בתשובה לרון בן-יעקב, 07/12/01 16:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם זה וגם זה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע בדיוק אבל אני חושב שהשיקולים בשני המקרים הם ליגלים-כלכלים ובמקרה הראשון אולי גם רגשיים. אני חושב רק שהמקרה הראשון, לקנות בחזרה את כל המניות, יכול לקרות רק כשהחברה במצב גרוע. אתה מכיר את המכפיל שמודד את הערך של הנייר לעומת הרווחים של החברה ב 12 החדשים הקודמים. אם לחברה יש 100 מניות נסחרות, והיא הרויחה 1000 שקל ,ז"א 10 שקל למניה. אם המניה נסחרת במחיר של 500 שקל המכפיל הוא 50 ומשמעותו שבקצב רווחים נוכחי המשקיע יקבל בחזרה את השקעתו אחרי 50 שנה. המכפיל משקף ציפיות. זאת אומרת שאם החברה רוצה לקנות את כל המניות שלה היא תשלם 50000 שקל שזה הרבה יותר גדול מהשוי שלה. אז המצב היחידי שבו היא יכולה לקנות זה כששווי המניה נמוך מערך כל נכסי החברה שזה אומר שהחברה מחורבנת או עושה איזה מניפולציה חשבונאית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל המנהלים של חברה יודעים טוב יותר מהציבור הרחב כמה באמת שווה החברה. בשעת מיתון, כשכולם בורחים מהבורסה, יש חברות שנסחרות במחירים מאד נמוכים - במקרים מסוימים הרבה מתחת לשוויין. לפעמים הבעלים מנצלים את ההזדמנות, קונים מהציבור את המניות במחירי מציאה, ומחכים. כעבור מספר שנים, כשהשוק עולה, הם מוכרים שוב למשקיעים הקטנים את אותן מניות עצמן - אבל במחיר הרבה יותר מנופח. בעגה הבורסאית זה נקרא ''לעשות סיבוב'' על גב הציבור. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |