בתשובה לוולנד (טכניוניסט), 14/01/08 17:33
שכול וכשלון 467870
אתה, וכמוך גם העלמה עפרונית שהגיבה בנושא בעבר, טועים בפרשנות שלכם לגבי דרך התנהלות המאבק של המרצים.
להבדיל מהמורים, המרצים לא טענו שהם יצאו למאבק על עתיד ההשכלה הגבוהה (או בכלל) במדינת ישראל. הם לא יצאו מאבק למען הסטודנטים ולא למען מדינת ישראל. (אם כי הם טרחו לציין כי אלו ירוויחו, כמוצר לוואי, מהצלחת מאבקם של המרצים).
טענתם של המרצים היתה אחת ויחידה: שכר עבודתם נשחק עם השנים, והם דורשים פיצוי על השחיקה בעבר ומנגנון למניעת שחיקה בעתיד. סכסוך מקצועי על שכר עבודה ותו לא. עמדתם זאת (יחד עם התנהגותה הארוגנטית והכוחנית של של ממשלת ישראל‏1 שגררה רגליים במהלך המשא ומתן עמם) היא זאת שהביאה את בית הדין הארצי לעבודה לדחות (לפי שעה) את התביעה להוציא כנגדם צוי מניעה.
אתה רוצה שמישהו ילחם בעדך? התיצב בראש המאבק (שלך, לא של המרצים. לכל היותר שתף אתם פעולה), אל תצפה לשכירי חרב.

___
1 איציק ש. ודאי יפנה את האצבע המאשימה ל(פקידי ה)אוצר, אבל אשמתו של הדרג הפוליטי, כמו גם של משרד החינוך, אינה פחותה.
מגיע לי 467877
"...התנהגותה הארוגנטית והכוחנית של של ממשלת ישראל..." - משתמע מהניסוח כאילו היה צריך להענות בחיוב לדרישות המרצים. מדוע? מדוע "מגיע" להם? עד מתי יחזור הריטואל של בעלי עניין כלשהו שצועקים "מגיע לנו". לפי איזה עקרון אוניברסלי מגיע להם? המרצים ניסו לסובב את הזרוע של המדינה כדי לקבל תוספת שכר, והמדינה לא צורחת מכאב... באסה.
מגיע לי 467881
''...התנהגותה הארוגנטית והכוחנית של של ממשלת ישראל...'' אינו אומר כאילו היה צריך להענות בחיוב לדרישות המרצים. זה רק אומר שהיה צורך לנהל אתם משא ומתן, ולא לנסות למשוך את הזמן עד אשר יגיע הרגע הקריטי שבו ישלוף בית המשפט את שפן צוי המניעה מהכובע.
מגיע לי 467884
אולי הטקטיקה הנכונה עבור המדינה במטרה למזער את הנזק לאוצר היא למשוך זמן? אתה חושב שמי שמופקד על מו"מ במשרד האוצר לא יודע את העבודה שלו?
מגיע לי 467885
אולי הטקטיקה הנכונה עבור המדינה היא לא למזער את הנזק לאוצר, אלא למדינה (בפעם האחרונה שבדקתי היה הבדל בין השניים)?
מגיע לי 467893
כיצד אפשר לדעת במערכת ציבורית מה הקצאת המשאבים הנכונה? הרי כל תוספת שכר באה על חשבון עניין אחר. כאשר מכניסים כסף לכיס אחד, מוציאים אותו בהכרח מכיס אחר. כיצד יודעים שתוספת שכר גורפת _לכל_ המרצים מועילה בחשבון כולל למדינה?

במגזר הציבורי תוספת שכר מבטאת את עוצמתה של הקבוצה המקבלת להפעיל לחץ באמצעות "זכות השביתה" - הזכות לגרום נזק בלי לשאת באחריות משפטית. כיצד יודעים שמנגנון הקצאת משאבים זה הוא אופטימלי מבחינת טובת הציבור?
מגיע לי 467887
מי שמופקד על מו''מ במשרד האוצר לא יודע את העבודה שלו.
מגיע לי 467889
נראה שיש לך ניסיון רב בנושא. אולי תפתח חברת ייעוץ לפקידי האוצר. אני בטוח שהם יעריכו את נחרצותך והידע הרב שלך בתחומים אלה.
מגיע לי 467890
הבעיה היא שכדי שפקידי האוצר יבינו שהם צריכים להשתמש בשירותי החברה שיקים אביב הם צריכים קודם כל לדעת את העבודה שלהם. מכיוון שהם לא יודעים, הרי שהחברה שאביב יקים תפשוט את הרגל.
מגיע לי 467891
נראה שגם אתה צריך לפתוח חברה נוספת, שתסביר באותה נחרצות לפקידי האוצר מדוע הם צריכים לשכור את שירותיו של אביב. זה כדאי לך, כי הם לא יודעים לנהל מו''מ.
מגיע לי 467894
מגיע לי 467912
זה לא שהם לא יודעים לנהל מו"מ. הם לא מנהלים מו"מ (לא אני אמרתי. בית המשפט אמר). משום שהם לא ניהלו מו"מ בצורה רצינית ומזמזו את הזמן (בנסיון להשיג קלף תאורתי אותו לא הצליחו להשיג בסופו של דבר), אז הם לא יודעים את העבודה שלהם. האמת שמתקבל הרושם שהם לא ממש יודעים *מהי* העבודה שלהם.
מגיע לי 467920
מאחר והמהלך טרם הסתיים, אני עדיין פחות בטוח ממך מהי הטקטיקה של האוצר והאם היא עדיין בתוקף, והאם היא מועדת להצלחה או לכישלון. נראה שאתה בטוח שאתה יודע, ולכן ההצעה שתפתח את חברת הייעוץ (ולאלמוני הרקורסיבי לשווק אותך) עדיין בתוקף.
מגיע לי 467977
כן, אני מניח שלאחר סיום התהליך גם נקבל בדיעבד הסבר ''בלבניסטי'' מלומד על הטקטיקה והאסטרטגיה הגאוניות של האוצר (ואיך התוצאות הן בדיוק מה שנערי האוצר ניסו ויכלו להשיג במסגרת האילוצים) שיבריח את דובי חזרה אל הבלוג שלו.

למרות ניסיון רב השנים שלי בכשלונות (כולל מן הסוג החרוץ), קטונטי מליעץ לאוצר ולממשלה הנוכחית איך לנהל את הכשלונות הקולוסאליים והחוזרים שלהם. על מנת להמשיך את סידרת הכשלונות הקולוסאליים של הממשלה הנוכחית, בהנהגת אולמרט, אנשי האוצר יכולים להסתדר בלי חברת הייעוץ שלי. הם כבר למודי ניסיון ואני בהחלט מאמין שהם יצליחו לנהל כשלון נוסף בצורה המקצועית ביותר. למרות זאת, אני מבטיח ללמוד מהם כמה טריקים חדשים וליעץ למוכשרים פחות.
שכול וכשלון 467880
לא הבנת את כוונתי, אני חושש. אין לי שום עניין שהמרצים יאבקו למען ההשכלה הגבוהה, הסטודנטים או כל דבר כזה. אין לי כח או רצון לשפוט את דרישותיהם הענייניות של המרצים. אני רק מלין על הגישה של הגורמים - בהנתן השביתה בתור גורם נתון. למשל, מצד המרצים ניתן לראות את האפתיות הפושעת בהצהרות מניגיהם עוד בתחילת השביתה, כשאף אחד לא דיבר עליה בתקשורת והמו''מ התנהל בניחותא פעם בכמה ימים, כי ''זאת שביתה למרחקים ארוכים'', ''אין לאן למהר'', ''המרצים יכולים להחזיק מעמד הרבה זמן'' וכיו''ב. הם ממש יצאו בהצהרות גלויות שהנזק העצום שנגרם לסטודנטים מכל יום שביתה הוא כקליפת השום בעיניהם, והם אמרו בריש גלי כי ככל שהשביתה תמשך יותר זמן, הם יוכלו למעשה להגיע לתוצאות טובות יותר. זה ממש הבחיל אותי בזמנו, ועכשיו על אחת כמה וכמה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים