 |
|
 |
||
|
||||
 |
נדהמתי לשמוע על התקנות המצחיקות בנוגע להקלת סיבלן של החיות. למשוך דם רק דרך וריד הזנב?? אני לא מאמין שאותם אנשים שקובעים כי זה מותר/הכרחי לבצע ניסויים בבע"ח יכולים גם לקבוע באותה נשימה את התקנות המגוחכות האלו. מה הלאה? יחייבו זריקת הרדמה ללובסטרים לפני הבישול? יאפשרו ארוחה אחרונה לתנינים לפני שהופכים אותן לנעליים? יאמרו תפילה למען החרקים לפני שמרססים אותם? הכל, אני מניח, כדי לרצות את אותם ה"בכיינים" שפועלים לביטול הניסויים הללו. המאמר, אגב, מאכזב. רובו כתוב בשביל Shock Value ואין בו שום טיעון חדש מעניין. לגבי התקהות החושים של מבצעי הניסויים בתור הסכנה לאנושות: נו באמת... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אינני יודע מה יתרונו של וריד הזנב על פני ורידים אחרים בגופו של העכבר, אבל האם לא תסכים שהאופציה שמוצגת כמועדפת על חוקרים (לתקוע מבחנה בעין של העכבר) היא קצת קיצונית? בטוחני שיש דרך ביניים. ההבדל בין הדרישה לגבי עכברים לבין ההצעות שאתה הצעת הן שהעכברים ממשיכים לחיות במהלך ביצוע הפעולה, בעוד שבמקרים האחרים, מטרת הפעולה היא הרי להרוג את היצור. גם אז, אגב, יש בד"כ דרישה להרוג בע"ח בצורה שתגרום להם פחות כאב. שחיטה כשרה, בהקשר הזה, היא בעייתית למדי. אני זוכר שאחת התלונות לגבי תעשיית הפרוות היא שכדי לא לפגוע בפרווה, מחושמלות החיות למוות - אל לעיתים החשמול לא עובד, והחיה רק מאבדת הכרה. מאוחר יותר, החיה חוזרת להכרה, לעיתים בזמן שפושטים את עורה (או לאחר מכן). מבחינה רציונלית, קצת קשה לי להסביר למה זה צריך להפריע לי (מקסימום היא תסבול קצת לפני שיהרגו אותה סופית, מה זה משנה?), אבל זה כן נשמע מציק. לא שזה משנה לי אישית - אני לא לובש פרוות ואין לי שום חיבה אליהן. נושא הפרוות, אגב, חשף הרבה צביעות בקרב הסלבריטאים ה"פעילים", ששבו ללבוש פרוות כשהדבר חזר לאופנה (איך פרוות חזרו לאופנה זו גם שאלה מעניינת, שאין לי תשובה עליה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלק הראשון ורווי הציניות של דבריך כבר זכה להתייחסות ולא אחזור על הדברים. לגבי הקביעה שבמאמר אין שום ''טיעון חדש מעניין'', אני יכול להעיד רק שבמהלך לימוד החומר הופתעתי והזדעזעתי מחסרונו המוחלט של פיקוח על ניסויים בבעלי-חיים בישראל, וזה למעשה מה שגרם לי לשבת ולרכז את הדברים לכדי מאמר. מהתגובות שקיבלתי עליו כאן ובמקומות אחרים הסתבר לי שרוב מוחלט מהקוראים לא היה מודע כלל למצב בשטח כך שלפחות עבורם היה במאמר מידע חדש ומעניין. לבורות הציבורית בנושא תורמים גם האיפול שקיים סביב מעבדות הניסויים והתעשייה הנלווית להם וסביב דיוני המועצה לניסויים בבעלי-חיים, וכן מאמרים המתפרסמים בעיתונות בימים אלה ע''י בעלי עניין ותומכי ויויסקציה למיניהם ואשר מציגים תמונה הפוכה כאילו יש בישראל פיקוח על ניסויים, אין ניסויים מיותרים, סבל החיות מוקטן עד למינימום ההכרחי, יש שימוש בחלופות בכל מקום בו הדבר אפשרי, המועצה מתפקדת כיאות, ובקיצור, אנו חיים בגן-עדן עלי אדמות שקבוצה קטנה של בכייניים (כלשונך) בחרה מסיבה כלשהי להטיל בו רפש ולהפריע לו להתקיים במתכונתו הנוכחית גם הלאה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |