בתשובה לדורפל, 10/12/07 11:28
הערה צדדית 465549
יש סצינה, למיטב זכרוני, שבה סבא דון קורלאונה מחייך לנכדים. חוץ מזה, הסרט יוצר הזדהות עם החארות של המין האנושי, וזה הישג כשלעצמו. ישנו גם הקונפליקט המעניין של מייקל בין נאמנות למשפחה לבין חיים הוגנים ואהבה פרטית. זה, על כל פנים, טוב בהרבה מהארי פוטר; ואם לא מהארי פוטר אז מרם אורן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים