בתשובה להאייל האלמוני, 01/01/08 10:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכון, זו השאלה. ולכן העובדה שיש מקורות אחרים למוזיקה או לחדשות אינה רלוונטית. לגבי חשיבות המזון הרוחני והגופני - אני אוחזת באמרה הסינית(?) "היו לי שני יואן, באחד קניתי לחם ובשני פרח". לצערי אין לי כרגע יישומים קונקרטיים של זה מבחינת חלוקת התקציב, סל התרופות וכולי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עליה מצביע האלמוני היא יישום הפתגם "היו *לך* שני יואן, באחד קניתי לחם ובשני פרח". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זאת לא הבעיה עליה מצביע האלמוני. יישום הפתגם לפי האלמוני הוא ''היו לנו שני יואן, באחד קנינו לחם ובשני מים. אני, שמאוד חפצתי בפרח, קטפתי אחד בצד הדרך.'' הרי אותו אלמוני לא בא לטעון כנגד השידור הציבורי בכללו. שאלת השידור הציבורי ונחיצותו היא שאלה כבדה ורצינית שכבודה במקומה מונח. כנגד הטענה שאם כבר יש שידור ציבורי, ראוי שהוא יכלול מוסיקה קלאסית, ולא רק רשת ג', אומר האלמוני עזבו את המרמור וטענת ה''אכלו לי שתו לי''. השיגו לעצמכם את המוסיקה ממקום אחר. זה לא כל כך מסובך ויקר, וכגישה לחיים זה יעזור לכם להמנע מאולקוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך תגובה 467008 : "אני מממן מהמיסים שלי לא רק רדיו ציבורי מיותר..." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובהמשך לשלוש הנקודות: "...אלא דברים שהיו צריכים להרגיז אותי הרבה יותר לו הייתי מוכן להשחית אנרגיה יקרה על התרגזות מתמדת" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאני מבין מה אתה מנסה להגיד, אבל באמת חבל להשחית אנרגיה על זוטות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פתאום לחם ופרח? היו לי שני RMB, באחד קניתי לולקס, בשני נייקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, כמו שציין השוטה - לא לחינם מדברת האמרה המיוחסת ללאו-צה (ולעוד כמה, לא תמיד סינים) על בחירתו האישית של האדם, ואינה דורשת כי הציבור או הקיסר יממנו לו את יפי נפשו. אמרה שהיא אולי היפוכה הגמור של זו היא אמרת ''לחם ושעשועים'' הידועה - ולא לחינם צמחה זו בתרבות ההלניסטית, כסיפוק צורך ציבורי ע''י השלטון הנהנתני, לשם הרגעת יצרים ושמירה על כעין ''שקט תעשייתי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<דיסקליימר- אני לא אוהב מוסיקה קלסית> להבדיל מהרבה איוולות שלטוניות הנעשות בשם תועלת מפוקפקת לנפש העם (אכיפת הקסדות לרוכבי אופניים, למשל), קול המוסיקה אינו דורש תקציב רב וכפי הנראה גורם עונג להרבה מאוד אנשים. אם עקרונות הליברליזם הם על הפרק, לא הייתי נטפל דווקא לקול המוסיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכיפת הקסדות היא לא לנפש העם אלא לגופו ובשם העומס הגדול על בית לוינשטיין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עם לאו-טצה - לי אין בעיה עם זה. בעיני זו פשוט צורה משוכללת של אאוטסורסינג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה אאוטסורסינג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיקור חוץ [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההפניה אבל עכשיו אחרי שקראתי אני לא מבין מה הקשר של כל זה לפתגם הסיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום לטרוח להקים ספריה עשירה של מוזיקה קלאסית, ברקת שמחה לשלם מעט מס כדי שמישהו אחר יעשה את העבודה הזאת עבורה. (אגב, גם אני) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |