בתשובה לדורפל, 03/11/07 0:21
אנלוגיה פיזיקלית 461923
1. אז אנחנו בדיון על טעם אישי? אז תגיד "אני לא סובל את שייקספיר".
2+3. זו היתה תגובה לאפשרות שהעלית, שהיום הוא היה מתקבל כלא רלוונטי.

"האוס" היא לא סדרת מופת - מה גורם לך לחשוב כך? היא סדרה מבריקה שעשויה לעילא מבחינה תסריטאית, עם מעט מאוד אמפתיה ועם אלמנטים של זוועה ופורנוגרפיה.
אנלוגיה פיזיקלית 461938
1. אמרתי כבר ש"איכותי" הוא מה שמשרת נאמנה את מטרתו, כפי שהדובר תופס את המטרה.
2. לא העלתי את האפשרות שהיום הוא היה מתקבל כלא רלוונטי, אלא כלא איכותי (בגלל הרבים והטובים ממנו שמסתובבים פה היום).

מה גורם לך לחשוב שאמפתיה היא תנאי הכרחי בסדרת מופת, ושזוועה ופורנוגרפיה הם תנאים שוללים?
אנלוגיה פיזיקלית 461942
הבנתי - בעולם על פי דורפל, זה המובן של המילה "איכותי" (על פי הקריטריון שלך, הספרות של קפקא לא איכותית בעליל).

באמת קיוויתי לשבת שקטה, למה אני נכנסת לדיונים האלה כל פעם מחדש?
אנלוגיה פיזיקלית 461949
יש לך מובן אחר למילה "איכותי"?
ומאיפה את יודעת מה לדעתי המטרה של הספרות של קפקא, ואם הם משרתים אותה כמו שצריך?
אנלוגיה פיזיקלית 461956
אם "יצירה איכותית" היא כזו שמבדרת את הקהל, והקהל הוא אתה - אז יצירה איכותית היא יצירה שמבדרת אותך. הגדרה מבריקה.

קח קהל אחר. מנוסה וחכם יותר. למשל, את כל דוברי האנגלית שקראו חמישים מחזות לפחות. מה דעתך? רובם יאמרו ששיקספיר מבדר אותם, או לא?
אנלוגיה פיזיקלית 461993
הגדרה בעייתית, אבל אני לא מכיר אחת טובה יותר.
על סמך מה אתה מניח שאני לא דובר אנגלית שקרא לפחות חמישים מחזות? על סמך זה שאני לא אוהב את שייקספיר? דרך אגב, זה רק מחזות, או גם ספרים?
אנלוגיה פיזיקלית 461997
לא הנחתי שום דבר כזה. אבל השאלה (שאתה שאלת) לא הייתה אם אתה מבודר, אלא אם "הקהל" מבודר. להערכתי, רוב קהל הקוראים המנוסים (ובהקשר הזה - של מחזות, לאו דווקא של ספרים) יחשבו שהמחזות שלו מאד מוצלחים. אתה חושב אחרת?
אנלוגיה פיזיקלית 462006
עוד לא אהבתי אף אחד מהמחזות שקראתי - ואת כולם, מלבד מקבת (שנמאס לי ממנו סופית באמצע), קראתי במסגרת שהותי הכפויה במערכת החינוך - מלבד אולי אנטיגונה, שלמיטב זכרוני נהנתי בעיקר מארכאיות התרגום שלו. אז אני לא יכול לשפוט, גם בגלל שאין לי עם מה להשוות וגם בגלל שאני לא חובב מחזות, אם העבודה של שייקספיר היא טובה יחסית למדיום שלה. אבל אם מסתכלים על זה כהצגה, אז זה נחות משמעותית לדעתי ביחס לחלק גדול מהסדרות והסרטים שיש לנו היום, ואם מסתכלים על זה כמחזה, אז זה נחות מהרבה ספרים וסיפורים קצרים. אלא אם אתה רוצה לטעון שמחזות כתובים והצגות מוצגות הם מדיומים שונה לגמרי מסרטים וספרים, טענה שקשה לי לקבל, אבל שאני כנראה צריך לקרוא יותר מחזות ולחזות ביותר הצגות בכדי להגיד בודאות.

אפרופו, מה הקטע של תיאטרון בימינו? לא יותר משתלם כלכלית למפיק ולקהל להסריט את העסק מלשלם לשחקנים להופיע שוב ושוב באותם הקטעים, באיכויות ביצוע משתנות? לא רואים יותר טוב את המתרחש על מסך, טלוויזיה או קולנוע, שאפשר גם להושיב בהם רק במושבים הקרובים ועדיין לגבות סכום נמוך יותר על הכניסה מאשר במקרה של תיאטרון?
אנלוגיה פיזיקלית 462037
<אלא אם אתה רוצה לטעון שמחזות כתובים והצגות מוצגות הם מדיומים שונה לגמרי מסרטים וספרים, טענה שקשה לי לקבל>

מחזות, הצגות, ספרים וסרטים הם לא רק ארבעה מדיומים שונים זה מזה, אלא גם הצמד מחזה-הצגה שונה מעיקרו מהצמד ספר-סרט‏1.

מחזה הוא מדיום שבעצם לא מיועד לעמוד בפני עצמו, הוא משהו התחלתי שנעשה שלם רק כשהוא מוצג. ואולי בגלל זה אתה לא נהנה לקרוא מחזות- מפני שהם לא מיועדים בעצם לקריאה. נכון ש-מה לעשות- חלק מהמחזות הפכו לקלאסיקה ספרותית ומלמדים אותם בכיתה, אבל זה עושה להם עוול. ותזכור שבמיוחד אצל שייקספיר, שהיה קודם כל /שחקן/, המחזות כתובים במטרה להעלותם על הבמה, כדי שלוויל ולחבריו ללהקה יהיה עוד משהו להופיע בו ולהתפרנס ממנו.
לכן אני אישית לא אתנפל על מי שאומר שהמחזה הכתוב (מקבת או אחר) לא עושה לו את זה. (אבל אני מתערבת איתך שלא היית יוצא מה/הצגה/ מקבת באמצע!)

ספר->סרט זה ברוב המקרים מקרה הפוך למחזה->הצגה. ספר הוא יצירה שלמה בד"כ‏2, והעיבוד לקולנוע לא יכול לעולם לשמר את כל מה שיש בספר, גם מבחינת העלילה, אבל בעיקר מבחינת הרבדים העמוקים יותר. לכן הסיכוי הכמעט יחיד של סרט להיות יצירה מכובדת בפני עצמה זה דווקא לא להיצמד לספר יותר מדי אלא ללכת על עיבוד חופשי שלו. זה אמור במיוחד לגבי ספרים שהכוח שלהם הוא לא בעלילה החיצונית- שזה הצד שהכי קל לביטוי בקולנוע, אלא באותם רבדים אחרים, שיותר מסובך לתרגמם לשפה קולנועית.

1 אם אתה רוצה משהו מקביל למחזה-הצגה, לך על תסריט-סרט.

2 מה שכן, בימינו יש המון ספרים שנכתבים מראש עם עין לכיוון הפקת סרט או סדרת-טלוויזיה, ואז כל מה שכתבתי לעיל משתנה כמובן.
אנלוגיה פיזיקלית 462042
הצמד מחזה-הצגה מקביל דווקא לצמד תסריט-סרט (ותסריט זה כבר ז'אנר שכמעט בלתי אפשרי ליהנות ממנו בקריאה, למרות שנעשה אופנתי להוציא לאור תסריטים לקהל הרחב).
אנלוגיה פיזיקלית 462046
לא התכוונתי להציג את ספר-סרט כצמד. בכלל לא.

"אבל אני מתערבת איתך שלא היית יוצא מה/הצגה/ מקבת באמצע!" - סביר להניח שהייתי מאוד מתקשה לעקוב אחרי הדיאלוג, ורק הכרת חלק גדול מהסיפור מראש הייתה מצילה אותי. אני נוטה לחשוב שלא הייתי כל כך נהנה.

"והעיבוד לקולנוע לא יכול לעולם לשמר את כל מה שיש בספר" - סתם רוצה להוסיף שבמקרה של סיפור קצר או קומיקס קצר, הוא דווקא יכול להוסיף מבלי לגרוע (מלבד במובן שלפעמים כל המוסיף גורע, כמובן).
אנלוגיה פיזיקלית 462066
"המלט" מוצג בימים אלו בקאמרי ומדובר בחווית צפייה מומלצת ביותר.

במיוחד הופתעתי מכמה זורם היה הטקסט העברי המליצי/ארכאי בהצגה בניגוד לקריאת המחזה.
אנלוגיה פיזיקלית 462229
אני לא מעוניין לצפות בזה בעברית.
אנלוגיה פיזיקלית 462252
האנגלים תמיד קינאו בצרפתים...
אנלוגיה פיזיקלית 462255
אני לא בטוח שהבנתי. נראה לי שאתה מתבלבל בין הרצון שלי להנות מיצירות בשפת המקור שלהן, לטענה נפרדת לגמרי שהעלתי פעם - שסביר להניח שאתה לא זוכר (כי אני לא כזה מעניין ואתה בטח לא עוקב אחרי דבריי), אבל שאתה כנראה מייחס לי באופן עצמאי - שהאנגלית עליונה על העברית. ניחשתי נכון?
אנלוגיה פיזיקלית 461985
אתה לא מכיר את סיפורו של קפקא? אני לא מדברת על דעתך על יצירותיו, אלא על דעתו שלו (מ תגובה 461938 הבנתי איכשהו שאתה מדבר על היוצר. כעת אני מבינה שאתה מדבר על הדובר, כלומר על דעת עצמך, ולכן על טעם ועל ריח אין מה להתווכח והדיון נגמר).

<אנחת רווחה>
אנלוגיה פיזיקלית 461994
לא רק התכוונתי לדובר, אלא גם אמרתי, ממש מההתחלה, ''דובר'', ואף פעם לא אמרתי ''יוצר''.
אנלוגיה פיזיקלית 461996
<דרך אגב, אם את מתכוונת להמשיך ביחס המגעיל הזה, שלפיו את עושה לי טובה כשאת מתדיינת איתי, בבקשה(!), אל תתדייני איתי.>
אנלוגיה פיזיקלית 462009
בשמחה. אם כי ייתכן שאכשל במקלדתי מפעם לפעם, זכות השמורה לכל אחד.
אנלוגיה פיזיקלית 462047
מצוין.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים