בתשובה לל.ב.פ., ניו יורק, 06/12/01 0:03
שאול, יש לך זמן? 46422
אני מניח שמתישהו בגיל 12 כן חווית משהו שכזה. לפחות בפעם הראשונה.
ואלה כמובן היו דוגמאות, את יודעת..

הנה עוד דוגמאות, רק בשבילך:
אני לא יודע איך זה להיות אשה באמת. אני לא יודע איך זה להיות אשה שמסתכלים עליה - באופן טבעי - כאשה. בדיוק כמו שאת לא יודעת איך זה להיות גבר שהחברה מסתכלת עליו כגבר. אני לא יודע איך זה ללכת ברחוב ונועצים בי מבטים כאשה, אני לא יודע איך זה שמדברים אלי כאשה. אני לא יודע איך זה לקחת טילנול. אני לא יודע איך זה להשתין כל הזמן כשאני ישוב על האסלה. אני לא יודע איך זה להתאפק יותר, כי צריך לחפש אסלה ואי אפשר בעמידה.אני לא יודע איך זה להגיב לאייל הקורא כאשה. אני לא יודע איך זה להתקשר לחברת אינטרנט ולדבר עם נציג שרות, כאשה. אני לא יודע איך זה לחשוב כאשה, אני לא יודע איך זה ללבוש בגדים שהחברה מקטלגת כנשיים. אני לא יודע איך זה לדמיין כאשה, אני לא יודע איך זה לחשוב על החבר או הבעל (מקסימום אני יודע איך זה לחשוב על החברה, וגם זה לא רלוונטי לימינו).
אני לא יודע.
אני מקסימום יכול לנחש, להעריך, למדוד, לחקור. במקרה הטוב אני אגיע הכי קרוב לתחושה הנכונה. במקרה הרע אני אפספס לגמרי.

לא טענתי שגבר אינו יכול להיות חלק מהשיח הפמיניסטי. הוא בהחלט יכול.
גבר גם יכול לערוך בכישרון רב תוכנית פמיניסטית.
טענתי היתה, שאני *מבין* יוצרי תוכנית פמיניסטית שיעדיפו וגו.
שאול, יש לך זמן? 46432
אתה יכול לנסות לחוות באופן מוגבל מה שעובר על נשים:

היכנס לחדר צ'אט כדמות נשית, עם שם נשי למהדרין. איריס, לדוגמא.
ניסיתי פעם או פעמיים. חוויה בלתי נעימה בעליל.
שאול, יש לך זמן? 46438
מה שעובר על נשים בחדרי צ'אט זה "מה שעובר על נשים"? אולי שיסע לאפגניסטן כדי לברר מה עובר על נשים?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים