בתשובה לברקת, 11/11/07 5:15
בבונים יושבי תריבונות - ירושלים 463222
יש כאן היפוך של סיבה ותוצאה. אנשים בעלי נטייה תרבותית - פוליטית קיצונית הגיעו לבית"ר ולא להיפך.
לפני שאכנס להסבר, ראיתי שהתפתח דיון האם מדובר בעובדה או במיתוס. כמישהו שמעורב מאוד בתחום (כאוהד אקטיבי) זוהי עובדה - שריפת מגרשים וחדרי מועדון, דקירת עיתונאי, גזענות בצורה יוצאת דופן. בבית"ר יש את כמות האוהדים הקיצוניים הרבים ביותר במדינה, כנראה גם ביחס לכלל הקהל שלהם

אבל, תרבות כזו לא התפתחה בקרב אוהדי בית"ר. בשנות ה-‏70, הפועל ומכבי היו מפא"יניקים ובית"ר, שהתגבשה כאלטרנטיבה ראוייה, יחד עם עליית בגין לשלטון, יצגו את אנשי השכונות המקופחים. הגרעין הקשה של האוהדים נשאר כזה עד היום ואם אתה נמצא ממולדת ימינה ואוהד כדורגל - אתה שם. יש לציין כי כמות האוהדים שהסתפחו לבית"ר (נחשבת היום ל- 'קבוצה של המדינה')שאינם בעלי דעות פוליטיות קיצוניות גדולה מאוד ולכן כיום ה'קומץ' המפורסם הוא אכן קומץ (להערכתי כ- 2,000 מתוך עשרות אלפי אוהדי בית"ר בארץ).

עוד כמה 'גרעינים קשים' (מיתוסים המבוססים במידת מה על המציאות) לפי סדר גודל של מחנות האוהדים

- מכבי ת"א - מעמד בינוני עליון (צפון ת"א, הרצליה) - מה שנקרא פעם האליטות

- הפועל ת"א - שני גרעינים מנוגדים במידת מה - מעמד בינוני תחתון (יפו, רמלה, חולון, בת ים) ואנשי הברנז'ה (מעט אבל עושים הרבה רוח)

- מכבי חיפה - הגרעין מורכב מאנשים שגדלו באזור חיפה והקריות - קבוצת האוהדים הגדולה הכי אקלקטית בארץ

- בני יהודה - שכונות דרום ת"א - כמו בית"ר אבל בקטן + אין אשכנזים.

- מכבי פ"ת - משפחת לוזון המורחבת

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים