בתשובה לעמית מנדלסון, 04/12/01 21:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא ניתן להפנות את מי הגשמים, רובם ככולם, להעשרת מי התהום. במיוחד לא כאילו היורדים בפרק זמן קצר. מי הגשמים מוחדרים למאגר מי התהום, אולם קצב ההחדרה האפשרי איננו אפילו שבריר ממי הגשמים היורדים, לפיכך אין מנוס מהפנייה לים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למאגר נחלי מנשה הסמוך לבנימינה זרמו אתמול מיליון מ"ק מים משטפונות. המאגר בדרך כלל יבש או עם מעט מים, ואירועים כמו אתמול מראים את חיוניותו. אני חוזר ואומר: אם בשבוע הבא ירדו 280 מ"מ גשם על הבית של חברנו בילינסקי ברעות, נתיבי איילון יוצפו כליל וכל המים ירדו לטמיון. מה יותר פשוט מהקמת מאגר חדש בנחל איילון בין חיריה לת"א? ומדוע לא במקום לחסל את כל חולות ראשל"צ ונתניה, להקים בחלקם מפעלי החדרה למי התהום? כיום יש במרכז הארץ רק שלושה מפעלים כאלו - נחלי מנשה בין בנימינה וקיסריה, יבנה ונחל שקמה. בנוסף יש עוד כמה מחצבות נטושות אליהן מוחדרים מי הגשמים (ליד אנדרטת הצנחנים בתל-נוף, ממערב לקרית-מלאכי, במבואות נגבה וכו'). זה פשוט לא מספיק. תכנון עירוני המתבסס על הידרולוגיה יחייב כל עיר במרכז להקצות בתחומה או בתחום רשות סמוכה שטח שאליו ינוקזו מי הגשמים החורפיים. בשום פנים ואופן לא לביוב (אסור בחוק, קיים בפועל), בשום פנים ואופן לא לים. שטחי הצפה אלו יהוו בחורף "ריאות כחולות" ובקיץ "ריאות ירוקות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני החישובים: האדמות בנתניה וראשל"צ הינן יקרות מאוד. הן יקרות המציאות והן יקרות בממון. מעט קשה להפוך אדמות כאילו לאגם גדול. זו עובדת חיים שיש להתחשב בה. מאגר בין איילון לחירייה כמובן איננו אפשרי מחמת רעלים של מתכות כבדות ומה לא המחלחלות מחירייה עצמה. אין חולק שניתן וכדאי להקים עוד מאגרים. אולם אילו יהיו במשך 6 שנים שחונים ומעלי אבק ובשנה גשומה כמו כעת מלאים. לא ממש יעיל אבל בגדול, ניתן ואולי אף רצוי להקים עוד מאגרים. בנוסף, גם אגם גדול מאוד, משהו בנוסח של 10 קמ"ר, בגובה נניח של 5 מטר, כמה מיים מהתצרוכת השנתית זה שווה? ועוד בניכוי התאדות? וכמה פעמים בעשור אכן יתמלא מאגר כזה? אולי רעיון טוב יותר הוא להחיות את תעלת הימים? גם נופש ותיירות (קו רכבת ממרכז הארץ - חובה), גם מקור לאנרגיה בלתי נגמרת לחשמל ולמתקני התפלה שבאמת יפתרו סופית את בעיית המיים בישראל (ניתן להקים עשרות תחנות כאילו בעלות התפלה זעומה עקב יייצור השמחל כתוצאה מהפרשי הגובה), וגם שמירה על ים המלח. ואם זה לא מספיק הרי שניתן יהיה לשחרר מיים מים המלח וליצור זרימה מרהיבה לאורך הערבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון של התעלה נפל לפני כמה שנים שוב בגלל עלות דיברו אז למיטב זכרוני על סכום של כשני מליארד דולר. אני באמת חושב שאחת הטעויות הגדולות במדינה היא לא לעשות דבר כמו זה למרות העלות שלו וגם עם יקח חמישים שנה להחזיר את העלות הרי שזה שווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכנית פארק איילון כוללת מאגר של 2000 דונם בין חירייה ופארק דרום. ע"י איטום מתאים יהיה ניתן להתגבר על בעית חיריה. לגבי ערך הקרקע - זה סיפור ישן: הערכות מחירי הקרקע לא נכונות כי לא ניתן לתמחר את ערך החולות כשטח החדרה למי תהום - אז אפשר לבנות וילות אבל בלי מים לשתייה ערכן האמיתי = 0 !!! אגם אחד גדול הוא רעיון רע מאד בגלל המלחה, ומוטב שרשרת מאגרים קטנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא הבית של בילינסקי. זה הבית של הורימשלבילינסקי. בילינסקי גר בחיפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה ההורים של בילינסקי, שוורץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחיר של הקמת מאגרים כאלה צריך להשקל מול המחיר של מים מותפלים. זה שפעם ביובל יורדים 290 מ"מ גשם בדיוק באזור של אתר נחלי מנשה עדיין לא אומר שהעסק כלכלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה יותר מפעם ביובל. צרופה למשל הוצפה לפני שלוש שנים בלבד. מאגר בנחל מהר"ל היה מונע הצפה כעת. מעבר לכך מדובר במגמה: כתוצאה מתוצא החממה, החורף הישראלי הולך ומקצין - יותר חורפים שחונים ויותר מטחי גשם קצרים שלא מחלחלים היטב למי התהום ללא אגירה. ולגבי תעלת הימים מתגובה אחרת: הקמתה תמליח בוודאות אקוויפרים לאורך התוואי, שמליחותם נמוכה בהרבה ממליחות מי הים (מים מליחים - לא מי שתייה אבל הרבה יותר זולים להתפלה ממי הים). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |