 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין משמעות לשאלה "האם האנושות מרוויחה או מפסידה כתוצאה מהניסוי?" משמעות הניסוי היא לקיחת מישהו חף מפשע, יצור חש, בעל צרכים ויכולת לסבול, בניגוד לרצונו, כליאתו, עינויו, ומניעת מימוש צרכים בסיסיים ממנו. כליאה, עינויים ובכלל פגיעה - הם עונש, אשר מגיע רק לעבריין מנוול שאשמתו הוכחה, אשר פגע באחרים. בעלי-חיים לא-אנושיים אלה, אשר כלואים ומעונים במעבדות (ובמשקים מתועשים, גני חיות ומקומות נוספים) לא פגעו מעולם באף אחד, ואף אינם בעלי חובות מוסריים, כיוון שאין ביכולתם להבדיל בין טוב ורע ולבצע הכרעות מוסריות, והם בעלי זכויות מוסריות (הזכות שלא לסבול, למשל) כיוון שיש ביכולתם להפגע. מי שמוריד מחשיבות סבל האחר, בגלל שהאחר הוא...(לא חשוב מה, ממין ביולוגי אחר, למשל) מבצע הפליה שרירותית (שאינה שונה מהפלית השחורים, הנשים או היהודים). האם היית מוכן שיחטפו את הילד שלך ויענו אותו במשך עשרות שנים כנגד רצונו, אם יבטיחו לך שזה למטרה טובה? וחוץ מזה, מטרת הרפואה לצמצם סבל, ולא לייצר אותו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כיצד יוצרת היכולת של חיות להיפגע זכויות מוסריות כלשהן? איזה זכויות מוסריות יש להן? מה יש להן שאין לתרנגולת או לכרפס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ההגיון שלך, כל פעם שאני אוכל סטייק אני רוצח. מצטער, אני לא מוכן להעניק שויון זכויות לתרנגולות. למען האמת, אני אפילו מתנגד לכך שיתנו לקרפיונים זכות בחירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מבין את ההגיון של דוידוביץ'. ההגיון הוא לא "זכויות שוות לכל היצורים", אלא: הזכויות שמורות על-פי העניין. זכות הבחירה מוענקת למי שיש לו יכולת לעשות בחירה פוליטית מושכלת, שזה - בקירוב מסוים - בני האדם הבוגרים (אך לא קרפיונים). הזכות למניעת סבל מוענקת למי שיכול לסבול, שזה - עפ"י ניחושים סבירים - בלי חיים מעל סף מסוים של מורכבות מוחית (אך לא כרפס). זה נראה לי מופרך לא פחות ולא יותר מתיאוריות מוסר רבות וטובות. כלומר, זה בהחלט סביר, לצד זה שניתן להעלות על כך כל מיני השגות. אבל לא ההשגות שלך. (לי יש השגה מצחיקה קצת, ואולי לא: לטענתי, מהתיאוריה הזו נובע שעלינו להכחיד - בדרך הומנית ככל האפשר - את הטורפים מן הטבע, כיוון שהם גורמים - לא באשמתם, כמובן - לסבל עצום לנטרפים. לאחר שנכחיד אותם, אנחנו יכולים לווסת את אוכלוסיית הנטרפים בדרכים נעימות בהרבה (המתה לאחר יריית חץ הרדמה)). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שאני ממשיך לא להסכים איתך: למי ניתנת הזכות לחיים, ואיך זה מתיישב עם שאר הזכויות שהצגת? כי לפי הלוגיקה שהצגת זו זכות המגיעה למי שיכול לחיות - במקרה זה כולל הכרפס (אבל טוב שלא הגזר, או שהיית מסתבך עם מיץ)) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בוש ונכלם, שלא חשבתי בעצמי מראש על ההתנגדות הדי ברורה הזו. יאמר לזכותי שאני לא מאמין בפילוסופיה הזו, ולא חשבתי עליה עמוקות. אפשר לנסות לענות כך: הזכות לחיים ניתנת למי שלחייו יש ערך, וזה... (אפשר לתת תשובות שונות, למשל כל בני האדם ורק הם, בני האדם שאינם רוצחים וכן חיות בר נדירות, או משהו). אבל לחייו של כרפס אין ערך. כנראה שמדובר בסימון של המטרה סביב החץ... אתה יכול להקשות: למה לא לומר שהזכות למניעת סבל ניתנת למי שלסבל שלו יש ערך (שלילי)? שזה... (ואפשר לענות, אולי, כל בני האדם ורק הם). תשובה אפשרית: השליליות של הסבל באשר הוא סבל ברורה. רובנו נתקומם נגד גרימת סבל "סתם", אפילו לעכבר. בעוד שבקשר לחיים, לא ברור שיש חיוביות ברורה לחיים באשר הם חיים (חייו של חיידק טורף הם חיוביים? חייו של עשב שוטה שהורג לך את הפרחים היפים בגינה?) האמת היא שאני מרגיש לא נוח עם "הדיון הפילוסופי הזחוח" הזה מתחת לתמונה של מאליש הסובל. אבל מה לעשות. הא טיעון, קום שחט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שרובינו נתקומם נגד גרימת סבל סתם (ואפשר אפילו בלי מרכאות, 'סתם סבל' הוא מונח ברור דיו, ולצורך הדיון נקבל שחיות סובלות מניסויים) (ואני מקבל זאת גם לא לצורך הדיון, האמת), אבל זה מחזיר אותנו מיד לשאלה הפרקטית, ולא המוסרית, האם ניסויים בבע"ח מועילים או לא (ההנחה היא שאם הם מועילים, אז הם לא "סתם"), שאלה שנראה שנדונה די ב692. לא, אני חושב שהשאלה המוסרית היא האם למרות התועלת, ראוי או לא לבצע ניסויים בבע"ח, תוך גרימת סבל נורא לבע"ח. ואם אתה צודק בפרושך לשי דוידוביץ', הרי ששי לא עונה על שאלה זו כראוי (זאת אומרת, הוא עונה ב"לא", אבל לא מציע הסבר ברמה המוסרית (שוב, בהנחה שהמודל שלך מקובל עליו), למרות שהוא מצהיר אחרת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה הסבר ברמה המוסרית שאיני יודע אם שי דוידוביץ' יודע עליו (-:) אבל לדעתי הוא ברוח הטענה שלו. כל הרעיון (או לפחות חלק מהרעיון) בתפיסה של זכויות הוא "לרסן את התועלתנות": אסור לפגוע בזכויות של פרט גם אם יש בכך תועלת לכלל. לכן, אם מניחים שלחיות יש זכות לא לסבול, הרי שאסור לנו לגרום להם סבל, ולא חשוב מה התועלת שיש בכך. אולי אתה רוצה לטעון שיש כאן קונפליקט של זכויות: אם אנחנו שומרים על זכויותיהן של החיות ונמנעים מלעשות בהן ניסויים, אנו פוגעים בזכותם של בני אדם לבריאות. לא, זה בפירוש לא עובד כך: הזכות מגינה על הפרט מפני פגיעה *אקטיבית* בלבד. אם אתה נמנע מלהציל חיים של מישהו, לא פגעת בכך בזכותו לחיים. הרי אנו לא חושבים את עצמנו לרוצחים בגלל שבאפריקה מתים המוני אנשים מרעב שיכולנו להציל אם היינו תורמים את רוב כספנו. בפרט, אסור לך לבצע ניסויים בכפייה על בני-אדם, גם אם אפשר להוכיח שבראייה של כלל האנושות יש בכך תועלת רבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם פסקה שתים, ולא טוען את פסקה שלוש. אינני מסכים עם ההנחה שלחיות יש זכויות, וזה ה"בסיס המוסרי" שאני מחפש כל הזמן. אני מסכים שאסור להתעלל בחיות שלא לצורך - נראה שמתעללים שיודעים שמה שהם עושים נחשב רע, עוברים איזשהו מחסום, ופונים כנגד חברת בני האדם (זוכר? (1)). אבל כל עוד המתעלל משוכנע שמה שהוא עושה מועיל לחברה, בין אם הוא קצב או ויויסקטור, אני לא רואה מדוע אני נדרש להעניק זכויות כלשהן לחיות בהן אני משתמש, ואשר אינן רכוש האחר (כך שפגיעה בהן תהיה פגיעה בו). (1) תגובה 35961 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |