בתשובה להמסביר לצרכן, 17/01/08 15:11
גם למעסיקים יש אחריות. 468297
האם בסמכות בית המשפט לכפות על הצדדים ללכת לבוררות (תוך קציבת זמן להצגת העובדות לבורר, ולפסיקת הבורר)? הרי המקרה שלפנינו נראה כאילו הוא ויכוח על עובדות שכל רואה חשבון או כלכלן יכול להכריע בו תוך זמן קצר.
468299
לא בטוח, מאחר שנראה שלשני הצדדים יש הגדרה שונה לשחיקה והם מודדים אותה בכלים שונים.
גם למעסיקים יש אחריות. 468305
אני באמת לא בקי בעבודות שבין המרצים לאוצר. במידה מסוימת כל משא ומתן הוא על עובדות, או על הערכת העובדות או על האופן שבו הן נמדדות.

סמכותו של בית המשפט נקבעת על ידי החוק. כל מה שאני אומר זה שכרגע החוק מתיר לארגוני עובדים לשבות (ולגרום נזק עצום לצד ג' ולציבור כולו) בלי שאפשר יהיה לשבור את השביתה.

אפשר לחשוב על חוק שבמקום להתיר שביתה הוא, למשל, יחייב את הצדדים לבוררות. אז כשמשא ומתן בין עובדים למעסיק נכשל, הוא יעבור לבוררות או לבגץ או להכרעת גדולי התורה או הכרעה בשש-בש או בעץ-או-פאלי. יש שטוענים (נדמה לי) שחוק כזה הוא בלתי אפשרי. אני לא השתכנעתי. לעת עתה נדמה לי שחוק כזה אפשרי ואפילו עדיף.
גם למעסיקים יש אחריות. 468336
לכאורה נראה פתרון סביר, אולם המשמעות למעשה היא שבית המשפט כופה על המדינה לשלם לעובדים סכומים שאולי היא לא מעוניינת לשלם להם (בהנחה שזו תהיה פסיקת הבורר), מנגד בית המשפט כופה על עובדים מאורגנים לקבל הסכם שכר שלא מקובל עליהם (אם כי כמובן אין כאן פגיעה בחופש של האדם הבודד לעזוב את האירגון). נדמה לי שפסיקה כזו מהווה פגיעה חמורה הן בשלטון העם והן בזכות להתאגד ולפעול כגוף מאוגד. תפקידו של בית המשפט אינו להסדיר יחסים בין כל שני גופים במשק, אלא לשפוט במקרים בהם קבע המחוקק חוקים להסדיר היחסים.
גם למעסיקים יש אחריות. 468637
זה נכון למקרה הכללי, אבל חשבתי שסכסוך העבודה הזה ייחודי: שני הצדדים מסכימים שאם היתה שחיקה יש לתקן אותה, וכל הויכוח הוא בשאלה הטכנית מה גובהה של אותה שחיקה. מן הסתם טעיתי.
גם למעסיקים יש אחריות. 468645
===>"תפקידו של בית המשפט אינו להסדיר יחסים בין כל שני גופים במשק".
זו נקודה חשובה. אם אני רוצה לעבוד אצלך ב10 שח/שעה ואתה רוצה לתת לי 8 שח/שעה, ואין בינינו כל הסכם (גם לא משתמע) קודם, וגם לא הגבלות חוקיות (כמו שכר מינימום), אז לבית המשפט, או בורר אחר, אין מה לעשות בינינו. אם בא לנו נתפשר ואם לא אז לא.

אבל אם יש ביננו כללי משחק או הסכמות מוקדמות אז בורר/שופט יכול לקבוע לפחות אם אנחנו עומדים בכללים. למרצים (מהיום נגיד הזוטרים ) צריכים להיות כללי משחק מול מעסיקיהם. למשל אפשר לקבוע בחוק שהעלייה השנתית בשכרו של עובד, אם לא נאמר אחרת בהסכם, לא לא תהיה נמוכה ממחצית המדד. חוק נוסף למשל יכול להסדיר ברירת מחדל להודעה מראש על פיטורים/התפטרות. את כל החוקים אפשר לשנות בכל הסכם לגופו.

במקרה כזה, לבורר/שופט יש מה להגיד. יתר על כן, אם נתקלים בסיטואציה שאין לגביה חוק ברור, בית המשפט יכול לפסוק על פי פרשנות סבירה (כשהוא מתיר למחוקק לטפל בנקודה, להבא), וכשברור שהמרצים יכולים להתפטר והמדינה יכולה לסגור הבסטה. אבל לא צריך להשאיר ווקום משפטי. הרי לא ייתכן שאם יש ביני ובינך סיכסוך שאין לגביו חוק (לא חשבו על זה קודם), ירשו לנו לשלוף חרבות ולהכריע את העניין בדו-קרב, כמו פעם. בחברה מתוקנת, לכל סיכסוך יש פתרון לא אלים. ושביתה זה פתרון אלים.
גם למעסיקים יש אחריות. 468656
ההגדרה שלך לאלימות בהקשר של יחסי עבודה היא מאד מוזרה. האם לדעתך גם פיטורין כשיטה לפתרון סיכסוך עבודה זה פתרון אלים?
גם למעסיקים יש אחריות. 468704
פיטורין עם הודעה מוקדמת ושאינם מפרים חוזה, אינם אלימות בעיני.

למשל, אם אני עובד אצלך על חוזה אישי ואתה מודיע לי 30 או 90 יום מראש שאתה רוצה לסגור או לצמצם את הבסטה, או אפילו להחליף את קו המוצרים, ואתה לא תהיה זקוק לי, זה לא נראה לי אלימות. גם אם אני מתפטר מהעבודה אצלך, עם הודעה מראש זה לא אלימות, אבל אם אני מתפטר בלילה שלפני העיסקה הכי גדולה שלך, זה כן אלימות.

אפשר גם לעשות חוזים יותר ארוכים, לדעתי זה מה שצריך לעשות עם מרצים/חוקרים בכירים, אולי גם זוטרים: חוזה ל-‏5 או 10 שנים, אבל עם אפשרות יציאה של שני הצדדים בתנאים מוסכמים מראש ובאופן שימזער את הנזקים ההדדים. אני לא חושב שזה טוב שמרצים/חוקרים יחפשו כל קיץ עבודה אבל גם לא בטוח שצריך להבטיח לחוקר בן 30 שיש לו משרה בטוחה עד גיל 70.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים