בתשובה לDr. Seuss, 13/11/07 23:42
מערכת החינוך כשירות 463319
לא הבנתי דוקטור.
מערכת החינוך כשירות 463329
מישהי התכוונה לרמוז לך שלא כל האיילים למדו/לומדים באוניברסיטה. במקום "תנאי קבלה" נפלט לה "נתוני קבלה".
463333
ואפילו אלו שלמדו באוניברסיטה עדיין לא למדו לנסח עצמם כראוי.

יש לי תחושה שחלק לא מבוטל מהדוברים כאן הם מרצים באוניברסיטה, בהווה או בעבר. נהנים מהשביתה?
463338
גם אלו שלא למדו להתנסח "כראוי" (?) - *תוכן* דבריהם הוא לעיתים קרובות מעניין ויש מה ללמוד מהם.
463342
הכוונה הייתה כראוי לאתר זה (בטון מעט עוקצני)
ומה שאמרת נכון, מפתיע אותי כמה מהות של אדם עולה על פני השטח רק ממילים שהוא כותב, אפילו לא בכתב ידו.
463339
דווקא הוא לא פה היום. מצד שני השביתה לא מורידה במאומה מהעומס על המרצים (ארבע השעות בשבוע שנחסכו מנוצלות בד''כ לעוד עבודת מחקר).
463473
אני עובד כחוקר ("סגל בכיר") באחת האוניברסיטאות בארץ. מאז שלמדתי מהעיתון שאני עובד שש שעות בשבוע, שעשעתי את עצמי במעקב אחרי שעות העבודה הריאליות שלי.

בשבוע ממוצע מאז תחילת השביתה (היו שלושה כאלה, והרביעי עומד להסתיים), לימדתי ארבע שעות (במקום שמונה שהייתי מלמד אלמלא השביתה); בשתיים מהן לימדתי כרגיל (אם אתם לא תספרו, גם אני לא אספר), ובשתיים התנדבתי לשעשע תלמידים בתוכנית מיוחדת. השעתיים הראשונות לא הצריכו הכנה (השקעתי בקורס הזה כמה עשרות שעות לפני שנתיים). האחרונות דרשו שעתיים של קריאה (אם לא מביאים בחשבון את זמן ההתלבטות איזה נושא משעשע יותר (היו ארבע אפשרויות)). עוד שעה נוצלה להנחיית המתרגלים שעובדים איתי על הקורסים שאני לא מלמד (הם לא שובתים).

השתתפתי בששה סמינרי-מחקר (כ-‏9 שעות, ביחד); שניים מהם אני מארגן; אחד סודי. אחד דורש הכנה (כשלוש שעות בשבוע), ובשאר אני בעיקר לומד.

יש לי כמה סטודנטים לתארים מתקדמים, שאיתם אני נפגש בקביעות (כזו או אחרת); בערך שלוש שעות, ביחד. עוד שעתיים (בערך) ביליתי סביב המבחנות, לבד, בנסיון להתגבר על מעקש שהטריד אחד מהם (ואת המנחה שלו).

עם סטודנטים שגילו (למרות השביתה) שהם מעדיפים ללמוד קורס A במקום קורס B, אחרת הם לא יוכלו ללמוד קורס C, ובכלל, הם (חושבים שהם) למדו חצי מהחומר בשנה שעברה בקורס D - איתם ביליתי כשעתיים בשבוע. כיבוי שריפות: עוד שעה (הגעה למסקנה שכל השריפות פורצות בחדר המזכירות: דקה ורבע).

שיחות עם סטודנטים לתארים מתקדמים שתעו אל החדר שלי, עמיתים, אורחים או מבקרים - כארבע שעות. משתי שיחות כאלה אולי ייצא משהו.

עבודה על הצעות מחקר ובקשות למענקים - שעתיים (בממוצע), לרבות ביורוקרטיה.

קריאת עבודת תזה, כתיבת דו"ח והשתתפות בועדת בוחנים: עוד שעתיים (בממוצע). שיפוט עבודות מחו"ל - כארבע שעות.

כמעט שום דבר ממה שעשיתי בשלושים ושמונה השעות האלה אינו מעניין את הועדה שתדון (אולי) יום אחד בקידום שלי. אז בנוסף להן, הייתי צריך גם לעבוד. בערך שלוש שעות ביום; שש ביום טוב.
עכשיו בדיקה: אני מחסר את זמן ההגעה שלי אל המשרד מזמן היציאה ממנו, מכפיל בחמש, מחסר את המספרים הנכונים, ומוסיף משהו לכבוד סוף השבוע. הסך-הכל מסתדר להפליא.
הזמן שאני עובד בבית לא נחשב.
463588
בתור חוקר בכיר, חלק גדול מהקידום שלך תלוי בהצלחת הניסויים שאתה ותלמידך מתכננים (ובד"כ הם מבצעים). לכן נדמה לי שאתה ממעיט בערכה של עבודתך לקידומך (במיוחד בקשות למענקים, שיפוט [שבתורו עוזר לך להכניס מאמרים שלך], הצעות מחקר ושיחות עם תלמידים).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים