בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 06/11/07 8:38
על אמת והזיות 463762
נדמה לי שה"אני" שדקארט טען שהוא הוכיח את קיומו הוא האני הפנימי, שאינו תופש מקום במרחב.
אגב, לא ממש הבנתי את ההתלהבות הגדולה מהטיעון שלו. ברור שאם אני חושב אני קיים, אבל ממילא לדעתי זה הרבה פחות טריוויאלי להניח שאני חושב מאשר שאני קיים (וממילא דורש את הנחת המבוקש). נראה לי שאין הרבה דרכים להשתכנע שאני קיים, מעבר לניסוחים אחרים של "הנה, אני קיים!". משפטים של "אני ____ משמע אני קיים" משכנעים אותנו רק בגלל שאנחנו כבר משוכנעים.
על אמת והזיות 463801
אני לא חושב שדקארט ניסה להוכיח שהאני הזה בהכרח לא תופס מקום במרחב, אלא שהוא לא בהכרח תופס מקום במרחב. (פשוט, הראיה המוצקה שלנו לקיומו אינה כרוכה במרחביות שלו, והיא גם מוצקה יותר מכל ראיה שיש לנו לכל דבר שקשור למרחב).

ההנחה שאני חושב כן אמורה להיות טריוויאלית יותר: היא חוויה ראשונית. מדוע אתה חושב אחרת?
על אמת והזיות 463857
ברור שמבחינה לוגית היא טריוויאלית פחות - אני חושב משמע אני קיים, אך אני קיים לא אומר שאני חושב.
גם מבחינת החוויה שלי, החוויה הראשונית שלי היא דווקא שאני קיים ולא שאני חושב. למעשה אני לא מבין איך יכול להיראות למישהו ש''אני חושב'' טריוויאלי יותר.
על אמת והזיות 463861
זה לא ש"אני חושב" *טריוויאלי* יותר. ממש לא. זה פשוט מאפשר לך לדעת ולהצהיר שאתה קיים. הרי בס"ה קיימים הרבה מאוד יצורים שלא סביר שהם "יודעים" שהם קיימים: הם לא חושבים על זה.
על אמת והזיות 463879
"טריוואלית יותר" הוא ניסוח שאימצתי מהתגובה שלך, אבל הוא לא מוצלח לצרכי. "אני חושב" יותר מורכב מ"אני קיים", אבל האם "אני קיים" הוא עובדה "נגישה" יותר? אני נוטה לחשוב שלא; קל לי יותר לדבר על "חוויית חשיבה" מאשר על "חוויית קיום". ואולי הכי מיידי הוא "אני מודע" או "אני חווה". אבל אנחנו נכנסים לתחום של פלפולים על קוצו של יו"ד.
על אמת והזיות 663435
האם לדעתך "אני" ללא שום תוספות הינו מודעות בעלת פן אישי בלבד?
על אמת והזיות 663452
''אני'' ללא שום תוספות הוא מילה, ולא מודעות.
או במילים אחרות, לא הבנתי את השאלה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים