בתשובה למאור גרינברג, 17/01/08 14:52
שאלת תם 468296
כל ברכת המים הגדולה מתאדה? לא שאני חולק עליך אבל נראה לי שהקיטור שנוצר יכול בעצמו להתעופף לכל עבר עם הג'יפה שבסביבה. לא?
תשובת תם 468314
כן. ואז מה? אז פוצצת את דוד המים, שברת קיר או שניים, ועשית הרבה בלאגאן. אבל מה שחשוב הוא מה שאין לך: אין לך פצצת אטום. עשית נזק לכור, לא חיסלת את כל מי שחי במחוז.
תשובת תם 468315
אני חושב ששכ"ג מוטרד מענן גדול של קיטור שדוחף סטרונציום 90 (או מה שזה לא יהיה) לתוך הרוח. זה נשמע כמו בדיוק משהו שיחסל את כל מי שחי במחוז.
שאלת תם 468317
הפיצוץ בצ'רנוביל היה בעצם פריצה של גזים (לאו דווקא מים) מכל החומרים שהתאדו בתוך מבנה הכור, אז תיאורטית הקיטור יכול בעצמו לגרום נזק.

בכל מקרה, לא צריך שכל המים יתאדו. יש גבול עליון לקריטיקליות של הכור (קריטיקליות של כור מתפקד ותקין היא 1), וסביר מאוד להניח שכבר אחרי שחלק קטן מהמים התאדה היא תרד מתחת ל 1.

בכורי כוח מודרניים אין בריכה אלא רק צינורות. המים נמצאים בלחץ גבוה כדי לאפשר להם להשאר נוזלים בכמה מאות מעלות לטובת חילוף חום יעיל יותר. אני לא יודע איך מטפלים בקיטור שנוצר בליבה (אולי מתכננים נקודות שבהם האדים והמים יפרצו אל מיכלים?) אבל בכל מקרה ברגע שהטמפרטורה בכור עוברת את נקודת הרתיחה של המים, והמים מתחילים לרתוח, הקריטיקליות כבר צונחת ולא צריך לדאוג שמבנה הליבה או הכור יפרץ (כי הטמפרטורה יכולה רק לרדת).
שאלת תם 468328
לא הבנתי למה מהרגע שהטמפרטורה בכור עוברת את נקודת הרתיחה של המים, והמים מתחילים לרתוח, הקריטיקליות כבר צונחת ולא צריך לדאוג שמבנה הליבה או הכור יפרץ. הטמפרטורה (והלחץ) נשארים קבועים (או יכולים רק לרדת) כל עוד המים רותחים, או במילים אחרות, כל עוד הקיטור רווי. מהרגע שגמרתי להרתיח את כל המים (כלומר, מהרגע ששיחנתי את הקיטור) מה מונע מהטמפרטורה לעלות?
שאלת תם 468332
המים מאטים את הניוטרונים, אם אין מים הניוטרונים מהירים מכדי להמשיך ולהשתתף בתהליך הביקוע.
שאלת תם 468340
האורניום שמשמש כדלק ברוב כורי הכוח הוא אורניום מועשר קלות. יש בו הרבה יותר חומר לא בקיע מאשר חומר בקיע, ולכן אי אפשר לייצר תגובת שרשרת (כלומר קריטיקליות גדולה מ 1) מדלק גרעיני (ולא משנה כמה), אם לא נקיים כמה תנאים נוספים.
אחד מהתנאים האלה הוא שהניטרונים יהיו איטיים, ומה שמאט אותם בכור כוח הם המים, ע"י התנגשויות של הניטרונים עם אטומי המימן.
כל עוד הכל בסדר בכור, הקריטיקליות נשארת 1 וכמות החום המיוצרת בו היא קבועה. למים יש תפקיד חשוב נוסף והוא להוציא את החום הזה מהליבה ולמשור על טמפרטורה קבועה של כמה מאות מעלות.
אם הקריטיקליות עולה מעל 1 (כמובן שלא אוכל לחשב, אבל 1.001 נשמע לי מספר יותר מדי גבוה), כמות החום המיוצר גדלה במהירות והטמפרטורה עולה במהירות, והמים מתחילים לרתוח.
רק כאשר יש מספיק מים בכור יש מספיק ניטרונים איטיים, ומספיק שחלק קטן מהמים יתאדה כדי שתגובת השרשרת תפסק (כי צפיפות הקיטור נמוכה בהרבה מזו של המים, וחלק מהניטרונים לא מאטים מספיק).
הטמפרטורה הזאת היא נמוכה בהרבה מטמפרטורת ההתכה של שאר החומרים המבניים בכור ולכן הכור עצמו לא יינזק.
אני משער שמערכת המים בכורים בנויה כך שמים לא יכולים להתעבות חזרה בתוך הליבה לאחר שרתחו (מספיק ליצור מעין שסתום שיפרץ ויוריד את הלחץ במערכת, ואז טמפרטורת הרתיחה יורדת וכל המים עוברים כקיטור למיכל חלופי ומתעבים בו. לא כדאי לתת להם לצאת כי הם רדיואקטיביים) - בכל מקרה, גם אם אין מערכת כזו, לא צריך לדאוג יותר מדי. הכור למעשה כבוי בשלב הזה (גם אם יקח לו זמן להתקרר) וקשה להניח שיתקיימו בו כל התנאים הדרושים להפעלה ספונטנית מחדש (שהם יחסית קיצוניים ביחס להפעלה רגילה).

הבעיה בכורים רוסיים ישנים, כמו זה בצ'רנוביל, היא שכאשר הטמפרטורה בהם עולה המים כמובן מתחילים לרתוח ולא מצליחים להוציא החוצה את החום מהליבה - אבל המערכת שמאטה את הניטרונים לא קשורה אליהם ולכן אין שום ריסון לעליית החום ולכן הם נמסים ומתפוצצים...
שאלת תם 468344
תודה.
אם הבנתי נכון, המים המשמשים להאטת הניטרונים, אלה אותם מים המשמשים ליצירת הקיטור (BFW) שמסובב את הטורבינות (בשביל זה מפעילים את כל העסק הזה שנקרא "תחנת כח גרעינית"), ולכן יש לנו משוב שלילי מובנה במערכת, להבדיל מכורים מסוג צ'רנוביל בהם מדובר בשתי מערכות מים נפרדות.
שאלת תם 468380
כמעט נכון. למעשה המים שעוברים בכור לא מתאימים לייצור קיטור כי הם מלוכלכים בכל מיני חתיכות רדיואקטיביות, ולכן משתמשים בהם לחימום מים אחרים והם אלה שמסובבים את הטורבינות. הכור בצ'רנוביל השתמש במים להעברת החום החוצה אבל להאטת הניטרונים שימש יסוד קל אחר.
יש לציין שהמשוב השלילי הזה מיועד למקרי חירום קיצוניים במיוחד. הרבה לפני שזה קורה, המוטות בולעי הניטרונים (להבדיל מהמאטים), שבעזרתם מווסתים את הקריטיקליות, אמורים לצנוח לתוך הליבה, ויש גם מוטות נוספים ונוזלים ייעודיים למקרים כאלה. רתיחת המים היא המוצא האחרון. בצ'רנוביל הליבה התעוותה לפני שחרור המוטות הבולעים והם לא נכנסו עד הסוף.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים