 |
יגאל עמיר לא "נתן כלי בידי השמאל", זהו טיעון נוסף ממכבסת הסילופים של הריאקציונרים הקיצוניים, כמו 'אין דבר כזה פלסטינאים' או 'הפינוי הוא אנטי דמוקרטי' וכ'ו.
רצח רהמ"ש רבין היה *הטרגדיה* של ה"שמאל" והמרכאות כאן בגלל שהמלה שמאל עשויה ליצור את הרושם שמדובר בחלק קטן מהאזרחים.
בצורה עקיפה ומעוותת (אולי גם מתעתעת בך עצמך) אתה ושכמוך טוענים פשוט: 'אנחנו נגד רצח ככלל, אבל חיבים להודות שלרצח הזה היו תוצעות לא כל כך רעות, הוא חשף את הסכנה בכל סוג של צעד בכיוון חדש'.
התפיסה הזו את הרצח, של מי שדוגל בא"י השלמה מעל הכל (מסיבה אחת או אחרת) לא מפתיעה, מה שמפתיע בכל פעם (ומעורר מחושי קיבה קשים) הם הנפתולים הזדוניים האלו.
שוב - גם אם אני נסחף קצת, אני מתיחס לפיסקה של -"בויכוח בין שמאל וימין, נתן יגאל עמיר כלי בידי השמאל: הרעיון שלנו היה רעיון מאד מוצלח, אבל רצחו לנו אותו . . . הדבר הזה פשוט מרתיח אותי..."
הדרך של השמאל, נרצחה באותו ערב, מילולית, גם אם זה מרתיח אותך כשאומרים את זה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש