בתשובה לאביב י., 13/12/07 2:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מליון שקל למי שמוצא תכנית/סדרה עמוקה/מענינת/מרתקת/תורמת/מעשירה/מקסימה מ-"זן אומנות ואחזקת האופנוע" |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. אריה זה שם שנשמע לי בוגר, אבל משהו בניסוח התגובה ילדותי. אגב, בהנחה שאין לך באמת מיליון שקל לחלק, אולי תציע ארוחה זוגית במסעדה, משהו שיהיה שווה להגיב בשבילו ב. בתור מעריץ של הספר אתה יכול לפחות לכתוב את שמו נכון ג. זן הוא ספר מעניין שנהניתי לקרוא, גם אם יש בו חלקים מתישים מדי לטעמי. בכל זאת, יש לא מעט ספרים ואפילו סדרות טלוויזיה שעניינו אותי יותר. על טעם ועל ריח... ד. אם להיות פלצן ולהיתלות באילנות גבוהים וגם להיות כנה, הבלש המזמר עולה בעיניי על זן ברוב הסופרלטיבים שמנית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבלש המזמר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
http://en.wikipedia.org/wiki/The_Singing_Detective (גם פעם היתה טלויזיה טובה, למעשה, טובה יותר מדקסטר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתחיל מ-ד:תגובתך מעידה על פלצנותך. אפנים את הערותיך האינטיליגנטיות ואחשוב פעמיים אם להגיב בעתיד. א. זוגית? אתה בטוח שתמצא מישהוא ללכת איתו?או מישהיא? ב.כמובן...... ג. וזהו עצם הענין........הדיון הזה מיותר. הכל הבל הבלים.........רק שליברפול ינצחו היום |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. יש לו מישהי ללכת אתה, ולא סתם אלא מישהי מדהימה ומהממת שהוא אוהב, תגובה 453298. אגב, בלי שום רצון לפגוע - צורת ההתבטאות הזאת, "מליון שקל למי שמוצא...", היא אופיינית, נדמה לי, לבני עשרה, ועשתה גם עלי רושם ילדותי מעט. לא שזה חשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדרדסים [ויקיפדיה] לא סבלתי את "זן" ואת "LILA" לא הצלחתי לסיים מרוב שעמום. על טעם ועל... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ניגשים אל ''זן'' ואל ''לילה'' כאל ספרים האמורים לספר סיפור, מעין רומאנים או מותחנים בלשיים או משהו - אין ספק שהם מתישים ומאכזבים. העניין הוא, כמובן (ברור לי שזה ברור לך, ובכל זאת), שבשניהם הסיפור (בעל היסודות הביוגרפיים, יותר ב''זן'' ופחות, כנראה ב''לילה'') מהווה מסגרת, אולי לא יותר מאשר שלד רופף (ב''זן'', ה''רפיפות'', בולטת הרבה יותר), להעברת רעיונות פילוסופיים - וככאלה יש בהם משהו - אולי לא חידוש גדול אבל זוית שונה, ניסוח שונה, גם אם פופוליסטי משהו (ואכן, פירסיג הואשם בפופוליזם פילוסופי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שאפילו evrybody loves hipnotoad מרתקת יותר מזן ואומנות אחזקת האופנוע, זה אחד הספרים היחידים שלא הצלחתי לסיים. מילא זה שהוא משמעמם (מייגע זו מילה מתאימה יותר), יש לי סף שיעמום גבוה, אבל אפילו הרעיונות הפילוסופיים שבו, שכביכול אמורים להוות את המשיכה בספר, הם פשטניים ולא מעניינים במיוחד. הספר הזה הוא אחד מהאכזבות הגדולות שלי, אני לא נוהג לקנות ספרים, בגלל שהם עולים הרבה כסף, תופסים הרבה מקום, ואני לא נוהג לקרוא ספר שוב ושוב. במקרה של הספר הזה החלטתי לחרוג ממנהגי כי קיבלתי את הרושם מאנשים אחרים שזה ספר עמוק שדווקא אותו אני אקרא יותר מפעם אחת. עד היום הוא יושב אצלי על המדף, כמעט באותו מצב שבו הוא נקנה עקב חוסר חוסר שימוש או עניין, אנדרטה מבריקה לקניה גרועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חצי גמר אליפות אנגליה בסנוקר. רוני מפגר בשניים-שלושה משחקונים לכל אורך התחרות, מצליח לעקוף את סלבי ממש לפני הישורת האחרונה ומוביל 8:7. סלבי חוזר ומשווה, ובמשחקון האחרון רוני עושה מקסימום ועולה לגמר. תהפוכות הגורל, מצוינות, עצבי פלדה, תקוות ואכזבות, אסתטיקה, מכניקה ניוטונית, משק כנפי ההיסטוריה, מלחמת הדורות וכמה עשרות אלפי ליש"ט מונחות על המאזניים. תמצות מלבב של כל ההויה האנושית לשלוש שעות של התעלות רוחנית. נא להעביר את הצ'ק למערכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוב, אתה היית מצליח לגרום לאבשלום קור להראות גואל האומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוכמה גדולה לומר את זה עכשיו. מדוע לא הודעת מראש שנראה??? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשבת האחרונה היה בערוץ Ego משחק סנוקר בין ג'ימי ווייט וסטיבן הנדרי במסגרת הליגה העליונה. מעבר לאי הנוחות שבצפייה במשחק סנוקר עם פרשנות עברית שלא סותמת לרגע את הפה, היה משחק מרתק. הנדרי פתח בסערה וניצח את שני הסיבובים הראשונים, ווייט השיב בשלושה סיבובים משלו והנדרי ניצח שוב באחרון כדי לקבוע תיקו 3-3 במשחק הליגה. מעבר למתח המשחק היה מחפיר ומכמיר בעת ובעונה אחת. השניים הפגינו רמת משחק של ערסים במועדון אפלולי בדרום תל אביב, החטיאו ממצבים בטוחים, עשו פאולים על ימין ועל שמאל ורק בפעמים ספורות הזכירו את ימיהם הגדולים מפעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי, אבל שני אלה כבר מזמן לא מצליחים לנפק שום דבר יפה. מעציב לראות את סטיבן הנדרי מתדרדר לרמה כזאת בגיל צעיר יחסית, ולפי הבעות הפנים שלו אחרי ההחמצות הוא עוד לא הפנים את העובדה שכיום הוא שחקן בינוני מאד. וזה מעלה אצלי את האבחנה הכללית שהדימוי העצמי שלנו מזדקן הרבה יותר לאט מהגוף. גם אני מופתע מדי פעם לגלות על עצמי את הפער הזה. בעיני רוחי אני עדיין מסוגל לרוץ 100 מ' בפחות מ- 14 שניות ולפתור משוואות דיפרנציאליות חלקיות. חה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שום פער. אני עדיין מסוגל לרוץ 100 מ' בפחות מ- 14 שניות (ו3 דקות) ולפתור חלקית משוואות דיפרנציאליות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או לחילופין 14 מטר ב 100 שניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינוני, אבל במקום השני בליגה עם ארבעה נצחונות, תיקו והפסד, בדיוק כמו Ding Junhui (איך שלא מבטאים את זה) שבמקום הראשון, וזה לעומת ג'ימי שבמקום השני מהסוף עם אפס נצחונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעוונותי אני לא עוקב אחרי הליגה, ובטורנירים שראיתי הוא משחק גרוע כבר כמה שנים, אם כי הדרוג הגבוה שלו מעיד על כך שכנראה הוא מצליח יותר כשאני לא מסתכל. עניין של התרגשות, אני מניח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצבך המוסרי טוב. אני בעוונותי ועקב חוסר בטלביזיה רב ערוצית לא רואה גם את הטורנירים ורק פעם בכמה זמן יוצא לי לראות אצל מישהו איזה בדל משחק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה- "חוק וסדר", ז"ל. מעל ומעבר לעוד סדרת חקירה-משפט אמריקאית שגרתית. כמעט כל פרק עסק בסוגיה חברתית ומוסרית קשה שעל סדר היום הציבורי באמריקה: חופש הפולחן (והחופש של ההורים לכפות את הפולחן על ילדיהם); המתת חסד; הפלות; גבולות הציות לממסד; גזענות; השפעת השואה על ניצוליה; ואפילו הנאמנות הכפולה של יהודי אמריקה. היא מעשירה גם בכך שכמעט כל יוצרי הסדרה היו בני מהגרים, וכמעט כל השחקנים גילמו בני מהגרים: יהודי, לטינו-אמריקאי, שחורה, ואירי. גם בכך היא הייתה ראי לדמותה של אמריקה הנוכחית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |