בתשובה לדובי קננגיסר, 22/10/07 20:47
מחקר תועלתני? 460789
לחץ שמופעל איננו טוב על אף אחד, גם לא על אנשים בריאים.
הכתבות עליהן מסתמך המאמר מתייחסות לעובדה שהארכת תוחלת החיים הממוצעת היא קטנה- חודש. תוחלת חיים ממוצעת היא נתון מאד בעייתי לחולי סרטן. אם הממוצע הוא חודש אז אולי הוא מורכב מנתונים שיש ביניהם כאלה שתוחלת החיים בכלל לא הוארכה או אף התקצרה ואולי יש גם הארכה בשנה. כשנלחמים במחלה מתכווננים להכות את הממוצע.
דבר נוסף הוא לשפר את איכות החיים ואי אפשר להפריז בחשיבות של השיפור הזה.
מחקר תועלתני? 460792
בסדר, אבל שיפור איכות החיים לא רלוונטית לשאלה *כמה* מהם נשארו לך.אם צפויות לי, נגיד, שמונים שנות חיים נוספות, מן הסתם אני ארצה שהן יהיו איכותיות ומאושרות ולא דיכדוכיות בלי קשר לשאלה אם כן-או-לא יהיה לי סרטן באמצע (למרות שסרטן בטח ישנה שם את מאזן הדיכדוכיות בחלקים מסויימים)
מחקר תועלתני? 460810
יש מספיק מחקרים שעסקו בקשר בין מה שאנחנו יכולים להגדיר כ"רצון לחיות" לבין תוחלת החיים.
המחקר שעליו נסוב הדיון הזה עוסק בשאלה האם יש קשר בין טיפול נפשי לבין תוחלת החיים של חולי סרטן. זאת ההגדרה המדוייקת ולא כפי שמשתמע: הקשר שבין התחושה הטובה לבין תוחלת החיים של חולי סרטן.
יש קבוצת אנשים המכונים "שורדנים", שאינם למיטב הבנתי מפולחים במחקר שלפנינו.
מחקר תועלתני? 460816
אתה יכול להביא קישורים לכמה מאותם "מספיק מחקרים"?
מחקר תועלתני? 460827
אני צריך לחפש. הייתי מקבל פרסומים מחס''ן כשאישתי היתה חולה.
מחקר תועלתני? 460829
מה זה חס"ן?
מחקר תועלתני? 460830
עמותה לעזרה לחולי סרטן בשם חולי סרטן נלחמים.
מילה טובה 467401
כמה מילים טובות של האונקולוג יכולות לאפשר לחולים להבין את מצבם, להמשיך בטיפול, להתמודד טוב יותר ואולי אפילו לשפר את מצבם הרפואי. אבל כנראה שרופאים וחולים לא מדברים כל כך על הרגשות. אמנם רופאות טובות יותר מרופאים ביכולת לשיחה אמפטית עם החולים, אבל גם החולים עצמם לא ששים לדבר על הרגשות שלהם.

מילה טובה 467533
מסכים איתך. לא רק רופאות- נשים בכלל יודעות טוב יותר לדבר על רגשות.
מילה טובה 470126
כדאי לראות את המחקר המקורי. המאמר המקורי שאותו מצטטת הכתבה הוא בתשלום ולא קראתי אותו, אלא רק את התקציר. בסך הכל נבדקו 51 אונקולוגים. בתקציר לא נכתב כמה מהם היו גברים וכמה נשים. לדבר על אחוזים כשהמספר די נמוך יכול להטעות.

במחקר כזה, החוקר המתצפת מחליט אם המשפט הנאמר על ידי הרופא הוא משפט אמפאתי, משפט המזמין המשך תיאור רגשי או משפט החוסם את התיאור הרגשי. החלטה כזו על אופי השיחה היא, מטבעה, שרירותית וסובייקטיבית. היות שהתקציר לא מפרט את שיטות המחקר, לא ברור אם נעשה ניסיון לנטרל את הגורם הסובייקטיבי הזה.

המחקר מצא שהזדמנויות האמפאתיה הן מרובות ביותר כאשר הן המטפלת והן המטופלת הן נשים. הכתב המצטט את המחקר מביא אנקדוטה מנסיונו, כאשר האונקולוגית היתה מחבקת את החולה בת משפחתו ופוסעת איתה יחדיו לקבלת הטיפול.

כמעט שאין צורך לציין שרופא זכר שינהג כך מחפש צרות משפטיות. על כך יש להוסיף שמגע בין רופא ממין זכר וחולה ממין נקבה מעבר למה שנדרש באופן מיידי לטיפול הוא פשוט אסור באוכלוסיות רבות, החל מיהודיות דתיות וכלה בנשים בדואיות.
מילה טובה 470182
אבל רופא אונקולוג יכול לחבק חולה גבר, לא?
מילה טובה 470243
אולי, תלוי בסיטואציה ובנפשות הפועלות. כנראה שפחות מאשר במצבי אשה-אשה.
מחקר תועלתני? 461120
איך שאני קורא את זה, נכתב שהרפואה הצליחה להעלות את תוחלת חייהם של הסובלים מסרטן ספיציפי בחודש בלבד - מחקר נפרד לגמרי שעסק ביעילותו של טיפול נפשי.
מחקר תועלתני? 461166
ואני קראתי את זה, שטיפול נפשי האריך את תוחלת החיים הממוצעת בחודש. הבעיה שמה שנכתב התיימר לקחת את הטיפול הנפשי כמדד להרגשה טובה יותר.
מחקר תועלתני? 461218
למה אתה קורא את זה ככה? דרך אגב, אני מסכים איתך שבעייתי להסיק שמי שחיפש טיפול נפשי זכה להרגשה טובה יותר בעקבותיו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים