בתשובה לאיציק ש., 17/11/07 5:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. לדעתי, פספסת את מהות הרעיון. הרעיון אינו באמת סינון של המורים תוך קביעה שתואר שני (למשל) יהפוך את המורה לטוב יותר. הרעיון הוא יצירת קושי להתקבל למקצוע וע"י כך הפיכתו ליוקרתי. מדוע אנשים רוצים להצטרף לסיירת מטכ"ל? האם מציונות? האם בשביל השכר הגבוה שמשולם שם? ואולי בגלל הקושי להתקבל? ומדוע אנשים הולכים ללמוד רפואה ומשפטים, למרות השכר הנמוך שמובטח לרופאים צעירים והאבטלה הממתינה לעו"דים צעירים? אולי כי אלו פקולטות שנחשבות יוקרתיות? 2. נכון שתואר שני אינו ערובה, אך גם לא תואר ראשון ותעודת הוראה. עם זאת, הם יכולים לתת אינדיקציה, וגם מאפשרים הצצה לרזומה של בעל התואר כמתרגל וכותב. מובן שאחרי התואר השני, יפעילו המנהלים בתהליך הקבלה את אותה מסננת קסם ק פ ד נ י ת שהם מפעילים היום, המאפשרת להם לבחור רק את הטובים שבטובים. 3. המורים שאתה מכיר שמשתלמים, משתלמים בנושאי חינוך וכלים שימושיים \\ תיאורטיים להוראה, או שמא בפרחי באך וניצני מוצארט? כי אני מכיר כאלו מהסוג השני. 4. האם מדבריך ניתן להסיק כי אתה תומך בצמצום ההשתלמויות והורדת הדרישות האקדמיות ממורים, כולל, נניח שנת ההשתלמות? (זה הרי לא עוזר). או אולי תומך בשימורם רק כהטבות יבשות למורים, דהיינו, שנת השתלמות = שנת חופש, יום השתלמות = יום חופש, גמול השתלמות = סתם כסף? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא פיספסתי שום רעיון. זה שקשה להתקבל לרפואה אינו אומר שלא מתקבלים רופאים סוציומטים. גם בתחום הרפואה וקבלה אליה, יש בעיות לא פשוטות. מינהל עסקים רגיל לחשוב לטווחים קצרים. מה שהוא מכנה טווח ארוך, איננו כל כך ארוך. לשנות את מערכת החינוך דרוש זמן- כוונתי לשנות באופן אנושי. כשאתה מחפש מנהל, אתה בודק את הרזומה שלו, אתה מסתכל מה הוא למד ומה הרקורד הניהולי שלו. אם אתה מנהל רציני, אתה בודק גם את הסגנון הניהולי שלו ואופיו ואיך הם מתאימים לפעילות ולאנשים אותם הוא הולך לנהל. אם בדקת את הרזומה אך לא את קטע האישיות והכריזמה, אתה עלול להתאכזב קשות. לימוד כלכלה ומינהל עסקים אינו מדד ליכולת ניהולית. מורה הוא מנהל של שעור/כתה. הקטע של הכריזמה והאישיות הוא קריטי. העמדת רף של רופאים ועורכי דין, לא בהכרח תשפר מיד ובאופן משמעותי את התאמת ההולכים לההוראה. אפשר ללכת בדרך של פתיחת בתי הספר לתחרות ויצירת שוק של מורים. אני כמובן אינני מאמין שזו דרך טובה ולא אכנס עכשיו להסברים מדוע לא. 3. איני יודע מה המיקצוע שלך והיכן למדת. הבת שלי למדה בתכניון והיתה צריכה לקחת גם שיעורים שאינם קשורים ישירות למיקצוע שלה. כמדומני שהיא לקחה שעור של האזנה למוסיקה קלאסית. מה לזה ולהנדסה? אבל זו היתה סטיה קצת דמגוגית; אם ההשתלמויות אינן מנוהלות היטב אז צריך לשפר את זה. מדוע למען השם באים בטענות למורים במקום למשרד החינוך ולממשלה? הרי המישרד דורש ניעור ומהפכה; נוצרה כאן ברית בלתי קדושה בין כלכלני האוצר ומישרד החינוך שהאוצר לא יגע במישרד אך המישרד יעזור לו לקסח את המורים בלי לטפל טיפול שורש במערכת החינוך. 4. לא. אני דוקא בעד הורדת הפיקציות מעל ההשתלמויות ושנת השבתון. אינני בעד הורדת הדרישות האקדמיות מהמורים. אני נגד התייחסות לדרישות האלה כמדד עיקרי ויחיד ליכולת הוראה. הפיקציות האלה מאפשרות היום את המשך המצב הקיים ומחפות במיקצת על השכר העלוב. אם אינני טועה, בהסדר עם מורי היסודי, יש נסיון של האוצר להוריד חלק מההטבות הללו למורים. לא ירחק היום והם יגלו את זה ויראו שנסעו בפול גאז בניוטראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נתרכז. 1. אם אנחנו שוללים את שיטות מנהל העסקים, הבה נשלול גם את העלאת השכר לצורך שיפור רמת ההוראה: משכורת גבוהה גם היא אינה ערובה למניעת "מורים סוציומטים", אם להתלות באילן גבוה. נקודה להתייחסות: מדוע העלאת המשכורת תתן תוצאות טובות יותר מהעלאת יוקרת המקצוע בדרכים המוצעות במאמר? בתשובתך אנא הבא דוגמאות נגד מבוססות לדוגמאות שמביא המאמר בנוקטו גישה הפוכה לשלך. 3. המאמר תומך בהשתלמויות מורים רלוונטיות לחינוך. אתה טענת "אני מכיר מורים גרועים שכל הזמן משתלמים". אני ניחשתי (כנראה נכון) שההשתלמויות שאותם מורים עוברים אינן רלוונטיות לחינוך. אתה טענת שחשוב לקחת השתלמויות שאינן קשורות, פסלת מיד את טענתך כדמגוגית, והתחלת לירות לכל הכיוונים. אני עדיין סבור שחיוב מורים (ובתגמול הולם ומימון מלא, כמובן)להשתלמויות רלוונטיות וכאלו שהוכחו כמועילות הוא הכרח ליצירת רמת הוראה גבוהה. נקודה להתייחסות:האם אתה ממעיט בערך ההשתלמויות (תגובה 463798), סבור שהן מועילות גם אם אינן רלוונטיות להוראה (תגובה 463851 , לפני ההודאה בדמגוגיה) או סבור שהן מועילות רק אם הן רלוונטיות להוראה (תגובה 463851 אחרי ההודאה)? 4. אני מסכים שתואר שני נטו אינו מדד "עיקרי ויחיד ליכולת הוראה". מי בכלל אמר משהו שדומה לזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מדוע העלאת המשכורת תתן תוצאות טובות יותר מהעלאת יוקרת המקצוע"? יש לך פטנט איך לפרנס משפחה מיוקרת המקצוע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בוא נתרכז: 1. חשוב מאד להעלות את יוקרת המיקצוע אבל גם כותב המאמר מוסיף מספר שורות מאוחר יותר שחייבים להעלות את השכר. בניהול משאבי האנוש התפתחה גישה שהביטוי האידאולוגי שלה אומר שהשכר אינו המרכיב העיקרי במוטיבציה ויש כל מיני דרכים של חיזוקים וציונים לשבח וכו'. מה שעומד בבסיס התפיסה הזאת הוא הרצון לחסוך בעלויות עבודה ולהשיג את המטרות באמצעים זולים יותר. האמצעים הללו מעולים כשהם מגובים בשכר הולם. "נקודה להתייחסות: מדוע העלאת המשכורת תתן תוצאות טובות יותר מהעלאת יוקרת המקצוע בדרכים המוצעות במאמר? בתשובתך אנא הבא דוגמאות נגד מבוססות לדוגמאות שמביא המאמר בנוקטו גישה הפוכה לשלך." לא כתבתי שיש ניגוד בין שתי הדרכים. במאמר יש סתירה. במקום אחד הוא טוען שמה שצריך לעשות הוא לא לפעול בתחום השכר אלא בתחום העלאת היוקרה. מאוחר יותר הוא הוא מתקן את הקביעה הריקה הזאת וקובע שחייבים להעלות את השכר. התנגדתי לקביעה הראשונה כשהיא באה לבדה. 3. גם אני תומך בהשתלמויות מורים. כפרתי בהשתלמויות ותארים כמדד עיקרי לאיכותו של מורה ככזה. אין ספק שהשתלמויות מוסיפות ומשפרות. צר לי לחזור על כך: כמו מנהל טוב כך גם מורה טוב הוא תכונה. או שיש לך או שאין לך. אתה יכול לשפר ולחזק אבל לא במקום. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |