 |
|
 |
||
|
||||
 |
התרגיל המדובר משותף להרבה מיני עופות (ונדמה לי שגם למשפחות אחרות), כך שכנראה הוא מנצל נקודת תורפה משותפת להרבה טורפים. מן הסתם הצעד הנדרש אינו פעוט כל-כך, או שההתנהגות הזאת מתרחשת לעתים רחוקות יותר ממה שנדמה לנו, שכן היא מצטלמת יפה מאד. אפשרות שלישית היא שהמתחזה יודע כמה רחוק עליו להמשיך בהצגה יחסית למרחק מהקן בה הוא התחיל אותה, כך שלטורף כבר לא משתלם לחזור את כל הדרך רק כדי להמצא שוב בנקודה ממנה סיכויי ההצלחה שלו אינם גדולים. ורעיון מקיאווליסטי שעולה במוחי: הסיקסק לא צולע כך סתם לכיוון אקראי, אלא מכוון את צעדיו לעבר הקן של השכן המעצבן שלא משלם את מסי הועד בזמן (או סתם לאזור שיש בו הרבה ריחות מפתים. סביר שהטורף מתוכנת להיענות לגירויים האחרונים שהוא קולט כי זאת בד"כ איסטרטגיה טובה בסביבה בה הטרף משנה את מקומו תדיר). הוא מפסיק את ההתחזות במקום בו מרחק הטורף מהקן החדש קטן יותר מהמרחק המקורי לקן של המתחזה, והטורפים יודעים את זה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בעיה קטנה - הוא לא יכול להמשיך להתחזות לבעל כנף פצועה למשך יותר מדי זמן, כי יטרפו אותו. איזה מן מרחק הוא יכול כבר לכסות בדידוי על פני הקרקע בזמן שעוף טורף עט עליו משמים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה הסיכוי שדוקא בזמן שהשועל המקומי מתקרב לקן נמצא הבז המקומי בסביבה. אולי הוא לא גדול מדי. בכלל, אחת לכמה זמן נתקל טרף מצוי בטורף מצוי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומהשועל המקומי יותר קל לסיקסק להתרחק בדידוי על פני הקרקע? או שהכוונה הייתה שהוא עף ונוחת אחרי מרחק קצר, בצורה שרומזת לטורף שהוא פצוע, ושאולי יקרוס מעייפות עוד רגע, אבל בינתיים המהירות מספיקה בכדי להרחיק אותו ממלתעותיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע על סיקסק אבל ראיתי כמה סרטי טבע על עופות שמקפצים ומדדים וגם זוקפים כנף אחת כך שהיא נראית שבורה. את זה הם עושים במרחק בטוח מהטורף, כשבכל פעם שהוא מתקרב הם עפים קצת ונוחתים שוב כאילו בגלל הפציעה. לא פלא שאומרים שלכדורגלנים יש מוח של ציפור. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |