בתשובה לרון בן-יעקב, 09/12/01 2:07
תודה נרגשת. 46981
מעולם לא שלחו לי שיר לאות תודה על מאמץ אלקטרוני.

השירים היחידים שהוקדשו לי היו:
בעלי (להלן: המנוח לעתיד) בעת החיזור. הוא היה שולח אלי פיקודים מסיני עם מעטפות עבות כרס גדושות בשירים הזויים שראתי בשקיקה מבלי לשים לב (לחלוטין) לערך האמנותי שלהם.

סיצילאני שהיכרתי ברכבת מפריס למילנו ששיריו היו ילדותיים להפליא אך לא העזתי לומר דבר מפאת חשש למאפיה.

ולא שייך אבל: אני במצב רוח מעולה כי כרגע דיברתי עם בתי החיילת שנמצאת ברכבת דרומה חזרה לצבא. הידיעה על הפיגוע בצ'ק פוסט הכניסה אותי להיסטריה. בעת הפיגועים ב- 96 גייסו חיילים לשמירה על תחנות קו 18 בי-ם. בתי הבכורה היתה אז בקורס מאבחנות פסיכוטכניות. הדבר הקל ביותר היה לגייס קורסים, כך שהבנות שגוייסו היו מן הקורס שלה והבנים מקורס טייס. כשנסעתי להביא לה לבנים חמים מצאתי אותה עם חייל בתחנה של שוק מחנה יהודה, סוכריות על מקל בפה ונשק על הכתף. ההוראות שקיבלו היו לגרום למחבל מתאבד שיחשפו להתפוצץ בתחנה לפני שיספיק לעלות לאוטובוס, כלומר יחד איתם. אבל זה לא הגרוע מכל. כאשר ניסתה לבדוק אנשים עם חזות מזרחית היתה עליה התנפלות אלימה מצד יהודים שנפגעו. חזותה הבהירה לא עזרה בנושא.

וחזרה לנושא שירה: אחד מן הותיקים בקיבוץ סיפר לי שבעת ששהה בהכשרה בגרמניה התבודד לעת ערב על גדת נהר עם ספר שירים של רילקה. עבר שם זוג מן ההכשרה והבחורה ביקשה שיקריא להם מן השירים. בעת שהקריא הבחור השני נרדם ונחר בקול. הבחורה נפרדה ממנו וחברה לקורא השירה. ההכשרה הוקיעה, אך הזוג נישא.
בקריאה שנייה 47813
ידעתי שאמצא את זה:
תגובה 38703

:-)
בקריאה שנייה 47836
מה לעשות, שכחתי. זה רק מראה שאני אמיתית.
מה שלום הג'ירפה והאריה?
בקריאה שנייה 47978
ככל שאני מתעניין בימים אלה - טוב, תודה.
תגיד תודה 48004
שהיא לא הזכירה שוב את העובדה שבעלה (''המנוח לעתיד'') היה בצנחנים עם משה פלד.
זה רק מראה שהיא אמיתית.
תגיד תודה 48236
זהו. אתה המגעיל שפגע בי. אחרי שישחררו את יגאל אני משסה אותו בך.
אם זה תלוי באבו וילן 48347
אז לא ישחררו את יגאל, אבל טוב לדעת שיש לך דיבור איתו. (הוא למד עם בעלך בבר-אילן?)
אני מניח שכל עוד לא תשסי בי את בעלך (או את משה פלד), זה בסדר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים