסתובב בתלת מימד באתר המידע עליו. זהו השימוש הנכון לפלאש.

הבו לנו אתרים נטולי פלאש!
Please Pledge 46967
אם באמת צריך לגייס כסף לאתר ,מה בדבר שיטת הערוצים הציבוריים האמריקאיים שנסמכים על תרומות הצופים. אבל בגלל שהם מכירים את צאן מרעיתם הם מפסיקים את השידורים הרגילים שלוש ארבע פעמים בשנה, ובמשך כמה ימים משדרים תוכניות מיוחדות ונדירות כחלק ממסע התרמה.

זה עובד http://www.thirteen.org/cgi-bin/join
Flush down the flash 46988
פרסומת פלאש יכולה להיות יפה יותר וגם מעיקה פחות: למשל כי אפשר להגיע בה ל"משקל" (גודל קובץ) מאוד נמוך. אפשר לבצע בה זוועות, אבל הבשורה שלה טובה ויפה כמעט לכל תחום (פרט לעלות המוגדלת של יצירת הסרטונים).
Flush down the flash 47018
אם נתעלם לרגע מהפרסומות הקופצות הבלתי נסבלות, הרי שלא אישית אין שום דבר נגד פרסומות פלאש. מה שכן יש לי בעיה איתו הוא פרסומות עם קול - לדוגמא הפרסומות של "דפי זהב", או של הלוטו, שהן בלתי נסבלות בעליל כשאתה יושב עם רמקולים שעדיין מכוונים לפול ווליום מהזמן שהקשבת לאלבום האחרון של פטבוי סלים, ופתאום בגלל תנועה לא מחושבת של העכבר, זעקת "כמה?!" מרה מהדהדת ברחבי העמק.
(אני לא באמת גר בעמק. למעשה, אני גר על גבעה. צרפתית אפילו. אבל זה בשביל האפקט הדרמטי).
Flush down the flash 47034
פרסומות עם קול הן חוצפה פולשנית ומגעילה; יש לעקרן משורש כולל להצביע נגדן ברגליים או בניתוק רמקולים (מישהו אמר Adbuster?). מצד שני, זה מודל הסיפוח הזוחל של הפרסומות, הן משתלטות על כל חלקה טובה ובניגוד לרצונך (אך בתיאום מושלם עם רצונך לא לקנות שירותים שאתה נהנה מהם, כמו גלישה באתרים).
Flush down the flash 47012
השאלה החשובה היא במידה והאייל היה במצב שבו או שהוא היה עובר לתשלום מנויים מה שהיה מוריד את כמות הקוראים בו, או שהוא היה שם פרסומות פלאש מעצבנות בגלל שלולה זה הוא היה נסגר מה היית מעדיף? שיסגר, או לסבול פלאש?

במידה וכן היית מעוניין להפוך למנוי, לכמה אתרים היית מוכן להפוך למנוי וכמה כסף היית מוכן להשקיע באתרים שעוד לא הוכיחו כי הם שווים דמי מנוי שלך אולם ללא הכסף הם יסגרו.

אני באמת לא אוהב את הפלאש שקופץ באתרים רבים אולם אני מקבל אותו כרע הכרחי להצלחת האתר להשאר באוויר. ביום שבו ימצא פתרון אחר אני יותר מאשמח, כרגע זה מה יש
שמנו את כספנו על קרן האייל 46993
למה לא לשלב פרסומות פלאש באתר?
(אתה מתכוון לבאנרים בראש העמוד שהם במקרה פלאש, או לפולשניות המבחילות שקופצות באמצע המסך?)
שמנו את כספנו על קרן האייל 47957
בתור סתם קורא ומגיב מעניין אותי לדעת (מתוך סקרנות גרידא)

1. מה היה (וישנו) ה"אינטרס" שלכם (המקימים/הבעלים) בהקמת וקיום האייל?
2. מה האינטרס של העורך (בביצוע עבודה ללא שכר)?
3. האם יש איזה שהוא "אני מאמין - חזון" לאייל?
לתשובותיכם אודה.
שמנו את כספנו על קרן האייל 47968
את האתר הקמנו מתוך רצון לאפשר דיון מעמיק ואמיתי במגוון נושאים - דיון שלטעמנו לא היה יכול להתקיים בשום מדיה שהייתה בנמצא בעברית בעת שפתחנו את האתר. כיום, יש מספר אתרים דומים לאייל - אבל אני חושב שאנחנו עדיין שומרים על היחוד שלנו, גם מבחינת רמת הדיון וגם מבחינת מגוון הנושאים.
האינטרס שלי בעסק, חוץ מהעובדה שהאייל הוא הבייבי שלי (ושל טל, כמובן), הוא ההנאה שלי מהדיונים שמתנהלים כאן, והרצון שלי שהאתר ימשיך להוות במה אופטימלית, כולל חופש דיבור נרחב ככל האפשר.

זה, פחות או יותר, ה"אני מאמין" של האייל. לעוד קצת פרטים, אתה מוזמן לקרוא את המאמר הראשון שהתפרסם באייל, פרי עטי:

דיון 1
הגדרות גבוהות עושות השכנים טובים 46360
מעניין. להגדרתי, גם צלם-עתונות (אפילו אם אינו עוסק בתפקיד עריכה או כתיבה או מועסק ככתב) הוא עתונאי.
הם לא עיתונאים 46362
צלם-עיתונות הוא, מן הסתם, צלם-עיתונות. אבל ההגדרות האישיות של כל אחד בסופו של דבר לא ממש מעניינות, ומבחינתי אתה גם יכול להתייחס לקלדניות במעריב כעיתונאיות.
שווה אלף מילים 46369
אם הן לא מעניינות, מדוע טרחת לשתף את קוראי האייל בהגדרה האישית שלך?
שווה אלף מילים 46411
ההגדרות האישיות שלי הן גם ההגדרות המקובלות. כך, לדוגמא, לא נהוג לקרוא למזכירת מערכת עיתון בתואר 'עיתונאית'. היחס לצלמים הוא יותר מורכב, למרות שבדרך כלל לא תמצא התייחסות לצלם כ'עיתונאי'.
שווה אלף מילים 46507
אני חושב שאתה שוגה. צלמי עיתונות (אני לא בטוח לגבי צלמי חוץ של הטלוויזיה, אבל לגבי העיתונות הכתובה בוודאי) נחשבים עיתונאים לכל דבר. יש להם תפקיד חשוב מאוד בעיתונים, ומספיק לדעת שיש כאלה שמגיעים אף למעמד של ''סטארים'' (אלכס ליבק קיבל ''טור'' שבועי במוסף הארץ, למשל).
שווה אלף מילים 46536
כמובן. אפשר גם לקחת את הדוגמה של איל ורשבסקי (גם מ"הארץ"), הצלם הישראלי הראשון והיחיד באפגניסטאן. גם צלמים כמו יוסי אלוני ורובי קסטרו זוכים לכבוד מיוחד. אני מניח שהשאלה כאן היא מהו למעשה עיתונאי: האם מדובר באנשים שקובעים את התכנים (כלומר, כתבים ועורכים, אך ברוב המקרים לא צלמים), או בכל מי שעובד בכלי תקשורת ולא עוסק בתפקיד מנהלי.
שווה אלף מילים 46550
בהארץ זה קורה פחות, אבל בידיעות ובמעריב, ישנן ידיעות שהן כל כולן צילום עם כיתוב ממתחת. כאן ברור שהצילום הוא העיקר, ודווקא הכיתוב הוא ''אילוסטרציה''. נכון, זה בד''כ צהוב, אבל זה עיתונות.
שווה אלף מילים 46638
למה צהוב?
תמונה של כוכב קולנוע מגיע למסעדה עם כיתוב זה צהוב.
אבל תמונה של כלי רכב מחורר עם כיתוב. "צרורות נורו לעבר רכב בכביש סלפית, ישראלי נפצע קל", זה סתם לחסוך מקום.
שווה אלף מילים 46664
מה עוזרת לי התמונה? ואם היית שם שם סתם תמונת אילוסטרציה של הרכב המחורר מ"בוני וקלייד", מישהו היה יכול לשים לב? במה הועילה התמונה? אם לא הייתה לך כתבה, היית יכול לפתוח ריבועון קטן באיזה חור באחד העמודים ולכתוב את המשפט הזה שם, או לחלופין, לתקוע את המשפט בסוף כתבה רלוונטית.
שווה אלף מילים 46722
ניתן לשאול בכלל מה תפקידה של ידיעה חדשותית בעיתון בעידן של תקשורת מהירה.
בכל אופן, אם נתייחס לתקשורת כסוג של הבניה של המציאות עבור הצרכנים שלה לתמונה יהיה ערך בדיוק כמו לטקסט.
שווה אלף מילים 46847
התמונה עוזרת לי להמחשה.
אם יש פגישת ערפאת-פרס בקהיר מחר, ישימו תמונה לצד הטקסט. למה, יש מישהו בציבור שלא יודע איך נראים יאסר ערפאת ושמעון פרס? לא.
אבל התמונה היא להמחיש.
לפעמים שמים תמונה עם כיתוב, במקום לדחוף את הידיעה לשולי ידיעה אחרת, כדי לשים תמונות בדף. תמונה של רכז מרוסס כדורים היא מושכת את העין, ולכן שמים אותה במרכז עמוד.
זה לא צהוב. זה תפיסה גרפית שאפשר לחלוק עליה.
שווה אלף מילים 46856
לשים משהו במרכז העמוד בגלל שהוא מעניין למרות שהוא לא חשוב, אני חושב, זה תמצית המושג "צהוב".

אגב, חידה: מה מקור המושג "עיתונות צהובה"?
אני יודעת? 46875
פעם אחת, לפני המון המון מזמנים, היו טבלואידים באחת מארצות הגולה.
יו'מחד, פירסם טבלואיד חביב קומיקס על האיש הצהוב מתוך רצון כן ותמים לגרום לאנשים אושר ושמחה. (וכמובן, לא מתוך רצון אינטרסנטי למכור יותר. אסור לנו לחשוב כך ילדים וילדות!)
אך אבוי, טבלואיד חביב אחר, רכש את סדרת הקומיקס מתוך רצון נאיבי לא פחות לגרום אושר בעצמו לקהל הקוראים.

מפה לשם, עיתון אחד שילם, והשני שילם יותר, וכך הלאה והלאה. ומכאן גבירותי ורבותי, הגיע השם "עיתונות צהובה" לעיתונים המכובדים הללו.

והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה.
אני יודעת? 46971
כל הכבוד. אגב, באותה תקופה (ואולי גם בימינו, מי יודע), לא מעט אנשים רכשו את העיתון על פי הקומיקסים שהופיעו בו, ומעבר של סטריפ מוצלח היה גורר מעבר המוני של קוראים.
שווה אלף מילים 46965
הכל תלוי במה אתה שם. אם דוחף תמונה של יסמין היוצאת לקטוף פרחים עם בוא הסתו, אז אתה צודק. אבל לשים משהו ויזואלי יותר במרכז העמוד, זה לא צהוב. זה תפיסה מסוימת שתמונה צריכה להיות מושכת את העין.
אם תרצה, התמונה היא הרוטב של העיתון.
שווה אלף מילים 46994
זה לא יותר מרוטב? זה אמור לתת תחושה "בלתי-אמצעית"‏1 של האירוע. זה מה שאומר הביטוי "שווה אלף מילים".

1 כמובן שצילום הוא לא "בלתי-אמצעי", אבל המילה היא בדרך כלל עוד פחות.
שווה אלף מילים 46563
את התפיסה של הצילום כשווה-ערך לטקסט הכניס בישראל אדם ברוך בתקופה שהיה עורך "כותרת ראשית" ז"ל. משם, העניין חלחל לידיעות ומעריב.
להגיד שצלמים "לא קובעים את התכנים" היא תפיסה מיושנת של העיתונות, לא?
שווה אלף מילים 46604
לא הייתי קורא לתפיסה הזו "תפיסה מיושנת", אלא אם כן תתייחס גם לחלק מהעיתונים היותר יוקרתיים בעולם כמיושנים. אבל בכל מקרה, אתה צודק: מגזינים מסוגים שונים, כמו גם הטבלואידס, אכן תלויים במידה רבה בצלמים טובים. שגיתי כשלא התייחסתי לפן הזה של הדברים.
שווה אלף מילים 46622
העיתונים היוקרתיים עומדים בפני בעיה לוגיסטית. להחזיק צלם בכל מדינה שאתה מסקר זה יקר להפליא, ולא ממש משתלם, במיוחד כשאפשר במקרה הכי גרוע לשכור פרילנסר ליום צילומים, אם צריך. לכן מקובל אצלם להשתמש בצילומים של סוכנויות הידיעות (רויטרס, אי.פי. וכו'), שמרוויחות יפה מאוד מכך.
שווה אלף מילים 47508
לעניות דעתי, הטור של אלכס ליבק (ואני משמיטה, ברשותכם, את המרכאות) עונה להגדרה של קביעת תכנים. יש הבדל בין מישהו שמצלם תצלום שנלווה לכתבה למי שיש לו טור נוסח ליבק - שלא שונה מקריקטורה במובן זה שהוא מעלה משהו לסדר היום של המעיין בעיתון. מעבר לזה, גם התייחסות של צלם לארוע יכולה לפרש במידה מסוימת את הארוע (התמקדות בקהל, בדובר, באחד הנוכחים שלא מדבר, במזיל דמעה ובמחטט באף). כן, צלם יכול להחשב עיתונאי. אני חושבת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים