 |
הפילוסוף אמפדוקלס ראה ביקום סידרה אינסופית של יצירה והתנוונות שנשלטים על ידי כוח האהבה שיוצר הרמוניה וכוח המאבק שגורם לפירוד ויצרת עצמים לא הרמוניים. מהצירופים המקריים של ארבעת היסודות (אדמה רוח אויר ואש) נוצרים כל הזמן יצורים חיים ורק אלו שמתאימים זה לזה ומסוגלים להזין את עצמם מלהעמיד צאצאים שורדים.
המשורר הרומי לוקרציוס קארוס כתב פואמה "על טבע הדברים" בה הוא מתאר כייתד, בעקבות מפגש בין האטומים, נוצרה האדמה וממנה נוצרו הצמחים ואח"כ בעלי החיים. הוא מוסיף כי רק אותם אלו שהיו כשירים לחיות ולהעמיד צאצאים שרדו.
למרות ששני התיאורים מכילים בתוכם אלמנטים "אבולוציוניים" הרי שהם שונים בתכלית השינוי - הם מדברים על היווצרות ספונטנית של מינים מורכבים ולא מדברים על מעבר הדרגתי והתפצלות מינים זה מזה.
(מעובד מתוך "מוצא החיים - מסתורין או בעיה מדעית?", איריס פריי, מסדרת האוניברסיטה המשודרת)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש