בתשובה לברקת, 20/12/07 11:31
466397
יהונתן אורן • בתשובה לברקת יום ה', 20/12/2007, 13:33
חלילה. אני לא טוען שתוצרים של חינוך "טוב" בהכרח יחזיקו בעמדות מפתח בחברה. אני מחפש רמזים ל"חוויות למידה משמעותיות", ונדמה לי שאם באמת החוויות בחינוך זה היו שונות איכותית מאלו של החינוך הרגיל, היינו צריכים לראות שינוי בדפוסי החיים אח"כ. למשל, המשך באקדמיה, חשיבה יצירתית ומשוחררת ממגבלות וכדומה. אלו, אגב, היו הציפיות בתחילת דרכו של החינוך החופשי: שדרך חינוך לא דכאני יווצרו אנשים לא דכאניים שישנו את מבנה החברה. בינתיים, מסיבות אמפיריות ולמעט כמה אידיאליסטים פרועים, ההשקפה הזאת דעכה. בעיניי, מתעורר החשד ש"למידה חוויתית ומשמעותית" היא פראזה שאולי מסתתרות מאחוריה הרבה כוונות טובות, אבל לא הרבה מעבר לכך.

בקשר ליעדים הרצויים. בתגובה לביקורת על היעדר ההשכלה המקובלת בקרב בוגרי ביה"ס שלו, א.ס. ניל אמר שהוא מוציא מביה"ס שלו "מכונאים מאושרים". בעיניי זאת השקפה רומנטית ומסוכנת לילדים. "תחושת שלמות פנימית" זה דבר נהדר, ושמעתי שגם "ניהול מערכות יחסים תקינות" זה עניין מהנה, אבל לא צריך להגזים במשקלו של בי"ס בעניינים אלו. בנוסף, אנחנו בני האדם מתפתחים תוך לימוד ובגלל אתגרים, תוך היכרות עם עולמות חדשים של טקסטים ונושאי-לימוד. יש לי מספיק כבוד לילד, ולמבוגר שיהיה הילד, כדי לרצות לחשוף אותו לעולם התרבות המורכב ולהניח לו לבנות מתוכו את אישיותו, גם אם כרגע הוא לא מבין מה הטעם ללמוד שייקספיר. בקיצור, באופן מפתיע ויוצא-דופן, הפעם שכ"ג צודק.
תיקון טעות 466400
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה ליהונתן אורן יום ה', 20/12/2007, 13:37
המשפט האחרון שלך צריך להקרא: "בקיצור, באופן מפתיע ויוצא-דופן, הפעם הבנתי מה שכ"ג אומר".
תיקון טעות 466405
רון בן-יעקב • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 20/12/2007, 16:21
שווה לראות את ההרצאה של סר קן רובינסון על מצב בתי הספר. אפילו אם לא מסכימים לדבריו, אפשר להתענג על השנינות והחינניות בה הוא ממעיט בערך עצמו. למי שאין כח ל20 דקות הרצאה, הנה כמה ציטטות חופשיות.

רובינסון טוען שהחברה שלנו הופכת טעויות לסטיגמה ומערכת החינוך רואה בטעויות כדבר האיום ביותר. אחת הסיבות לכך היא שהמערכת שהוקמה על מנת לספק את צרכי החברה התעשיתית של המאה ה19 מושתת על השגיות אקדמית.

הוא טוען שכל מערכת חינוך לאומית בעולם מושתת על אותה היררכיה: מתמטיקה ושפות למעלה, מדעי החברה והרוח, ובתחתית האומניות (שגם בהן יש היררכיה בין מוזיקה וציור/פיסול, לבין דרמה וריקוד). וכך, הילדים מתחנכים בהדרגתיות מאזור המותניים ומעלה לכיוון הראש, וגם שם בנטיה לכיוון אחד. אלו מערכות שבהן מתרחש תהליך הדרגתי ומתמשך של הכנה לבחינות הכניסה לאוניברסיטה.

מערכת החינוך כורה מתוך הנפש כמו שאנחנו כורים מתוך האדמה מוצר מאד ספציפי.
תיקון טעות 466407
יהונתן אורן • בתשובה לרון בן-יעקב יום ה', 20/12/2007, 18:20
באמת צריך להיות מרווח הרבה הרבה יותר גדול לטעויות במערכת החינוך שלנו. אבל ההיררכיה שהוא מציג נשמעת לי די טובה. אני חושב שזה כיוון ההתבגרות. בני אדם בוגרים אכן צריכים ללמוד להשתמש בתבונה ("כיוון הראש") ואחד מהתפקידים המרכזיים של מערכת החינוך היא להעניק את הכלים לשימוש כזה (או שמא הפכנו באייל לפוסטמודרניסטים?).

בנוגע לאומנויות, אני לא חושב שזהו תפקידו המרכזי של בי"ס. ובהערת אגב, בוגרי ברקלי או רימון הם בד"כ האמנים שהכי מעצבן אותי לשמוע. אמנות ומסגרת בית-ספרית זה לא בהכרח שילוב מוצלח. איכשהו בוגרי בתי הספר הללו יוצאים כשיכפולים מתוחכמים של סביבת הגידול שלהם. פרופסורים יכולים להיות כאלה בלי שייגרם נזק של ממש. אבל האמנות חשובה מדי מכדי שנפקיר אותה לבתי-ספר.
תיקון טעות 466418
רון בן-יעקב • בתשובה ליהונתן אורן יום ה', 20/12/2007, 20:12
אני לא בטוח שהבנת את מה שרובינסון מתכוון, או שאולי זה אני שלא הבנתי אותו.
תיקון טעות 466419
יהונתן אורן • בתשובה לרון בן-יעקב יום ה', 20/12/2007, 20:17
התייחסתי לחלקים מהתגובה שלך. לא הקשבתי להרצאה.
תיקון טעות 466522
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לרון בן-יעקב יום א', 23/12/2007, 9:37
ההרצאה אכן משעשעת, אבל אני לא מסכים עם רוב מה שנאמר בה. אני לא מבין את העניין הגדול מזה שפה ושם מוצאים מישהו שלא השתלב במערכת החינוך הרגילה אבל התגלה מאוחר יותר כגאון בתחום מסויים. ברור שאם מאתרים ילדים מחוננים צריך לנסות לסייע להם לפתח את הכשרונות המיוחדים שלהם, אבל כשמדברים על חינוך המונים האנקדוטות האלה אינן מעלות ואינן מורידות.
466404
איציק ש. • בתשובה ליהונתן אורן יום ה', 20/12/2007, 16:05
ההשקפה של ניל היא לגמרי לא רומנטית.למדה אצלי פעם ילדה כשלימדתי בחטיבת הבינים. הייתי רואה את העינים שלה והלב שלי היה נכמר. לימים היא הפכה לאמנית מוכשרת (ציור גרפיקה ואולי עוד דברים).למה היא היתה צריכה לסבול ולגדול בתחושה שהיא נחותה? כי החלטנו שהיא צריכה ללמוד שקספיר והיסטוריה? למה מכונאי צריך לשאת דימוי עצמי נמוך? או אולי לפצות את עצמו במנהיגות שלילית בבית הספר?
466408
יהונתן אורן • בתשובה לאיציק ש. יום ה', 20/12/2007, 18:20
האם אתה מכיר את השקפתו של ניל, שאתה קורא לה "לא רומנטית"? עדיף שנסכים על מה הויכוח.
466428
איציק ש. • בתשובה ליהונתן אורן יום ה', 20/12/2007, 23:09
''א.ס. ניל אמר שהוא מוציא מביה''ס שלו ''מכונאים מאושרים''. בעיניי זאת השקפה רומנטית ומסוכנת לילדים. ''
למישפט הזה התכוונתי, התייחסתי והסברתי באמצעות דוגמא מדוע זו אינה סתם רומנטיקה (רומנטיקה היא התרפקות על משהו שעבר אידאליזציה). אינני יודע אם ניל התכוון לזה, אך התקופה שלנו מאופיינת בביזוי ובזלזול בעבודת הכפים.
466440
יהונתן אורן • בתשובה לאיציק ש. יום ו', 21/12/2007, 0:32
אולי לפני שאתה מגיב תבדוק מי זה א.ס. ניל וכיצד הוא קשור לדיון.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות