בתשובה להאייל האלמוני, 07/01/08 3:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדעתי, להחליף את המילה "נועדה" במילה "מתאימה". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נועדה, נועדה. לא מדובר על הקבוצה הסלקטיבית והמאוד מצומצמת של כמה גורואי יוגה דה-לוקס, אופנתיים, מושקעים, בעלי רקע כלכלי יציב ומעלה, חביבי בוהמה וכיו"ב, המופיעים בלינק שלך כמייצגים (?). אלא על מאות עלובי החיים שנפלטו בשעתם מן התיכון וחלמו להיות זמרים/ות, דוגמנים/ות, מנחי טלויזיה וכדומה. והשנים עוברות, והם עוברים עבודה אחרי עבודה, והארומתרפיה היא אצלם עוד תחנה, ואם יש היענות וקהל - זו נעשית תחנה יותר ארוכה ולפעמים תחנה סופית לשנים. מדובר בשכבה שונה מאוד-מאוד מן הזן המיוחס המתואר בלינק שלך. אצלם ההשקעה היא מינימלית, לפעמים החומרים הבסיסיים הגיעו אליהם בכלל מסבתא - והם הרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה זן מיוחס? איזה גורואים? קראת בכלל? מדובר על אנשים שלומדים קורס של כמה שבועות או חודשים וקוראים לעצמם "מוסמכים". אז אולי אצל החבר'ה שאת מתארת, זה קורה אחרי סדנא של 5 פגישות. למה הם עלובי החיים, אגב? יותר עלוב להישאר בעבודה אחת שוחקת ומתסכלת בשכר נמוך, לא? עדיף לפחות לנסות להחליף אותה מדי פעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(את מתרגזת? לא התכוונתי להרגיז). ב"מיוחסים" התכוונתי לתופעה המסומלת ע"י הדמויות שהתראיינו בכתבה של האפרתי, תוך תיאורי עיסוקיהם, תנאי העיסוק, המחירים, ההשקעה וכו'. אולי השימוש שלי בביטוי "עלובי החיים" הוא אישי ואינו תואם את השימוש המקובל. מבלי להתייחס כרגע לכך שההגדרה "רפואה אלטרנטיבית", או "רפואה משלימה", היא רחבה וכוללנית מאוד, אסתפק בכך שאומר שבעיני אלה שמפלטם הסופי מצרותיהם הכספיות הוא בכך שהם נוטלים את כספם של הלקוחות שלהם עבור "ריפוי" בלתי אמיתי, חסר טעם ותועלת - הם עלובי חיים. ייתכן שמישהו אחר רואה את הדברים הפוך ממני, ורואה באנשים הללו אנשי עסקים פיקחים וממולחים. ייתכן שגם את רואה זאת כך, ולא נותר לי אלא לקוות ולאחל לכל התמימים שבינינו שהמדינה תילחם, סו"ס, במגמה הזאת, אם כי זאת תהיה מלחמה קשה ויש שיאמרו שהיא אבודה מראש. אגב, אין לי נתונים סטטיסטיים ואני בספק אם קיימים כאלה, אך ההערכה שלי היא שאחוזים משמעותיים מן המטפלים האלטרנטיביים למיניהם (שוב - התחום הוא רחב מאוד ולא ניכנס לפירוט ולהבדלים), לא זו בלבד שלא עברו קורס של כמה שבועות/חודשים אלא גם לא עברו משהו מסוג הסדנה של 5 פגישות וכיו"ב, והקשר שלהם לנושא הוא או אישי-משפחתי, או קשור בנסיעות אקזוטיות ו/או מתבסס על קריאה (או שילוב של שלושת המקורות האלה). כששואלים אותם היכן למדו, יש להם כמה תשובות קלאסיות שאחת ההפופולריות שבהן, ממה שאני שמעתי, לפחות, היא - "במסגרת פרטית", "באופן פרטי". וכל זה לא בא לומר שאני מאמינה שמי שכן למד לימודים ממושכים ושיטתיים יותר באיזו "מכללה" אלטרנטיבית "רצינית" - *כן* עוסק במשהו אמיתי ומועיל, ולצערי יש לי נסיון אישי מסויים (בין השאר עם אימי ז"ל, ולא רק איתה). ותגובה קשורה: תגובה 129631. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, צר לי לשמוע על אמך. ואני בכלל לא מתרגזת, רק מרימה את הקול לפעמים, להבהרת נקודה חלשה. המרואיינים באותה כתבה הם המורים של מי שבא ללמוד אצלם. שכר הלימוד יקר, אבל כל הפואנטה של הכתבה היא, שהוא גם לא משתלם, ובעצם אין לו כמעט ערך. הלקוחות הטיפוסיים גם מתקשים להבדיל בין מי שלמד 4 שנים אינטנסיביות אצל מורה וקיבל תעודה, לבין מי ש"מתמחה בתחום כבר עשר שנים אצל הגורו X" (=נסע להודו פעמיים בתקופה זו, לשבוע בכל פעם, והתארח ללילה במקדש של הגורו). הראשון לא בהכרח טוב יותר מהשני, אלא שפשוט אין דרך להבחין ביניהם, כי לעתים רחוקות תקבלי את האמת מפי הסוס. לדעתי יש בהחלט טעם להיכנס לפירוט ולהבדלים בין התחומים השונים בתוך הרפואה המשלימה, אם בודקים את ההשקעה/תשואה. מבחינת ההשקעה החומרית הנדרשת לרכישת ידע כלשהו, אין דומה טיפול בפרחי באך ליוגה ושיאצו, ושתיהן שונות מהילינג או מדמיון מודרך. הראשונה מצריכה השקעה ברכישת חומרים מלבד רכישת הידע, השנייה והשלישית מצריכות התמחות ממושכת של האדם עצמו, והאחרונות לא דורשות כל ידע "רשמי". אני לא פגשתי אנשים רבים כמו שאת מתארת, שלמדו מאחותם או קראו ספרים, אבל בטח יש גם כאלה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |