בתשובה לניצה, 08/12/07 23:08
זריית חול 465488
האייל האלמוני • בתשובה לניצה יום א', 9/12/2007, 16:13
''גם עצם המצאותו של צה''ל ביו''ש, והמחסומים שם, קשורים בעיקר למניעת פיגועים בישראל הקטנה.''

צה''ל היה בשטחים הכבושים מאז מלחמת ששת הימים, עוד כשלא היו פיגועים ולא בטיח. עצם הימצאותו שם היתה קשורה למן הרגע הראשון ''בעיקר'', ולא רק ''בעיקר'', אלא באופן מוצהר, גלוי ומוחלט - בעובדה שאלה שטחים כבושים. כידוע, מדובר בשטחים שמצבם הבינלאומי שנוי במחלוקת, ובכל מקרה זוהי עובדה ידועה וגלויה - עובדה ידועה וגלויה לא רק למדינות העולם ולגופים בינלאומיים משפטיים ומדיניים אלא גם למדינת ישראל עצמה - ששטחים כבושים אלה אינם שייכים למדינת ישראל ואינם כלולים בגבולותיה הרשמיים.
זריית חול 465515
ניצה • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 10/12/2007, 0:26
נוכחות צה''ל היתה תמיד אבל במימדים אחרים לגמרי. יכולנו לטייל שם בלי תיאום, ובלי ליווי, אפילו קבוצת בנות קטנה לבד.
השטחים הללו נכבשו במלחמה, כמו שכל ארץ ישראל נכבשה במלחמה. אין ספק לאיש שהשטחים הללו הם ערש התרבות היהודית הם ליבה של ארץ ישראל התנ''כית, וזכרם ונופיהם ליוו את היהודים בכל נדודיהם אלפיים שנה.

החלטת חבר הלאומים לגבי המנדט הבריטי על פיתוחה של הארץ כבית לאומי ליהודים כללה גם את השטחים הללו. לפי המנדט- הבריטים צריכים היו להשתדל שהיהודים יתישבו בהתישבות צפופה על אדמות המדינה באיזורים אלו. (זו ההחלטה הבינלאומית הראשונית לגבי יעוד הקרקעות הללו).

השטחים הללו נכבשו במלחמת ששת הימים ממדינות שלא ראו בהן שטח שלהן ובעצם היו שטח ללא ריבונות.

הטעות הגדולה של מדינת ישראל אחרי ששת הימים היא שהיא לא החילה את ריבונותה המלאה על השטחים הללו מיד עם שחרורם. זה נבע בעיקר מהפחד שהמאזן הדמוגרפי במדינת ישראל הצעירה ישתנה לרעת היהודים, עד שיופר האיזון. על אף זאת, רוב מניינו ובניינו של העם היהודי חש אז שהוא חזר לארץ מולדתו (כולל שולמית אלוני). ההבדלים היו שהשמאל חשב שאפשר לסחור במולדת הזו תמורת שלום מהשכנים, בעוד הימין ואנשי ארץ ישראל השלמה חשבו שאפילו תמורת שלום לא מוכרים מולדת. אבל לשני הצדדים לא היה ספק בזכותנו על האדמה הזאת.
זריית חול 465516
ניצה • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 10/12/2007, 0:27
נוכחות צה''ל היתה תמיד אבל במימדים אחרים לגמרי. יכולנו לטייל שם בלי תיאום, ובלי ליווי, אפילו קבוצת בנות קטנה לבד.
השטחים הללו נכבשו במלחמה, כמו שכל ארץ ישראל נכבשה במלחמה. אין ספק לאיש שהשטחים הללו הם ערש התרבות היהודית הם ליבה של ארץ ישראל התנ''כית, וזכרם ונופיהם ליוו את היהודים בכל נדודיהם אלפיים שנה.

החלטת חבר הלאומים לגבי המנדט הבריטי על פיתוחה של הארץ כבית לאומי ליהודים כללה גם את השטחים הללו. לפי המנדט- הבריטים צריכים היו להשתדל שהיהודים יתישבו בהתישבות צפופה על אדמות המדינה באיזורים אלו. (זו ההחלטה הבינלאומית הראשונית לגבי יעוד הקרקעות הללו).

השטחים הללו נכבשו במלחמת ששת הימים ממדינות שלא ראו בהן שטח שלהן ובעצם היו שטח ללא ריבונות.

הטעות הגדולה של מדינת ישראל אחרי ששת הימים היא שהיא לא החילה את ריבונותה המלאה על השטחים הללו מיד עם שחרורם. זה נבע בעיקר מהפחד שהמאזן הדמוגרפי במדינת ישראל הצעירה ישתנה לרעת היהודים, עד שיופר האיזון. על אף זאת, רוב מניינו ובניינו של העם היהודי חש אז שהוא חזר לארץ מולדתו (כולל שולמית אלוני). ההבדלים היו שהשמאל חשב שאפשר לסחור במולדת הזו תמורת שלום מהשכנים, בעוד הימין ואנשי ארץ ישראל השלמה חשבו שאפילו תמורת שלום לא מוכרים מולדת. אבל לשני הצדדים לא היה ספק בזכותנו על האדמה הזאת.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות