 |
|
 |
||
|
||||
 |
רש''י נחשב לאילן גבוה. ש''י עגנון כתב סיפור הנסמך על חידוש לשוני שמצא אצלו (הסוכה מריחה), והבלשן יצחק אבינרי הקדיש לעברית של רש''י ספר שלם. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא איזה חלק מהספר הקדיש אבינרי לכתב שלו בעברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''היכל רש''י'' אינו עוסק בכתב רש''י, שהומצא מאות שנים אחרי מותו, אלא בחידושי העברית שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב "מריח". מריח הוא כידוע מי שחש בריח. מישהו יודע כיצד, מתי ולמה הפך הכנוי "מריח" למי שמפיץ את הניחוח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש להניח שגם זה מאונגלז קלות. thats how it smells. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בספק אם רש''י ידע אנגלית טוב כל כך (עלי שלוש תגובות בפתיל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לא מאונגלז, מלועז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת הפואנטה של הסיפור... עגנון חיפש תימוכין לשימוש ב''מריח'' לתאורו של הריחני, ומצא אצל רש''י. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שחש בריח - או שנחש בריח? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |