בתשובה לברקת, 12/10/04 12:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
במיוחד ברסלב. אצלם העילגות מופיעה גם בטקסט כתוב. אני חושבת שהם רואים בזה אידיאל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם כי דווקא את "מקימי" קראתי לאחרונה והוא כתוב היטב :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מקימי'' יצא בהוצאת עם עובד. ולעם עובד יש עורך לשוני. מה גם, שאני משערת שנועה ירון, כמי שגדלה בחברה חילונית, מתבטאת כפי שחילוניים מצפים לקרוא בספרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי התנסחות רהוטה זה ''חוכמה''. ו''חוכמות'' זה רע. וכי אודסר, כבודו במקומו מונח, לא ידע ממש עיברית, ואודסר קדוש. אז אם אודסר קדוש, כל מה שאודסר אומר מדפיסים בלי עריכה, כי הרי לכל אות יש משמעות. ואם את הספרים של אודסר מדפיסים בעברית לא תקנית כלל, ככה צריך. אז גם את הספרים שנכתבים בדור הזה נכתוב ככה, כי ככה כותבים בברסלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אלה נימוקים כבדי משקל. האם אני יכולה מעתה להניח שגם עלגים אחרים מלאים בניצוץ של קדושה? או רק כאלה שמגמגמים בנח-מן? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |