בתשובה להאייל האלמוני, 16/12/07 10:52
בגנות הטלויזיה 466064
אביב י. • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 16/12/2007, 15:31
ולכן קיים הצורך לשנות את אופי התנהלות המדיום. אני לא רואה סיבה להמשיך עם הפורמט הזה בו יש DJ שקובע מה לשדר ומתי. ספקי התכנים צריכים להסתפק בהספקת התוכן ולוותר על תפקיד רעיית התוכן. השימוש ב-DJ תכנים אולי מתאים לתוכניות אירוח, חדשות ותוכניות מדורת שבט למיניהן, אבל לא ליצירה וסיפורת. הצרכן, היוצרים ואמנות הסיפור רק נפגעים מהשיטה הזאת.
בגנות הטלויזיה 466065
לא חרדי ולא עורך-דין • בתשובה לאביב י. יום א', 16/12/2007, 15:51
כן, אבל מה אם המבנה הפיננסי של הענף הזה בנוי בצורה כזאת שזה קשה עד בלתי אפשרי להתמקד ביצירה איכותית ? אולי החליפות הם לא הבעיה, אלא תוצר הלוואי של צרכן רדוד ועלויות נלוות גבוהות, שיוצרות מצב שבו רק ל"מק'דונלדס" הטלביזיוני יש סיכוי לשרוד ?
בגנות הטלויזיה 466067
אשר הכפתור • בתשובה ללא חרדי ולא עורך-דין יום א', 16/12/2007, 15:57
קולנוע, ספרות, תיאטרון ומוזיקה לא באותה סירה?

יש קהל ליצירה איכותית, פשוט לא גדול כמו לתכניות הפופוליסטיות. דווקא במציאות של זנב ארוך גם בטלוויזיה, אפשר לספק מספיק תכניות איכותיות למי שמעוניין, בלי הצורך הנוכחי ללקט אותן מבין הררי הזבל.
בגנות הטלויזיה 466073
לא חרדי ולא עורך-דין • בתשובה לאשר הכפתור יום א', 16/12/2007, 16:35
לא בהכרח. ייתכן שיש באופן יחסי יותר קהל ליצירה ספרותית איכותית מאשר טלביזיונית. יכול להיות שעלויות ההפקה וההפצה במדיום הטלביזיוני גבוהות באופן יחסי מעלויות הכתיבה וההפצה של ספר.
בגנות הטלויזיה 466079
אביב י. • בתשובה ללא חרדי ולא עורך-דין יום א', 16/12/2007, 17:16
הצרכן הרדוד (גם אני לפעמים כזה!) תמיד היה, תמיד יהיה ותמיד יקבל את מה שהוא רוצה. זה בסדר (כך זה גם בספרות ובקולנוע). הבעיה העיקרית במדיום הטלביזיוני איננה היות הענף מסחרי, אלא ה-Broadcasting. אם הצרכן יוכל לבחור תכנים בצורה פרטנית (ברמת פרק בסידרה ולא ברמת חבילת ערוצים) ולהחליט לבד מתי לצפות בהם, אני מעריך שרמת התכנים תעלה לרמה הרצויה בה הרוב אמנם נשאר מק'דונלדס, אבל גם יש מספיק היצע למסעדות גורמה. אני מאמין שכן יש כוח קניה (לא ענק, אבל גדול מספיק) שיצדיק יצירה טובה ע"י יוצרים שאוהבים את מה שהם עושים (ולא רק את מה שהם מרוויחים).
בגנות הטלויזיה 466066
אשר הכפתור • בתשובה לאביב י. יום א', 16/12/2007, 15:51
זה משתנה אם נרצה או לא. בארה"ב קוראים לזה From Prime time to My time. העתיד בו כל אחד יראה בטלוויזיה את מה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה אינו רחוק כל כך. הדבר היחיד שנשאר זה למצוא את הדרך לדחוף פנימה את הפרסומות (1). הטלוויזיה תהיה DVR (טיבו, יס מקס, הוט מג'יק) בעל קיבולת עצומה ומאגר תכניות ענק או אינטרנט זורם באיכות גבוהה המחובר למסך גדול. בסופו של דבר אין הבדל גדול ביניהם.

(1) ספק הכסף העיקרי למערכת - מ- 30%-50% מההכנסות של רשתות הכבלים ועד 100% ברשתות המקומיות והארציות
בגנות הטלויזיה 466078
האייל האלמוני • בתשובה לאשר הכפתור יום א', 16/12/2007, 17:12
זה לא מעלה חשש של הרבה הפקות דלות תקציב במקום מעט הפקות עתירות תקציב?
בגנות הטלויזיה 466081
אשר הכפתור • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 16/12/2007, 17:25
אני מניח שהמצב לא יהיה שונה מהמצב כיום או מהמצב בקולנוע - האולפנים הגדולים ימשיכו לעשות מה שהם יודעים, קרי הפקות יקרות, המכוונות לקהל רחב בארה''ב ובשאר העולם. לידם יהיו הרבה אולפנים קטנים עם הפקות צנועות יותר.

אגב, אין בהכרח קשר בין תקציב לאיכות - אני מעדיף לראות את הדיילי שואו, ארל או איש משפחה על פני מפלצת תקציב כמו רומא.

מעניין יהיה לראות כיצד יסתדרו ספקי התוכן במבנה הטלוויזיה החדש, בעיקר בכל מה שנוגע לקונסיגנציה. האם יהיו עדיין ספקי תוכן שמתמחים בתכניות חדשות וספקי תוכן 'משומש' או שיהיה שינוי מהותי בדרכי הפצת התכנים אל הלקוחות
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות