עשה לך רב 469369
השאלה למי על ההדיוט להאמין היא שאלה חשובה וגם מעניינת. להבדיל משאלה כמו האם תורת המיתרים היא ההסבר לעולם, שהיא אולי מעניינת, אבל בטח לא משפיעה על אורח חיינו, שאלה כמו האם כדור הארץ מתחמם ובשל מה היא שאלה מדעית עם השלכות פוליטיות וכלכליות מרחיקות לכת, יחד עם שאלות כמו האם לחסן את ילדינו, האם מגורים ליד קווי מתח גבוה או אנטנות סלולריות היא מסוכנת? האם טרטרזין הוא מסרטן? האם פלואור גורם לבעיות קוגניטיביות?

אולי אנחנו לא יכולים לסמוך יותר מידי על עיתונאים מדעיים או על אירגונים בין לאומיים, אבל להבדיל מנושאים כמו הימצאות נשק להשמדה המונית בעירק, או הכוונות של המשטר הסובייטי על בסיס מודיעין שהפיק הביון האמריקאי, כאן הנתונים לפחות גלויים. אז חסרה לנו ההכשרה הרלוונטית להבין מה המשמעות של ממוצע של 13 מעלות לעומת 27 מעלות עבור יתושים, אבל לפחות המידע שם.

ההתחממות הגלובלית היא דוגמא למחלוקת שהשלכותיה הם כלכליות לעילא. ההתגייסות העיוורת של מעצבי דעת קהל משני הכיוונים היא מרתקת אבל גם מדאיגה. התחושה שלי היא שהעניין קיבל מימדים של שמאל/ימין או קפיטליזם/אנטי קפיטליזם במקום דיון ענייני. אמור לי את נטייתך הפוליטית וב80% מהמיקרים יהיה אפשר לנחש את עמדתך כלפי התחממות כדור הארץ.

מכיוון שקונסנזוס מוחלט במדע גורם לסטגנציה, הממסד המדעי מקבל בהבנה מסויימת "פרקליטי שטן" בכל תחום, אבל כאשר פרקליטי השטן הללו גם מקבלים אוזן קשבת אצל הציבור ובפרט אצל פוליטיקאים, הסובלנות נוטה להסתיים. מה שחשוב לזכור שעל אף ה*היתכנות* שהמיעוט הזה צודק, בכל אופן מדובר בדעה שהיא לא בקונסנזוס המדעי. נכון, גם על איינשטיין צחקו, אבל כשמדובר בסיכונים גדולים, דבקות בקונסנזוס המדעי היא ההימור הנכון.
כמה הערות קטנות 469370
1. אין "פרקליטי שטן" בקרב מדעני אקלים. פשוט אין. יש כמה פיסיקאים שמציעים מודלים אלטרנטיוויים להתחממות (כמו קרינה קוסמית), אבל הם לא מדעני אקלים.
2. קונסנזוס מוחלט במדע לא גורם לסטגנציה. הוא מאפשר התקדמות. כאשר ההתקדמות נעצרת, ומגיעים לסטגנציה (אין תוצאות חדשות, אין תובנות חדשות, לא מצליחים להסביר את הנתונים) אז נשבר הקונצנזוס, ונוצר מחדש אחרי פריצת דרך כלשהי. אין סטגנציה במדעי האקלים.
3. זה נכון שיש התגייסות של אלמנטים "שמאלניים" אנטי תעשייתיים, או מתנגדי גלובליזציה לצד מדעני האקלים. זה נכון גם שהרבה תעשיינים שמרנים סבורים (בטעות) שיש להם אינטרס להשתיק את מדעני האקלים. אני, אישית, בצד של Amori Lovins
http://http//www.ted.com/talks/view/id/51 . הוא טוען, ולדעתי בצדק, ש:
א. לחסוך דלק = לחסוך כסף, והרבה
ב. טכנולוגיה ירוקה = חדשנות טכנולוגית = כסף, והרבה
ג. המחיר של לא לעשות כלום הוא פשוט גבוה מדי

השמרנות האנטי-סביבתית של התעשיינים הגדולים היא טמטום לשמו. הם דופקים את עצמם, קודם כל. קח למשל את הממצאים האחרונים של המשרד לאיכות הסביבה במפרץ חיפה: מצאו כמויות לא סבירות של פורמלדהיד (מסרטן מאוד) באוויר. יש איזשהו מפעל באיזור שמשתמש בפורמלדהיד, ושעשרות טונות של החומר מתנדפות לו כתוצאה מטיפול רשלני בחומר. זה צריך להיות קודם כל אינטרס של אותו מפעל להפסיק לפלוט את החומר. חסכון = כסף. בזבוז של עשרות טונות של פורמלדהיד הוא בזבוז של המון כסף. באופן דומה, אני, בתור צרכן תעבורה, רוצה מכוניות חסכוניות יותר. רכב חסכוני יותר, שפולט פחות מזהמים, יש לו ניצולת אנרגיה יותר טובה ולכן השימוש בו עולה לי פחות כסף. תחבורה יותר זולה - זה אינטרס כלכלי של כולנו. תחבורה מזהמת פחות = תחבורה חסכונית יותר = חסכון בכסף.
כמה הערות קטנות 469371
(אין לי מושג מי זה, סתם חיפוש מהשרוול. אף פעם אל תגיד "פשוט אין". זה מעיב על אמינות שאר התגובה שלך.)

קונסנזוס יכול לגרום להתקדמות אבל גם יכול לגרום לסטגנציה. הקונסנזוס לא תמיד נשבר כאשר אין התקדמות, בעיקר כאשר אין מי שישבור אותו. אני לא מומחה גדול בסוציולוגיה של המדע אבל נדמה לי שהיום נהוג להתבונן בעין יפה על מדענים שהם מעט סוטים מהקונסנזוס ומתיחסים אליהם כ"תעודת ביטוח" מפני התקעות. משהו כמו המוטציות הטבעיות באוכלוסיה.

אני חושב שהטענות שלך כאילו שניקוי הפומלדהיד יחסוך כסף למפעל ושזה לא נעשה בשל טימטום הוא גישה נאיבית. ייתכן שנקודתית אתה צודק בקשר לפורמלדהיד ( אם כי יש לי תחושה שמדובר בפורמלדהיד שכבר אי אפשר להשתמש בו והמחיר של מיחזורו עלה על הרווח שאפשר היה להפיק ממנו), אבל הסיבה שחברות מזהמות הוא בעיקר שאלה של מחיר.
מכונית לא מזהמת היא באמת חסכונית יותר לצרכן, אבל רק אם מחיר הדלק מפצה על תוספת המחיר של המכונית. אם אתה בעל תחנת דלק או משווק נפט, מכונית כזאת אינה אינטרס כלכלי שלך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים