 |
'
מסכים ביותר עם דעתך לגבי כוונת הוועדה להדגיש את חשיבות חופש ההחלטה והיציאה בפועל למבצע צבאי.
אוסיף וארחיב שמדבריו (הרהוטים) של וינוגרד נשמע כי בשלב הסופי הם תפשו את תפקידם כמין מועצת הזקנים של השבט. מלבד גביזון כולם חצו את גיל השמונים. אנשים נשואי פנים עם מניות יסוד במדינה, שצריכים להנחיל מחדש לצוציקים בני ה-50 וה-60 כיצד מנהלים ממשלה וצבא. פחות בער להם להפיל אישית את אולמרט למרות שכשל קשות לטעמם, במיוחד שדו"ח הביניים גרם כבר לגירוש פרץ וחלוץ מהזירה. פרופ' גרוס ובעיקר שני האלופים פשוט לא יכלו לשאת את חרפת הישארותם במערכת הבטחון. עצם החלפתם בברק ואשכנזי הקלה מאוד על ההתעסקות בצד המערכתי ולא האישי.
כמו כן אמר וינוגרד בגלוי כי המלצות פרסונאליות הינן עניין לציבור. בבחינת: "תראו חבר'ה, כתבנו בדו"ח הביניים 'רה"מ כ.ש.ל.' עשרות פעמים. מלבד הפגנה אחת מכובדת בכיכר רבין, ומחאות ספורדיות של הורים שכולים ולוחמים מתוסכלים, הציבור בכללותו, ונבחריו בעיקר, לא ממש פעלו להדיח אותו מתפקידו. ציפק'ה לבני עשתה קצת רעש, וסיימה עם קולות של שטיח. מה לנו להכנס לכל נכלולי ש"ס והגמלאים וח"כי קדימה? ממילא שיקוליהם זרים תמידית לכל נורמה ממלכתית. תשברו את הראש לבד עם הראש שבחרתם".
זו האמת המרה. החברה האזרחית בישראל טרם בגרה. גם בגלל שיטת הבחירות וגם עקב המבנה המפלגתי הסקטוריאלי - אין מנוף לחץ ממשי מלמטה למעלה. חיים 'לשון עמוק' רמון יכול להיות מורשע, ולחזור לתפקיד שר. וועדת וינוגרד לא מסוגלת לפתור בעיה מורכבת וסבוכה באבחת חרב דו"ח סופי אחד.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש