בתשובה להמסביר לצרכן, 14/01/08 15:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה שווה זכות השביתה אם כל מה שהאוצר צריך זה סבלנות? הפסד כלכלי אינו עילה לשלילת זכות השביתה. כל עוד דרישות המרצים לגיטימיות (בטווח מסויים), והם אינם נמנעים בכוונה מניהול מו"מ עם הגורמים הרלוונטיים, זכותם לקיים שביתה. בינתיים, מי שדוחה הצעות סבירות זה דווקא האוצר. מדוע לא יסכימו פקידי האוצר להשוות את מנגנון מניעת השחיקה שלהם לזה של המרצים (או להפך)? זו הייתה אחת ההצעות שהועלו על ידי המרצים. הפקידים? הצחקתם אותם. כל עוד הפקידות הבכירה באוצר רואה בהשכלה הגבוהה נייר חסר ערך, אין סיכוי לנהל איתם מו"מ הגיוני, ואין לשלול את זכות השביתה מהמרצים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא נמאס קצת מהאשמת "פקידי האוצר"? שר האוצר והממשלה הם קובעי המדיניות, לא "הפקידות". השביתה הזו חרגה מזמן מהתחום שבו השר יכול שלא להתערב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? תגיד את זה לשרים. וכמובן שהשאלה היא לא רק אם השר מעורב, אלא איזה נכונות יש לו לחרוג מהמדיניות שמוצעת לו על ידי הדרג המקצועי של משרדו, ואולי לחשוב בצורה קצת יותר יצירתית (אולי, נגיד, רעיון פרוע, בשיתוף עם השר הממונה על מערכת החינוך והפקידות שלו). ממה שאני שומע, לא נשמע ששר האוצר נוקט בגישה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום שמעתי ברדיו שסרקוזי הציב מכון אסטרטגי חיצוני לפקח על שריו, ולבדוק שיתנו תפוקה הולמת בעבודתם. סביר שלו היה כאן דבר כזה יולי תמיר כבר לא היתה שרה; מאידך גיסא, היא נמנית על האליטה הנדירה שאין לה מגעים רבים עם המשטרה, כמדומתני, אז חבל לוותר עליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחתי למצוא לזה שום התייחסות בשום מקום. אבל בכל מקרה, עד כמה שאני יודע, לסרקוזי אין שרים - הוא הנשיא, לא ראש הממשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא אכן הנשיא, אבל נאמר באותה הזדמנות שהוא כנראה קיצץ למדי בסמכויותיו של ראש הממשלה שלו, כך שהוא שולט, למעשה, בשרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסמכויות של הנשיא וראש הממשלה נקבעו בחוקה. בניגוד לישראל, במדינות כמו צרפת שינוי החוקה הוא לא עניין של מה בכך (טוב, צרפת היא דווקא לא דוגמא טובה - הם כבר ברפובליקה החמישית שלהם...). בכל מקרה, קשה לי להאמין שסרקוזי היה יכול לקצץ סמכויות של ראש ממשלה בכזו קלות. מה שכן, אם ראש הממשלה הוא מאותה מפלגה כמו הנשיא, מקובל שהנשיא מקבל את הזכות להוביל את המדינה. הבעיה מתחילה בעיקר כשראש הממשלה מהמפלגה השניה, מה שמוביל ל''קו-הביטציון''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת, הם הסבירו את זה בכך שסרקוזי הוא נשיא דומיננטי ביותר. יכול להיות שסערות רומנטיות מוסיפות נקודות בהקשרים אלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו אני מסכים בעיקרון לדבריך. מה הבעיה? פקידות האוצר פיתחו יכולת מרשימה של פעילות פוליטית. הפוליטיקאים פוחדים להתעמת איתם כי הם נוקטים בכל תרגיל מלוכלך שאפשר להעלות על הדעת: יש להם אינפורמציה על עברו של הפוליטיקאי, על כל מיני משכורות ותקבולים שקיבל וכו'. (הם היו המקור לכל ההשחרות של ארז). יש להם יכולת תקיעת פרוייקטים ותקציבים וחנק פעילויות. אני ידוע באתר הזה בהתקפות על פקידות האוצר אך הם באמת נבנים מעליבות הפוליטיקאים. פקידי האוצר משתתפים במאבקים בין הפוליטיקאים לבין עצמם והם בעלי ברית או אויבים רבי עוצמה, אך מתהדרים בתדמית של עובדי ציבור מסורים ואובייקטיביים שכל מטרתם להגן על הקופה הציבורית ממלתעות הפוליטיקאים הבזבזנים והמושחתים. אם חבורת פוליטיקאים רצינית היתה רוצה לשנות את המצב היא כמובן היתה יכולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פקידי האוצר [....] מתהדרים בתדמית של עובדי ציבור מסורים ואובייקטיביים שכל מטרתם להגן על הקופה הציבורית..." ומהן מטרותיהם האמיתיות? מהם המניעים שלהם ומהו הרווח האישי שהם עשויים להרוויח מן האופי הבלתי ישר של פעילותם (או התרומה הציבורית, אבל לפי דבריך אף פעם אין מצידם תרומה כזאת)? נדמה לי שעל השאלות האלה עוד לא התעכבת עד היום בכל ההזדמנויות שדיברת על פקידי האוצר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה מה תפקידו של אוצר המדינה, ומכאן מה תפקידיהם של שרי ופקידי האוצר, היא אכן שאלת המפתח, והתשובה עליה אינה מובנת מאליה, ואינה מוסכמת על כולם. באופן פשטני ניתן לומר כי הגישה בה נוקטים הממונים על האוצר היא הגישה הגורסת כי אוצר המדינה הוא הביטחון הכלכלי לעתיד, והדבר הנכון לעשות בו הוא לשמור עליו מכל משמר. אם אפשר לנעול אותו בכספת סודית - ולזרוק את המפתח לים. גישה זאת שלטת בערך מתחילת - אמצע שנות השמונים (ימי כהונתו של יגאל הורביץ, הידוע כ''יגאל אין לי'' בתפקיד שר האוצר), עם הרפיה מסוימת בתקופת כהונתו של אברהם (''בייגה'') שוחט כשר האוצר. הגישה הנגדית (שוב, בפשטנות רבה) גורסת שאוצר המדינה הוא הדשן לצמיחת המשק והחברה. ודשן - כמו דשן - צריך לפזר אותו על מנת שיהיה אפקטיבי. סימלה המובהק ביותר (אם כי בהחלט לא היחיד) של אותה גישה היה פנחס ספיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיפה ממוקם על הסקלה הזאת יורם ("יש לי") ארידור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יורם ("יש לי") ארידור ממוקם על סקלת המדשנים. היה לו אפילו רעיון מבריק: במקום לפזר את הדשן בשדות, עדיף לפזרו במרכולים וחנויות הירקות, ועדיף אפילו בארגז הירקות של כל אזרח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה K שהיה מפתח את כלי הנשק לג'יממס בונד? סתם בצחוק. התעכבתי גם התעכבתי. כלכלני האוצר מונחים על ידי אג'נדה של אידאולוגיה כלכלית מסויימת המנסה להפריט כל דבר אפשרי. ההתנהלות שלהם פוליטית לחלוטין -את זה יוכל לומר לך כל מי שעבד מולם. אני מקווה שרבים יגלו את זה ויקומו הפוליטיקאים שיחזירו אותם לתפקיד של עובדי ציבור ולא פוליטיקאים. אם תרצה שאתאר לך את המימד הפוליטי שבפעילותם -אתאר לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומרים ק[יו] כותבים Q | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |