בתשובה לעמרי גולדשטיין, 05/02/08 0:47
גשר אחד רחוק מדי 470364
גישתי אינה שגויה לא מעט ולא לחלוטין. אני מסכים איתך שאפשר לעשות שיקולי עלות תועלת, אבל אני חושב שרק המדינאים יכולים לעשות את השיקולים הללו בינם לבין עצמם. אתה אינך מדינאי ואתה פטור מלחשוב כמדינאי. מה שאתה צריך להחזיר לחיים שלך ושלנו הוא את המיסגרת המוסרית שבתוכה יוכלו לפעול המדינאים. המיסגרת הזאת תשמור עליך ועל מישפחתך ותקטין כמה שיותר את השימוש הציני בך כבשר תותחים להשגת מטרות, שמחיר חייך וחיי חברך אינו שווה אותן.
מלחמת יום הכיפורים היא דוגמא מעולה כי גולדה בחרה את אופציית המילחמה. היא היתה צריכה לדעת שהמיצרים והסורים ילכו למלחמה. לאחר מילחמת ששת הימים התנהלה המילחמה הנעלמת - מלחמת ההתשה. מילחמה שהיתה אמורה לשמור את ישיבתנו על המים בתעלה " כי בזה תלוי בטחון ישראל", האמנם? נהרגו בה כמעט כמו במלחמת ששת הימים - 600 חיילים. באיזו זכות יכלה הנהגת המדינה להקריב אותם כשברור שבטחון ישראל אינו תלוי באמת בישיבה על גדות התעלה? יש כאן חישובים שאם מחיר חיי האדם בעיני המנהיגות והציבור היה גבוה יותר- המדיניות היתה שונה וזה היה גם לטובת הביטחון הלאומי.
מלחמת לבנון הראשונה: התכנית היתה לעשות סדר חדש במיזרח התיכון שבמסגרתו תחוסל מדינת אש"ף בלבנון ע"מ שתקום בירדן ועיו"ש יהיה שייך לנו.בקצרה, האם מפעל ההתנחלות בשטחים (גם רמת הגולן) שווה את מחיר המילחמות שהוא המקור להן? על פי מדינאינו -כן כי השיקול המוסרי (חיי אדם) אינו קיים יותר מדי בפוליטיקה הישראלית. את השיקול הזה היה צריך להוביל הציבור אבל מצליחים להחזיק אותו בפחד מתמיד ושכנעו אותו ששיקולי עלות תועלת במדיניות שווים לאלו שבמסחר. אז מה אם משלמים בחיי בנינו?
אתה מביא את הדוגמה של צ'מברלין שלא רק שאיננה דוגמה מאפיינת מבחינה היסטורית, אלא גם שיטחית ומבוססת על גישה מאד סכמטית ונקודתית. מתייחסים בעיקר להצהרה של צ'מברלין שנופף מול הקהל בדף ריק ודיבר על שלום בדורינו. ומה תאמר אם ראשי הצבא הבריטי אמרו לו שהצבא נמצא לאחר שנות הרזיה מאד אינטנסיביות וצריך לשנות כיוון כדי שאפשר יהיה לאתגר את היטלר? גם הטענות שהתעקשות אנגלו-צרפתית היתה עוצרת את היטלר נכונות אולי רק בדיעבד והשאלה היא כיצד ניראו הדברים בזמן אמת. רבים וגדולים ממך השתמשו בדוגמה הזאת: בלב הדוגמה מעבירים את התטלר לכל מקום אפשרי; סאדם חוסיין הוא היטלר ולכן כל ויתור שיותרו לו יהיה כמו הסכם מינכן. ערפאת הוא היטלר ולכן כל ויתור שיותרו לו יהיה כמו הסכם מינכן; בזמנו גם עבד אל נאצר היה היטלר ולכן כל ויתור היה כמו הסכם מינכן.
בשנות ה-‏30 של המאה ה-‏19 כתב אלכסיס דה טוקוויל את הספר על הדמוקרטיה באמריקה; הוא תיאר שם את הקשיים שמערים המישטר הדמוקרטי על ניהול מילחמות. כמובן ששנת 1860 הזימה את החלק הזה בספרו. חבל שבמובן הזה הדמוקרטיה נחלשה. לכן אם המחיר של חיי אדם לא היה זול כל כך בעיני המדינאים ומכאן שגם בעיני הציבור, אולי היינו רואים מדינאות אחרת.
גשר אחד רחוק מדי 470366
בדיון 2930 מוסבר ההבדל בין עובדות לבין תיאוריות. "גולדה בחרה את אופציית המילחמה" מוצג על ידיך כעובדה, בעוד שזאת לכל היותר מסקנה מתיאוריה. "היא היתה צריכה לדעת..." אפילו לא מגיע לרמה הזאת, זאת סתם חוכמה בדיעבד. אם היא היתה צריכה לדעת הרי שגם המטכ"ל וכל הצמרת הבטחונית היו צריכים לדעת. העובדה היא שבהתאם לניתוח המצב שהם עשו הם לא הגיעו למסקנה הזאת.
גשר אחד רחוק מדי 470377
זו אינה עובדה ואינה תיאוריה- זו תוצאה מתבקשת של מעשיה. זה לא שהיתה אחידות דעים לשבת על התעלה; דיין הציע לסגת 10 ק"מ מהתעלה כי כנראה העריך שישיבה על התעלה תוביל למילחמה אך התקפל כשדחתה את הצעתו. לא אמרתי שהונחו בפניה שתי אופציות: מילחמה או אי מילחמה; ניהול מדיניות איננו מבחן אמריקאי אם מספר תשובות כתובות. היא כמדינאית היתה צריכה להבין שאלו האופציות. הובאה לממשלה תכנית רוג'רס ותכנית יארינג והיא דחתה את שתיהן, הציגה אותן כסכנה קיומית למדינת ישראל והפעילה נגדן את הלובי היהודי בוושינגטון.
"אם היא היתה צריכה לדעת הרי שגם המטכ"ל וכל הצמרת הבטחונית היו צריכים לדעת". היה באותה תקופה ליקוי מאורות חמור במדינת ישראל, חשבנו את עצמנו למעצמה החמישית בעולם. אם נחזור לנושא ממנו יצאנו: מילחמה היתה אופציה שלא פחדנו ממנה. העריכו בצמרת המדינה שהמיצרים לא יעזו לפתוח במילחמה ואם תפתח אדרבא: ננפנף אותם תוך יום. זה בדיוק מה שאני טוען- הקלות הבלתי נסבלת של היציאה למילחמה. סדאת הציע את מה שהציע מאוחר יותר למנחם בגין.
גשר אחד רחוק מדי 470545
הבה נהפוך לרגע את נקודת המבט.
לסאדאת יש שתי אופציות לקבלת סיני: אחת, לנסות להפעיל את המעצמות כדי ללחוץ על ישראל לסגת. שניה, לפתוח במלחמת ברירה יזומה וקצרה שתעלה בנפגעים רבים אך צפויה לשפר את מצבה הביטחוני המדיני והכלכלי של מצרים.

האם בחירה באופציה שתיים היא תוצאה של "מחשבה סכמתית ונקודית", "שימוש ציני בחיילים" ו"התנהלות שאיננה מוסרית וגם אינה חכמה אם לא לומר שהיא טיפשית"?
גשר אחד רחוק מדי 470551
לסדאת היתה אופציה אחת לקבלת סיני (התנעת תהליך מדיני) -מלחמה.. גונאר יארינג ניסה, רוג'רס ניסה...הקונגרס היה מצביע הצבעות תמיכה בישראל בהשפעת איפאק וכל לחץ על ישראל היה נבלם. ללא טראומה אי אפשר היה לגרום לתהליך מדיני שיביא לנסיגה. אינני שופט את סדאת כי אינני מיצרי -אני ישראלי. אפשר לומר שבשביל המיצרים, החזרת סיני ופתיחת התעלה היתה אינטרס מובהק בהרבה מקידום מיפעל ההתנחלויות אצלנו.לכן סגירת מיצרי טיראן בשביל ישראל היתה סיבה רצינית למילחמה כמו ישיבתנו על התעלה בשביל המיצרים. פיתוח מיפעל ההתנחלויות הוא עניין שבמחלוקת עמוקה. אני מביא אותו לדוגמה כי לדעתי מפעל ההתנחלויות מונע כל מו''מ רציני בינינו לבין הפלסטינאים.
גשר אחד רחוק מדי 470553
יפה. כשגודלה בוחרת במלחמה זה ''כשלון של המדינאות''. כשסאדאת בוחר במלחמה זו ''התנעת תהליך מדיני''.
גשר אחד רחוק מדי 470578
צר לי שאינך קורא את כל דברי. השוויתי את החלטתו של סדאת בעניין מלחמת יום הכיפורים, לעמדת ישראל בעניין חסימת מיצרי טיראן ערב מלחמת ששת הימים. אז איך אתה יכול לומר שאני בוחן את סדאת ומדינת ישראל בשתי אמות מידה שונות? אם ידוע לך או לא, דיין לא רצה להגיע לתעלה בששת הימים אך צה"ל איננו צבא כל כך ממושמע והגיע לתעלה. מדוע דיין לא רצה להגיע לתעלה?
גשר אחד רחוק מדי 470560
'
יותר ויותר מקביעותיך מתנגשות חזיתית עם המציאות והעובדות ההיסטוריות. מה שכלל לא מפריע לך, כפי הנראה, לשרטט שוב ושוב תיזות מופרכות מתוצרתך בסגנון 'פראבדה'. בסדר, נקלטה הבעירה הפנימית בלהט האולטרה-שמאל. קצת נימוקים ממשיים רק יועילו לשכנע גם פחות מאמינים באידיאה(פיקס) שלך.
גשר אחד רחוק מדי 470577
פרוודה היה בטאון של העמדה הרישמית וזו לא העמדה שלי. הייתי אומר שהעמדה שלך היא העמדה הפרוודאית רק שאינך מודע לזה כלל.
גשר אחד רחוק מדי 470591
אם היה ליקוי מאורות כללי הרי שגולדה לא בחרה מלחמה אלא טעתה בקריאת המציאות, ואיתה כל הצמרת המדינית ביטחונית. דיין לא הציע לסגת מהתעלה כי הוא חשש ממלחמה כוללת אלא כי הוא רצה לתת למצרים אפשרות לפתוח את התעלה ובכך למנוע לחצים מדיניים ואולי הצתה מחודשת של מלחמת התשה.

הסוף "העריכו בצמרת המדינה שהמיצרים לא יעזו לפתוח במילחמה ואם תפתח אדרבא: ננפנף אותם תוך יום. זה בדיוק מה שאני טוען- הקלות הבלתי נסבלת של היציאה למילחמה. סדאת הציע את מה שהציע מאוחר יותר למנחם בגין." הוא בכלל מלאכת מחשבת של ערבוב עובדות עם חצאי אמיתות ועם שימוש ליברלי מאד בשפה. ההערכה הרווחת היתה שגם המצרים יודעים שאין להם סיכוי לנצח ולכן לא יפתחו במלחמה, ורק אלוהים יודע איך אפשר לקרוא להערכה השגויה הזאת "בחירה במלחמה". אבל זה מעייף להתווכח איתך ואני לא חושב שאמשיך.
גשר אחד רחוק מדי 470605
אל תמשיך. קשה לך כי הויכוח בא לך מהבטן ולא מהראש.
"הוא בכלל מלאכת מחשבת של ערבוב עובדות עם חצאי אמיתות ועם שימוש ליברלי מאד בשפה. ההערכה הרווחת היתה שגם המצרים יודעים שאין להם סיכוי לנצח ולכן לא יפתחו במלחמה, ורק אלוהים יודע איך אפשר לקרוא להערכה השגויה הזאת " מה אני צריך לומר על הפיוט הזה? הייתי בצבא אחרי ששת הימים ומה שאתה קורא לו "הערכה רווחת", נשענה על תחושה של זלזול באויב ובטחון שהמיצרים לא יצאו למלחמה כי אם יצאו- ננפנף אותם. ההפתעה והטראומה שבאו לאחר פרוץ המילחמה נגעה לעלבון איך לא נפנפנו אותם תוך יום. אם תחזור ותקרא כל מה שנכתב על מלחמת לבנון השניה תמצא תחושת עלבון איך החיזבללה העזו לא להתפרק. לזה אני קורא שהגישה הכללית בשנות ה-‏70 לא חששה ממלחמה ואפילו לקחו אותה כאמצעי סביר לסידור עניינים. מדיניות המבוססת על רהב וזלזול באויב היא מדיניות של חרחור מלחמה.
שיהיה לך יום טוב.
גשר אחד רחוק מדי 470612
שמע, אני לא רוצה להכנס איתך לויכוח, כי זה אכן די מעייף. לכן מה שאני כותב עכשיו הוא בגדר ''אני צודק, אתה טועה, רק תדע את זה כי אין לי כח להתווכח איתך''. אני לא מצפה ממך לקבל את זה.

הנקודה היא שסינדלת את עצמך מרגע שיצאת בכל מיני הצהרות כוללניות על המלחמה ככישלון המדיניות. מטבען של הצהרות כאלו, שימצאו הרבה מאוד דוגמאות שסותרות אותן. הבעיה היא שברגע שמציבים אותך מול דוגמאות כאלו, אתה נכנס לויכוחים היסטוריים קטנוניים, לרוב תוך כדי סטייה מהנושא והטיית הדברים שנכתבו. ככה אי אפשר להתקדם לשם מקום.

וזה מבלי להתייחס לעובדה שבהרבה סוגיות ספציפיות אני דווקא מוצא את עצמי מסכים עימך.
גשר אחד רחוק מדי 470618
לא סינדלתי את עצמי בשום דבר. הסינדול הוא הדיאגנוזה שלך.
אפילו מלחמת העולם השניה שלכאורה יוצאת מהכלל, היתה כישלון של מדיניות שהחלה בהסכמי ורסאי. אני חושב שגם אתה וגם האייל האלמוני מסונדלים ומקובלים בכל מיני תפיסות מקובלות שאינן נכונות. אבל בוא נסתפק בזה כי אני רק מעייף אותכם.
גשר אחד רחוק מדי 470634
אולי אני יכול לעזור לעייפים. אולי זו רק בעיה של ניסוח.

מבחינה מסויימת הרי ברור שכל מלחמה היא אות לכישלון של מדיניות. אם מדינה (או הנהגתה) רוצה להשיג X ונכשלת בהשגתו באמצעים מדיניים, אז היא לפעמים מחליטה לנסות ולהשיג את X באמצעות מלחמה. כמובן שאם אפשר להשיג את X באמצעים מדיניים לא היה צורך במלחמה - ורק טיפש חסר אחריות היא פותח בה.

לכן, אתה צודק שכל מלחמה היא אות לכישלון המדיניות. ואם זה מה שאתה אומר אז, נדמה לי, העייפים יתעוררו.

אבל אם אתה אומר, שכאשר מדינה רוצה את X ואיננה משיגה אותו באמצעים מדיניים אז עליה לוותר על X, בכל מקרה ובכל מצב (כולל למשל ש- X=לחיות) אז, נדמה לי, העייפים ירדמו כליל, כשהם מחיכים מתוך שינה.

---
אבל אני חושש שאתה לא אומר את זה ולא את זה. אלא אתה משחק ב"חוכמה לאחר מעשה", ולגבי כל מלחמה אתה קובע בדיעבד שאפשר היה להשיג את אותן תוצאות, ואף טובות מהן, בדרכי שלום. ולכן כל המלחמות מיותרות.

טוב, מי לא יתעייף מלשמוע את זה?
אבל מה אם "X=מלחמה"? 470659
אבל מה אם "X=מלחמה"? 470669
X זה המטרה שאותה רוצים להשיג. "מלחמה" זה אמצעי.
X=מלחמה יכול להיות רק אם המדינה/הנהגה רוצה מלחמה כמטרה כשלעצמה.
אני לא חושב שהיה דבר כזה בהיסטוריה.
פשיזם? 470710
ספרטה?
פשיזם? 470738
אתה שואל או אומר עם סימן שאלה?
עד כמה שידוע לי הספרטנים ואפילו הפשיסטים לא היו מעוניינים במלחמה כשלעצמה.
סליחה, אני אהיה ברור יותר: 470802
הפשיזם בהחלט רואה במלחמה מטרה כשלעצמה, היא מוציאה (לדעתם) את המיטב מבני האדם ובעיקר (כמובן) מלאומים, וגם מנפה את מוץ מהתבן. את הנושא של ספרטה אני מכיר הרבה פחות, אבל נדמה לי שהאידיאולוגיה שלהם לא הייתה מאוד רחוקה מזה. אגב, אני עוד פחות בטוח אבל נדמה לי שהיו כמה וכמה שבטים שנחקרו אנתרופולוגיות והאמינו במשהו דומה.

(השאלה היתה במובן של "ומה עם הפשיזם?", אבל אני קצת חדש באייל ונוטה לדבר בכמוסתיות יתר - אני אפסיק עם זה)
סליחה, אני אהיה ברור יותר: 470816
אני לא מומחה ובכל זאת, עד שתביא סימוכין, נדמה לי שגם הפשיסטים לא רואים במלחמה מטרה אלא אמצעי להאדרת האומה ולחוסנה. אולי הם אפילו רואים במלחמה כלי הכרחי לקיום אומה בריאה - כלומר, שאם אין מלחמה האומה תתרכך ובסוף גם תתפורר. לכן בטוח שהמטרה שלהם איננה שלום. אבל גם כלי הכרחי הוא אמצעי ולא מטרה.

אבל בקצוות, אם יש איזה שבט שבשבילו מלחמה היא מטרה לשמה, כלומר שאפילו אם השבטים שמסביבו נכנעים ומשתעבדים לו הוא פותח במלחמה, אז אפשר לדבר על X=מלחמה. בקונטקסט שזה נאמר שם יוצא משהו מוזר: שמדינה שלא מצליחה להשיג מלחמה באמצעים מדיניים, צריכה או לוותר עליה או לפתוח במלחמה כדי להשיג מלחמה.
סליחה, אני אהיה ברור יותר: 470827
אצל אי אלו פשיסטים המילחמה אולי איננה מטרה אך יש לה תפקיד מאד חשוב בעיצוב רוח הגבריות ובהוצאת המיטב מהגבר ומהעם.אצלנו אתה יכול לשמוע דברים דומים לאלו מאפי איתם.
סליחה, אני אהיה ברור יותר: 470839
'
למיטב המידע הקיים, אפי איתם מפיץ את גבריותו כדרך הטבע. המון ילדים. שיטה מבוססת אבולוציה. מה שאי אפשר לומר על שמאל המפה הפוליטית. ע''ע יוסי ביילין כקוקסי בלתי מוצהר.
סליחה, אני אהיה ברור יותר: 470858
לגבי יוסי ביילין, טוב הלב שופע מדבריך. מה שכתבתי על אפי איתם מבוסס על ראיון למוסף הארץ לפני כמה שנים; הנל' פשיסט אמיתי.
סליחה, אני אהיה ברור יותר: 470869
וכדאי שתדייק: הנ"ל פאשיסט אמיתי בעיני עורך מוסף הארץ. אסור להאמין לעיתונאים כך סתם, במיוחד לא בראיונות: לא כל מה שכתוב בין מרכאות יצא את פי המרואיין.
סליחה, אני אהיה ברור יותר: 470882
איציק מדבר על ראיון ידוע שנעשה עם איתם ב-‏2002 ע"י ארי שביט. חלקים מהראיון מצוטטים בערך על איתם בויקיפדיה ובהם מבטא איתם את דעותיו הידועות ממילא. דעות אלה באו לידי ביטוי גם בהזדמנויות שדיבר איתם בתקשורת האלקטרונית בקולו-שלו. אכן פשיסט.

זהו עניין אחד לומר אמירה כללית מן הסוג שאתה אומר - "אסור להאמין לעיתונאים כך סתם, במיוחד לא בראיונות: לא כל מה שכתוב בין מרכאות יצא את פי המרואיין", וזהו עניין אחר לגמרי כאשר מדובר בעיתונאי אחד מסויים ששמו והתנהלותו ידועים. אתה מערער על אמינותו של ארי שביט כעיתונאי? על סמך מה?

אפי איתם [ויקיפדיה]

ארי שביט [ויקיפדיה]
סליחה, אני אהיה ברור יותר: 470978
לא ידעתי את המידע שהבאת, ובפרט לא ידעתי מי היה המראיין. תודה וסליחה. אתה הרבה יותר קוהרנטי מאיציק.

תסכולי מרמת האמינות של ראיונות בעיתונות הכתובה איננה קשורה לאיתם או לשביט.
סליחה, אני אהיה ברור יותר: 470884
נדמה לי שהסיפורים על יוסי ביילין ה''קוקסי'' התחילו מאיזו בדיחה. אם יש מישהו שיודע דברים יותר מדוייקים - אולי כדאי שייצא השפנפן ממחילתו ויאמר את מה שידוע לו.
סליחה, אני אהיה ברור יותר: 470885
קוראים לזה אאוטינג.
סליחה, אני אהיה ברור יותר: 470886
ואיך קוראים לתגובה 470839? ואיך בדיוק מגדירים את הקשר שלה לנושא התגובה שקדמה לה, תגובה 470827?
סליחה, אני אהיה ברור יותר: 470888
1. חרטוט. 2. גבולי.
סליחה, אני אהיה ברור יותר: 470880
יש דברים שעליהם אני מסכים איתך בלי שום הסתייגות.
סליחה, אני אהיה ברור יותר: 471188
האם שיר הרעות איננו מתאר בדיוק את הרוח הזאת?
סליחה, אני אהיה ברור יותר: 471200
יש בשיר הרעות מוטיבים של שותפות גורל, אהבה מעבר לחיים, פיאור של הקרבה למען המולדת, הערצת הנעורים ו''אנחנו'' אחד גדול. אלה מוטיבים שחביבים על פאשיסטים.

אבל מצד שני, גם חמצן ומים חביבים על פאשיסטים.

בעיני, התוגה העמוקה השוררת על השיר והגעגוע אל הנופלים הם ההפך מששון אלי קרב.
סליחה, אני אהיה ברור יותר: 471205
"המילחמה אולי איננה מטרה אך יש לה תפקיד מאד חשוב בעיצוב רוח הגבריות ובהוצאת המיטב מהגבר ומהעם".
לא זה בדיוק התיאור?
סליחה, אני אהיה ברור יותר: 471209
אין לי הרבה מה להוסיף: יש קווי דמיון, אין זהות.
אצל גורי המלחמה היא פצע בלב הגבר שנותר ללא חבריו. היא איננה שיא נערץ בחיי העם.
סליחה, אני אהיה ברור יותר: 471241
הוא מתאר בדרך מאד יפה ועצובה געגועים לרעות שצומחת בין גברים על רקע המילחמה. הרעות הזאת היא מוטיב מאד חשוב בפאשיזם. בתכניות הלימודים השונות, הקטע הזה מובלע כי אנחנו גדלנו על המוטיב הזה. אגב, זהו המקור העיקרי לגילויי אומץ הלב בקרב ולא רגשות לאומיים -ראו לגיון הזרים הצרפתי.
סליחה, אני אהיה ברור יותר: 471242
אינני מוריד מהרעות הזאת; גם אני גדלתי כאן, גם אני השתתפתי במילחמות. השיר מאד יפה וחיים גורי איננו פשיסט. פשוט רציתי לספר איך תפיסת העולם שלי גרמה לי לשבש באופן לא מודע את השורה המסויימת בשיר.
סליחה, אני אהיה ברור יותר: 471300
שאלתי על השיר עוד לפני שראיתי שכתבת עליו. הוא באמת יפה ונכון שגורי איננו פשיסט, אבל הוא כן מלא הלל למלחמה. מין פרדוקס כזה של המציאות הישאלית.
זה נראה לי קרוב מספיק. 470872
נדמה לי שההנחה הסמויה בדיון כאן הייתה שאומות לא יפתחו במלחמה אם יש להן אלטרנטיבות אחרות - ורציתי להראות שיש אומות שהמלחמה מבחינתן היא אחת האלטרנטיבות העדיפות, עד כדי כך שהן אפילו יזמו אחת מדי פעם ללא מטרה פוליטית מוצהרת.
אני מסכים שזה לא הטיעון המדויק שהעלית, כי המלחמה היא כאן עדיין אמצעי ולא מטרה - אבל מה, בעצם, היא המטרה של מדינה?
זה נראה לי קרוב מספיק. 470877
אני חושב שהמטרה של מדינה היא לאפשר לאזרחיה לבחור וקיים את אורח החיים הרצוי להם.

אני מסכים שמלחמות שנפתחו לא למען המטרה הזו - הן טיפשיות ובלתי מוצדקות. הרבה מלחמות נפתחו למען מטרה זו ובכל זאת היו טיפשיות, כי אפשר היה לקדם את המטרה הזו בדרכים אחרות.

יכול להיות (לא יודע), היסטורית, שיש או היו מדינות שפתחו במלחמה שלא למען המטרה הנ''ל. אם היו, אז לדעתי מנהיגיהן הם רודנים טיפשים ומרושעים.
גשר אחד רחוק מדי 470661
חששך אינו מוצדק. ראשית שהעייפים ירדמו ותערב להם שנתם. שנית, לגבי משחקי ההגיון האייליים שהופכים את המילחמות למשחקי X ו-Y, אני באמת חושב שכאשר הנהגת המדינה חושבת במונחים הללו ונוהגת באופציות המלחמתיות כאילו שהן מישחק אסטרטגיה, אז זה רע ופסול ובסופו של דבר גם מביא לתוצאות רעות. נדמה לי שהשאלה שלך: "שכאשר מדינה רוצה את X ואיננה משיגה אותו באמצעים מדיניים אז עליה לוותר על X, בכל מקרה ובכל מצב (כולל למשל ש- X=לחיות) אז," בנויה בצורה לא עקיבה. השאלה "שכאשר מדינה רוצה את X ואיננה משיגה אותו באמצעים מדיניים אז עליה לוותר על X," אינה מתארת את X=חיים.
את החיים לא משיגים במילחמה אלא מגינים או שומרים עליהם. אני מקווה שלא תרדם, אך אני חוזר שוב: האופציה המילחמתית צריכה להיות קשה להחלטה מאין כמוה. אצלנו היא קלה למדי בגלל תחושת הכוח. בגלל שהממשלות בטוחות שהאנשים ילכו וילחמו כי יאמרו להם שאין ברירה והם צריכים להגן על המולדת. הממשלות אינן אומרות שצריך להשיג את X ולכן אנשים צריכים להיות מוכנים להקריב את חייהם. איננו מודעים כנראה מה זה לבקש מאנשים להקריב את חייהם. נדמה לי שאלתרמן כתב פעם שיר שנפתח במילים: "ראי אדמה כי היינו בזבזניים עד מאד". ההמשך נסוג מהמילים האלה כי כנראה לא היה מסוגל באותה העת לגעת בנושא הזה.
אני די מבוגר-התגייסתי לסדיר ב-‏67. היה לי מספיק זמן לראות ולהבין כמה המדינה היתה בזבזנית על חשבון המסירות והפטריוטיות של אזרחיה -כולל אותי.
גשר אחד רחוק מדי 470668
אני חייב לומר לך בכנות שאתה נשמע עכשיו כמו אחינו מהימין הסהרורי, שמה שלא תגיד להם הם יחזרו על איזו מנטרה, כמו "אבל זו הארץ שלנו לנצח נצחים". בסופו של דבר גם הם לא אוהבים ששוקלים את הדברים בהיגיון.

===>"האופציה המילחמתית צריכה להיות קשה להחלטה מאין כמוה."
זה ברור לכולם. אבל זה כמו להגיד שצריך "חירות, שוויון ואחווה". כאילו דהה, מי לא מסכים?

השאלה היא האם לדעתך יש מצב שבו האופציה המילחמתית צריכה להיבחר.
אם לא - תגיד "לא, אסור להנהגת מדינה להשתמש במלחמה".
אם כן - תן דוגמה, מתי כן.
גשר אחד רחוק מדי 470674
באמת מסביר, זה ברור לכולם, ממש לכולם שהאופציה המילחמתית צריכה להיות קשה להחלטה. זה ממש כמו כ-ו-ל-ם של ברק לפני 8 שנים. כ-ו-ל--ם שאינם קיימים. קרא את הדברים שנכתבו באייל בכל מיני דיונים.לא אחינו הסהרורי מהימין; זה רובנו שרואים במילחמה דרך סבירה ולגיטימית ואך יותר מכך: דרך מהנה. קרא את העיתונות מהשבוע הראשון של המילחמה. אתה מדבר על סהרוריות שלי? קרא תשובות לדברי ביקורת על המילחמה; כתשובה לדברי הביקורת מביאים את קיומם של מעשי הגבורה של החיילים.
גשר אחד רחוק מדי 470675
יש מצבים שבהם צריך להלחם והם אינם במקרה שלנו. יש לנו הרבה אופציות מדיניות שאיננו מעוניינים להשתמש בהן. שוב אתה מתייחס לזמן בנקודה מסויימת בלי לקחת בחשבון שהמצב הנוכחי הוא תולדה של מעשים קודמים. אתה מניח, כך אני מבין מדבריך גם אם תטען שאינני מבין נכון, שכל מה שקרה בעשרות השנים הקודמות קרה כי כך היה צריך לקרות ולא היו צמתים של החלטות שגרמו למצב להיות כפי שהוא. המצב בלבנון לא היה חייב להיות כפי שהוא היום ולפני שנתיים, אם היינו מקבלים או לא מקבלים החלטות אחרות, ביניהן ההחלטה לצאת למלחמה מהמוצדקות במלחמות ישראל כפי שכינה אותה אריק שרון.אם היינו מגיעים להסכם עם סוריה ואם ואם ואם . אז מה אתה שואל אותי שאלות של עורך דין. את כל המילחמות שאחרי 67 יכולנו למנוע בלי שנהיה במצב גרוע יותר. ודאי תטען שאני מתחמק מתשובה לשאלה האחרונה שלך. עניתי לך תשובה מעשית כי אינני רוצה להגרר לדיון תיאורטי ולשחק בכאילו.
מלחמה אחת רחוק מדי 470696
===>"אתה מניח, ..., שכל מה שקרה בעשרות השנים הקודמות קרה כי כך היה צריך לקרות ולא היו צמתים של החלטות שגרמו למצב להיות כפי שהוא".
אני רק מניח שלקטר על מה *היה* צריך לקרות ואיזה החלטות *היה* צריך לקחת, זה סוג של קיטור שמאוד מעייף את שומעיו.

אני למשל חושב שההחלטה לפתוח במרד נגד הרומאים, לפני 2000 שנה, הייתה משגה קולוסאלי, ואם היו מתאפקים קצת, היהודים היו נשארים בארץ ולא היה צורך להילחם בפלסטינאים היום. אבל אנשים מתעיפים כשאני אומר את זה ושואלים אם אני רוצה לפטר את בר-כוכבא לאלתר.

אם מסתכלים כבר על מה שהיה, כדאי לנסות להפיק לקחים לגבי מה שיהיה. והלקח שאני מפיק הוא, כמו שאתה אומר, "יש מצבים שבהם צריך להילחם" ויחד עם זאת "האופציה המילחמתית צריכה להיות קשה להחלטה מאין כמוה".
אני חושב שגולדה, דיין, ברק, נתניהו, שרון אולמרט ואחרים מסכימים איתנו על שתי האמירות הללו, אבל כנראה שלא מסכימים איתך על איפיונם של המצבים שבהם צריך להילחם ואלו שבהם לא צריך להילחם. האמת היא שנראה שגם אתה לא מסכים איתך, כי אתה גם אומר ש"יש מצבים שבהם צריך להילחם" אבל גם אומר שכל המצבים הם כאלו שלא היה צריך להילחם.
מלחמה אחת רחוק מדי 470702
"אני חושב שגולדה, דיין, ברק, נתניהו, שרון אולמרט ואחרים מסכימים איתנו על שתי האמירות הללו, אבל כנראה שלא מסכימים איתך על איפיונם של המצבים שבהם צריך להילחם ואלו שבהם לא צריך להילחם. האמת היא שנראה שגם אתה לא מסכים איתך, כי אתה גם אומר ש"יש מצבים שבהם צריך להילחם" אבל גם אומר שכל המצבים הם כאלו שלא היה צריך להילחם."
כנראה שלא הסברתי את עצמי נכון כי לא התייחסת למה שכתבתי או נכון יותר, התכוונתי לכתוב. מה שמרשים אצלך שאתה יודע ש" האמת היא שנראה שגם אתה לא מסכים איתך". מה כל כך מסובך, מסביר?
אני חושב שבמדיניות שהבסיס שלה היא תפיסת עולם קצת שונה, לא היינו צריכים להלחם בשום מלחמה לאחר מלחמת ששת הימים. מה אני לא מסכים עם עצמי?
אגב, היהודים לא עזבו את הארץ בגלל המרד נגד הרומאים.
מלחמה אחת רחוק מדי 470736
===>"לא היינו צריכים להלחם בשום מלחמה לאחר מלחמת ששת הימים"
זו אמירה גורפת שאיננה מתיישבת עם "יש מצבים שבהם צריך להילחם", אלא אם תציע קריטריון. זה לא חוכמה להגיד שהיה צריך להפעיל מדיניות יותר חכמה או תפיסת עולם קצת שונה. (כמו שלא יהיה חוכמה מצידי להגיד שהצבא רק היה צריך לנצח).

רק בשביל הדוגמה (לקריטריון) אני אומר לך שלדעתי המלחמה שמתנהלת עכשיו מול החמאס היא מוצדקת ואין (ככל הנראה לאדם סביר) שום מדיניות שבאמצעותה אפשר להימנע ממלחמה כזו.

תשאל למה? מה הקריטריון?

החמאס הוא קבוצה שבאופן עקרוני אי אפשר להתפשר איתה בלי להתאבד. והקריטריון: כשאתה עומד מול קבוצות כאלו (כמו גם החיזבאללה וגוש אמונים) אין לך ברירה אלא להילחם. אפשר לשקול טקטית אם לדחות את המלחמה מעכשיו לאחר כך ומה יהיה מחיר הדחיה. אבל ברור - לפי דברי הקבוצות עצמן - שאין שום פשרה שהם מעוניינים בה. לא חצי מדינה ולא רבע. לא מדינה רב לאומית ולא דו לאומית ולא בטיח. הפשרה היחידה (של החמאס) היא חיסול הישות הציונית. לכן אין לך ברירה אלא להילחם בהם.

השיקול הקשה - שתמיד קל מאוד לבקר - הוא מתי בדיוק להפעיל את אמצעי המלחמה נגד קבוצות כאלו. זה לא חוכמה להגיד שתמיד כדאי לדחות את המלחמה לאחר-כך.
מלחמה אחת רחוק מדי 470751
אני כמעט מסכים אתך, אבל בהסתייגות אחת. כתבת "הפשרה היחידה (של החמאס) היא חיסול הישות הציונית. לכן אין לך ברירה אלא להילחם בהם." יש לך ברירה. אם אתה מניח שבמלחמה אתה תובס (או אם אתה לא מוכן להלחם), אתה יכול להחליט שאתה מפרק את הישות הציונית בצורה מסודרת, אורז את החפצים בארגזים חסינים למים, ומהגר 27 מייל מערבה.
מלחמה אחת רחוק מדי 470771
אז למה כמעט? תן לי פעם את כל הקופה. הרי כתבתי אי אפשר להתפשר איתה בלי להתאבד.

מה יש 27 מייל מערבה מהבית שלך? סתם ים יש יותר קרוב.
מלחמה אחת רחוק מדי 470776
למה להתאבד? בני אדם התקיימו שנים רבות לפני קיומה של הישות הציונית. במשך רובו המוחלט של זמן זה הם אפילו לא חשו בחסרונה.

____
סליחה, ע"פ ויקי לא 27, אלא 24 מייל.
מלחמה אחת רחוק מדי 470796
אני מדבר על התאבדות של הישות הציונית.

בקיצור, גם אם אתה *כמעט* מסכים איתי, אני מסכים איתך לגמרי.
מלחמה אחת רחוק מדי 470753
הוא שאמרתי. אתה עוסק רק בנקודתי העכשווי ולא בתהליך. תאמר שנגד החיזבללה צריך רק להלחם. האם קיומו של החיזבללה הוא תופעת טבע או שהיתה לך אחריות מסויימת להקמתו והתעצמותו?
היכן ראית שטענתי שתמיד כדאי לדחות את המילחמה לאחר כך?
אם כל מה שאתה רוצה ויודע לעשות הוא רק מילחמות אז תעשה מילחמות.
מלחמה אחת רחוק מדי 470770
אבל איציק, העבר כבר לא בידי. אפילו אולמרט לא יכול לשנות אותו.

נגיד שאני (או נבחרי) אחראי לקיומו של החיזבאללה. אני הקמתי אותו, אני חימשתי וביצרתי אותו, אני הכנסתי בו שנאה לישות הציונות. אני אשם!

יפוטר המסביר האשם לצרכן לאלתר.

עכשיו מה *אתה* עושה עם החיזבאללה?
נלחם בהם או נוקט במדיניות אחרת?
מלחמה אחת רחוק מדי 470781
באמת מסביר, לא אתה אישית. אנחנו מדברים הרי על אלטרנטיבות שונות להתנהלות. המצב בו אנחנו נמצאים היום הוא תוצאה של אלטרנטיבות מסויימות שנבחרו. בקשר לחיזבללה אני יודע מה אינך עושה; אינך מנהל נגדם מילחמת חורמה אין סופית של הטובים נגד הרעים.
מלחמה אחת רחוק מדי 470795
כמובן שלא אני אישית. אבל גם אולמרט, ביבי, ... גולדה, לא יכולים לשנות את העבר.

אז נגיד שההחלטות (התנהלות) שלהם הייתה שגויה בעליל.
אחר כך נקרא לפיטוריהם.
אחר כך הם יתפטרו, או ימותו (הרי אנשים מתים בסוף), או לא יבחרו.

ועכשיו אתה בכל זאת ניצב מול החיזבאללה וצריך להחליט: להילחם או להיכנע. אני לא חושב שמציעים לך חלופה אחרת.

ומה אתה אומר לי?

===>"אני יודע מה אינך עושה"
על זה The defense rests
ושוב לוגיקה... 470847
א': הגישה שננקטה בפרק הזמן בין t1 עד עכשיו לוקה ב-X.
ב': נו אבל איזו אלטרנטיבה אתה מציע?? אי אפשר לשנות את העבר! מה אתה מציע לעשות *עכשיו*? איך אפשר לא לנהוג בקצת X?
א': אני מדבר פרק הזמן שבין t1 עד עכשיו. היה עדיף להמנע מ-X בפרק הזמן הזה.
ב': אבל מה אתה מציע לעשות *עכשיו*?? אי אפשר לשנות את העבר! אתה נמצא במצב נתון *עכשיו*! מה תעשה - X או לא X? אין אלטרנטיבה אחרת *עכשיו*!
..
ב': אני תותח וניצחתי בויכוח!
ושוב לוגיקה... 470871
הבעיה היא שב' התחיל את הדיון בשאלה מה לעשות עכשיו. בתגובה, א' טען שההתנחלויות וגולדה אשמות.
ושוב לוגיקה... 470873
לא ברור מה לא בסדר בתשובה הזאת. כדי לדעת מה לעשות חשוב לדעת מה מקור הבעיה לא?
ושוב לוגיקה... 470878
זאת אחלה תשובה אם היא מיועדת לחשוף את מקור הבעיה.

אבל עכשיו, שמקור הבעיה נחשף, צריך להחליט האם יש להילחם בחיזבאללה או לא. ואי אפשר (כלומר זה לא יפה) לחכות עד שמישהו אחר יחליט ואז לקפוץ ולהגיד שגישתו שגוייה. תגיד מה אתה הייתה מחליט.
ושוב לוגיקה... 470881
אבל איך אתה יכול להחליט שצריך להילחם בחיזבאללה לפני שחשפת את מקור הבעיה? אני אומר את זה כי לפי התגובה שלך מה שגילית על מקור הבעיה לא שינה את ההחלטה שלך להלחם ומזה אני מסיק שההחלטה שלך להילחם לא קשורה לנסיון להבין מה הבעיה שאתה רוצה לפתור.
ושוב לוגיקה... 470914
===>"אבל איך אתה יכול להחליט ש.... לפני ש...?"

זו בדיוק הנקודה שכל כך רציתי להבהיר לאיציק. שאנחנו (נבחרינו) *חייבים* להחליט עכשיו (בכל פעם), ואין להם/לנו את האופציה של "אני יודע מה לא לעשות ובאשר למה שצריך לעשות אני אחליט אחר-כך - אחרי שיהיה לי כל המידע". אי אפשר לבקש מחיזבאללה/חמאס שיחכו קצת עם החטיפות והקטיושות וחיסול הישות הציונית, עד שאנחנו נגמור את איסוף המידע הדרוש להחלטה נבונה ושקולה.

לכן אתה צודק אם אתה אומר שההחלטה שלי לתמוך במלחמה עם החמאס איננה תלויה במה שלמדנו מההיסטוריה של הסיכסוך עד עכשיו. המקור של הבעיה איננו היסטורי.ולא משנה מה למדנו. כשעומד מולך אירגון שלא רוצה כלום חוץ מחיסולך המוחלט ההיסטוריה לא משנה, רק העתיד: או שתחסל אותו או שהוא יחסל אותך. זה חרא של מצב ואפשר להכות על חטא שהגענו אליו. אבל צריך להכיר שזה המצב.

עם ישויות כאלו (גם בתוך הבית) אתה במצב של מלחמה גם כאשר לא יורים, כי אתה יודע - מהצהרותיהם הגלויות - שהם מחכים להזדמנות לחסל אותך (לפחות כישות פוליטית). ואם אתה במצב של מלחמה, אז כל מה שנותר לך זה החלטות טקטיות שאתה מאמין שיובילו לנצחונך. אבל זה לא כולל "לא יודע".

זה מזכיר לי ציטוט יפה מהובס שטרחתי ומצאתי לכבוד שבת:
"... כששני בני אדם [או שתי ישויות] רוצים בדבר אחד, ואין אפשרות שייהנו ממנו שניהם יחד, הם נעשים אויבים זה לזה; ובדרך אל תכליתם, שבעיקרה היא שמירת קיומם, ולפעמים רק תפנוק בלבד, מנסים הם להשמיד או לשעבד זה את זה. ... במצב זה של אי בטחון הדדי, אין לו לאדם [או לישות] דרך נבונה יותר להבטיח את עצמו, מאשר אם יקדם את הרעה... עד שלא יראה עוד כוח אחר שיהא בו כדי לסכן את קיומו. ...מכאן אנו למדים, שכל זמן שבני-האדם [או ישויות פוליטיות] חיים בלי כוח משותף שיטיל את מוראו על כולם, שרויים הם באותו מצב הקרוי מלחמה; ... כי המלחמה, אין כל עיקרה קרב בלבד או מעשה לחימה; כל עיקרה – פרק זמן, שבו נודע במידה מספקת רצונם של בני-האדם [או קהילותיהם] לריב את ריבם על ידי קרב.... מלחמה זו של הכל בכל, תוצאה נוספת לה: שום דבר אי אפשר שיהא בגדר אי-צדק. ... ועוד תוצאה למצב ההוא: ... לכל אדם יהא רק מה שיוכל לשים ידו עליו, ורק כל עוד יוכל להחזיק בו".
ושוב לוגיקה... 470879
1. המסביר מאוד אוהב להרגיש מנצח בויכוח. אבל אם זה כל מה שלמדת מהפתיל - חבל על הזמן.

א': הגישה שננקטה בפרק הזמן בין t1 עד עכשיו לוקה ב-X.
ב': אין לי התנגדות לטענה זו. ייתכן שהיא צודקת. מה אפשר להסיק מזה לגבי ההחלטה על המלחמה העכשווית (בחמאס)?
א': אני מדבר פרק הזמן שבין t1 עד עכשיו. היה עדיף להמנע מ-X בפרק הזמן הזה.
ב: יכול להיות - אפילו סביר - שאתה צודק, אבל מה להבא?
א': להבא אני לא יודע.

יופי. עכשיו תנסה לשחזר את הדיון הזה בנקודת הזמן הלפני אחרונה. ואחר כך בזאת שלפניה ...
מלחמה אחת רחוק מדי 470918
'
"אני חושב שבמדיניות שהבסיס שלה היא תפיסת עולם קצת שונה, לא היינו צריכים להלחם בשום מלחמה לאחר מלחמת ששת הימים. מה אני לא מסכים עם עצמי?"

בהחלט. בעיקר לא היינו צריכים את הפרובוקציה שעשינו לסדאם, ובגינה נכנסנו למלחמת המפרץ הראשונה. וכמובן שיכולנו למנוע את מלחמת לבנון השניה דרך הסגת צה"ל לגבול הבינ"ל כבר בשנת 2000. וגם לא נזקקנו למבצע "חומת מגן" רק בשל מות כמה עשרות זקנים בסעודת ליל הסדר. ממילא תוחלת חייהם עמדה בפני תפוגה. למה ל'בזבז' חיי חיילים צעירים ב"מלחמה-שאי-אפשר-לנצח-בה-מול-גרילה".

ולכן שומה עלינו להפוך כל אבן בשדות פלשת כדי למצוא 'פתרון מדיני' עם החמאס.
מלחמה אחת רחוק מדי 470971
חן חן על הציניות. אתה עושה כאן סלאט נחמד.המילה מילחמה היא נכללת גם במילחמת המיפרץ הראשונה אך המילחמה לא היתה כאן. כאן חטפנו טילים אך היינו נקודה שולית במלחמה. צה"ל לא השתתף ולכן זו לא היתה מבחינתנו ממש מילחמה. כדי להבהיר לך: מילחמה אינה תקרית וכדי להמחיש לך, סטלינגרד לא היה מלחמת סטלינגרד אלא קרב במילחמת העולם השניה. אז אל תעשה את חומת מגן למלחמת מגן. אז אם אתה רוצה לדון על הנושא בבקשה, אך צריך לבדוק את האינטיפדה השניה ולא קטע קטן ממנה.
מלחמה אחת רחוק מדי 470980
'
ניסיתי רק לקעקע, ולדעתי בהצלחה מרובה, את האמירה מטעמך לגבי ההתרחשויות המתלחמתויות מאז ששת הימים.

אל נא בחרון אפך. במקביל, אני חושב שגם מפעל ההתיישבות ביש''ע היה דפוק מהיסוד. אממה, בסוף יוצא מזה משהו טוב. אין מצב למדינה פלשתינאית עצמאית. טריטוריאלית, כלכלית ומדינית. אפילו אם הדבילים מהתקשורת והאקדמיה השמאלנית יתמכו באולמרט בתקווה שהבעל של הציירת עליזה יביא להסדר שלום וביטחון.
מלחמה אחת רחוק מדי 471006
"אין לך ברירה אלא להילחם בהם."
אתה בטוח?

* חיזבאללה לא היה חזק פוליטית באותה המידה לפני 10 שנים, או אפילו חמש. האם אתה יכול אולי, בעזרת הבנת הגורמים שהביאו להתחזקותו להחליש אותו? למשל, ע"י שיקום כוחו של הפת"ח, או ע"י חיסול תשתית התעמולה והתערבות בחינוך ובדעת הקהל של העם הפלסטיני. או למשל, ע"י מציאת המקורות הכלכליים ומקורות החימוש של חיזבאללה, ונסיון לייבש אותם. או ע"י ענישה קולקטיבית, כמו שנעשתה בעזה לפני כמה ימים.

* הקו הרדיקלי של התנועה המוסלמית אינו היחיד. האם הוא יישאר דומיננטי כל כך לאורך זמן רב? האם אתה יכול להשפיע על זה?

אני יודע שלא כל האפשרויות האלה הן טובות, אבל חלקן בהחלט טובות, ועל חלקן אין לי מספיק ידע כדי להחליט.

אני מסכים שבמצבים מסוימים אין לך ברירה אלא להילחם, וגם איציק מסכים כנראה ובגלל זה הוא אמר שכל המלחמות *אחרי מלחמת ששת הימים* היו מיותרות. אבל לרוב, ובמיוחד בשנים האחרונות, יש אפשרויות אחרות, לפעמים חבויות או מתחכמות, וחובתנו המוסרית היא לבדוק טוב כל אחת מהן לפני ההחלטה לצאת למלחמה, ולשאול את עצמינו גם אם המלחמה עדיפה על לא לעשות כלום במצב הנוכחי. האם כל זה נעשה לפני המלחמה בלבנון? אני חושב שלא.
מלחמה אחת רחוק מדי 471018
===>"... אם אתה יכול אולי, בעזרת הבנת הגורמים שהביאו להתחזקותו להחליש אותו?"
זו מלחמה. לא חייבים להפעיל טנקים. אני מחפש את הדרך היעילה (הזולה) ביותר להחליש אותו ולמעשה לחסל אותו כאירגון המבקש לחסל אותי. קרא מה שכתבתי שם - אפשר לשקול מתי להפעיל אמצעי מלחמה אלימים ואם עדיף לדחות אותם. זה שיקול בעייתי שצריך לעשות כל יום כי המלחמה נמשכת גם כשלא יורים. יכול להיות (אני לא יודע) שההחלטה הגרועה ביותר של המלחמה הזאת היא שלא פתחו בה לפני 3 שנים. זה לא נכון להגיד באופן גורף שיותר נכון לדחות את האלימות. לפעמים ההחלטה לדחות את האלימות היא חסרת אחריות.

===>"הקו הרדיקלי של התנועה המוסלמית אינו היחיד..."
נכון. אני לא חושב שצריך להילחם בכל הפלסטינאים באופן אחיד. אבל מול אירגונים שנלחמים בך, אני עומד על דעתי שאין לך ברירה אלא להילחם.

===>"ולשאול את עצמינו גם אם המלחמה עדיפה על לא לעשות כלום במצב הנוכחי. האם כל זה נעשה לפני המלחמה בלבנון?"
אני חושב שכן. ולראיה, לא פתחו במלחמה שבוע קודם.
אני חושב שלא היו אז (וגם לא היום) רבים שחושבים שלא היה נכון לפתוח במלחמה. הביקורת (להוציא זאת של השמאל האוטומטי) היא על הדרך שבה המלחמה נוהלה - "בהססנות".
אבל הטענה שמדינה שחוטפים לה חיילים ומרעישים בהפגזה את ישוביה, צריכה להגיב "באמצעים מדיניים מתוחכמים", נראית לי חסרת אחריות.
מלחמה אחת רחוק מדי 471045
אני מסכים כמעט עם כל מה שכתבת. אבל כאשר אתה מגדיר מלחמה כ"לחסל אותו כאירגון המבקש לחסל אותי", אז זה כולל הרבה מאד כיוונים אפשריים, ולמעשה אפילו שלום. השאלה המקורית בדיון הזה היא לגבי מלחמה צבאית, שבה נהרגים אנשים.

נכון, הביקורת הייתה על הדרך שבה התנהלה המלחמה. אבל לדעתי עצם הפתיחה במלחמה עם יעדים וצפי כל כך שונה ממה שקרה בפועל וללא תוכנית פעולה ברורה וטובה זה חלק מההתנהלות הזו. התנהלות של יהירות, חוסר אחריות, חוסר מחשבה עד הסוף, ופשוט אוסף של טעויות נוראיות בהערכה ובפעולה. זה שראש הממשלה והרמטכ"ל העריכו כל כך לא נכון את כוחו של חיזבאללה ואת מוכנותו של צה"ל, או אולי פשוט פעלו בצורה מתלהמת ולא מחושבת, גם זה חלק מ"איך שהמלחמה התנהלה".

"הטענה שמדינה שחוטפים לה חיילים ומרעישים בהפגזה את ישוביה, צריכה להגיב "באמצעים מדיניים מתוחכמים", נראית לי חסרת אחריות". למה זה חסר אחריות יותר מלצאת למלחמה שאת תוצאותיה אתה לא יודע? זה שיש לנו כביכול הצדקה מדינית לפתוח במלחמה, זה לא אומר שהיא לא יכולה להזיק לנו יותר מלא לעשות כלום. האם יש היום מישהו שטוען שהמלחמה קידמה את מטרותיה של מדינת ישראל? שהיא התגלתה בדיעבד כנכונה ומצדיקה את המחיר? אני בהחלט לא. כאמור, מלבד ההרוגים, המלחמה עלתה לנו במחיר הרתעתי שעוד נשלם כנראה בעתיד.
מלחמה אחת רחוק מדי 471108
כדאי להבהיר: הסיבה שאתה ואני מסכימים ברוב העניינים בועד שאיציק ואני חלוקים ברוב העניינים, היא שהטענה שלך איננה גורפת כשל איציק. להבנתי, אתה אומר שהנסיבות במלחמה המסויימת הזו לא הצדיקו פתיחת צעדים אלימים. אבל בנסיבות אחרות, אם צה"ל היה ערוך ומוכן, ואם היעדים היו נקבעים בתבונה, ואם המלחמה הייתה מנוהלת כהלכה, ואם בדיעבד היעדים היו מושגים, אז אתה היית אומר שההחלטה לפתוח במלחמה הייתה נכונה, בעוד שאיציק עדיין היה גורס שהפתיחה במלחמה לא הייתה מוצדקת.

אני חולק על שניכם, אבל עליך אני חולק בנקודה ועל איציק אני חולק בכל הקו.

לך אני אומר שישראל נמצאת במצב של מלחמה עם החיזבאללה כי הוא מצהיר שהוא מעוניין לחסל אותה וגם פועל (אוסף נשק, יורה, חוטף) למען מטרה זו. אין משהו (כמו שטח) שישראל יכולה לתת לו כדי לסיים את הסיכסוך. שלום - להבדיל מהפסקת אש - זה לא אופציה בשביל החיזבאללה כי אז הוא צריך להשלים עם קיומה של הישות הציונית. עד כאן תאור המצב.

אני טוען שבמצב כזה לישראל מותר ומוצדק (ולפעמים רצוי) לפתוח במעשי אלימות. אם אני מבין אותך, אז גם אתה מסכים אם האמירה הכללית הזאת אבל טוען שבקיץ 2006 הנסיבות לא היו כאלו. כאמור אני לא מסכים, אבל לא חושב שיש טעם להמשיך לדון בנקודה הספציפית הזאת. אפשר להישאר חלוקים)
מלחמה אחת רחוק מדי 472260
אני מסכים שבנסיבות מסוימות מלחמה עשויה להיות הדבר הנכון, אבל אולי דווקא אני ואיציק יותר דומים משאתה חושב, שכן המחלוקת ביני לבין איציק היא לגבי ראיית המציאות, בעוד שהמחלוקת שלי עם אנשים אחרים היא אידיאולוגית אמיתית. אין הרבה דברים שחשובים לי יותר מחיי אדם, גם אלה של ה''אויב'', אבל בניגוד לאיציק, כנראה, אני חושב שלפעמים מלחמה היא הדרך היחידה להגן עליהם. במיוחד כשאתה ניצב מול אויב פנאטי שלא מקבל את קיומך.

אבל כמו שאמרתי, אני לא חושב שזה היה מקרה כזה. ומעבר לעניין הנסיבות ולויכוחים על טקטיקה, יש לי בעייה אידיאולוגית אמיתית עם הקלות שבה אנשים תמכו במלחמה. כבר באותו זמן הייתה לי תחושה חזקה מאד שאנחנו לא נלחמים מהמניעים הנכונים ובצורה הנכונה.
מלחמה אחת רחוק מדי 472268
נראה שאתה מהקבוצה של גילי: אתה מסכים איתי עקרונית שיכולים להיות מקרים שבהם מוצדק לפתוח/להגיב באלימות, אבל חולק עלי, נקודתית, שהחטיפה וההרעשה של 12.6.2006 הם מיקרה מהקטגוריה הזאת.

בגלל שאתה בדעת מיעוט - רוב מוחלט של הפוליטיקאים והציבור תמך אז בתגובה אלימה קשה - נדמה לי שראוי שתסביר אתה מדוע אתה חולק על הרוב או, במילים אחרות, אם האירועים ההם אינם מצדיקים פתיחה במלחמה איזה סוג של אירועים בכל זאת מצדיק מעשים כאלו?

כמובן שבדיעבד כמעט אין חולק על העובדה שהמלחמה לא נוהלה נכון, אבל זה לא יכול להיות נימוק, למפרע, להימנע מפתיחתה.
מלחמה אחת רחוק מדי 472273
מלחמה, אסור לה שתהיה 'תגובה' לאירוע. אם לאחר אירוע מגיעים למסקנה שצריך לפנות לדרך של מלחמה יש לשבת ולתכנן היטב את יעדי המלחמה והדרכים להשיג יעדים אלו.
התחושה הראשונית בציבור אחרי כל אירוע קשה היא 'להיכנס בהם', תחושת בטן שגם לי קשה להדחיק(1), שלממשלה אסור להיכנע לה.

בכל מקרה לא היתה החלטה לצאת למלחמה - כמעט לכל מהלך נגררנו בעל כורחנו, מצב בעייתי להיות בו. אחרי החטיפה דהרנו פנימה, אחרי כישלון החילוץ התחלנו להפציץ והם ירו בחזרה. אחרי שהם ירו הפצצנו ביתר שאת ולאחר מכן נכנסנו קרקעית - לא היה כלל מהלך של תכנון לאורך כל הדרך וגרוע מכך, היתה התעלמות גורפת מתכניות מגרה למקרים כאלו בדיוק.

לסיכום - גם אם מלחמה היא פתרון ראוי במקרה מסוים, יש לדעת איך ומתי לצאת אליה

(1) למרות תחושת הבטן, כבר ב'זמן אמת' היתה לי תחושה שפועלים בצורה לא נכונה וממהרים להגיב ללא תכנון
מלחמה אחת רחוק מדי 472278
===>"יש לשבת ולתכנן היטב את יעדי המלחמה והדרכים להשיג יעדים אלו."
על זה אין וויכוח. כבר הוסכם שהמלחמה ההיא לא נוהלה כראוי - אפילו לא בשעה הראשונה, כדילגו על שלב ההתיכנון וקפצו לכל מלכודת אפשרית.

נדמה לי שאתה אומר שתגובה אלימה מאוד הייתה במקומה, ביולי 2006, רק שלאחר מעשה התברר לנו שהיא בוצעה באופן שלומיאלי. אם זה מה שאתה אומר אז אתה בקבוצה שלי.

יתר על כן, אני חושב שבדיעבד מסתבר גם שתגובה אלימה הייתה מאוד מאוד במקומה, לפי דברי נסראללה שאילו ידע שזו תהיה התגובה לא היה מבצע את החטיפה ואת הירי. אז עכשיו הוא יודע, וזו עובדה שאין סיבה לזלזל בחשיבותה.
מלחמה אחת רחוק מדי 472285
האמת, אני לא באף קבוצה, או אולי בעצם בשתי הקבוצות
מצד אחד אני מסכים שלעתים נדרשת תגובה אלימה ושהחטיפה נכללת במקרים אלו. מצד שני אני חושב שישראל משתמשת בכלי הצבאי בפזיזות לעתים קרובות, כתגובה בטווח הקצר או להרגעת ההמונים, ולא כחלק ממחשבה לטווח ארוך. בעיני, חלק מההחלטות של המלחמה בלבנון, כולל תהליך ההתדרדרות אליה, הם סימפטום של התופעה הזו
מלחמה אחת רחוק מדי 472286
מעניין, אבל יש כאן פרדוקס מסוים‏1.
מצד אחד, אני מסכים אתך שישראל משתמשת בכלי הצבאי בפזיזות לעתים קרובות. מהצד השני אני סבור שדווקא ההרתעות משימוש בכלי הזה (או באיום להשתמש בו, תוך נכונות לממש את האיום) היא חלק (משמעותי) מההתדרדרות אל המלחמה (השניה) בלבנון.

___
1 או שאולי לא. חוסר ההבחנה מתי השימוש בכלי הצבאי הוא הכלי הלא מתאים, הוא אותו חוסר הבחנה מתי השימוש בכלי הצבאי הוא הכלי המתאים.
מלחמה אחת רחוק מדי 472289
כדי להחזיק אותך בקבוצה שלי, אני יכול להסכים גם עם הביקורת שלך ש''ישראל משתמשת בכלי הצבאי בפזיזות לעתים קרובות'' ולהמליץ למנהיגי המדינה לא להיות פזיזים אלא להיות שקולים ומחושבים. אני לא חושב שתמצא הרבה מתנגדים להמלצה הזאת.
מלחמה אחת רחוק מדי 472290
אני חושב שזה בעצם מה שאיציק אומר. רק שהוא טוען שהדבר נכון גם במקרים בו אתם (אנחנו?) לא מסכימים
מלחמה אחת רחוק מדי 472291
אה, אבל אם זה כל מה שהוא אומר, אז אני אומר שהוא לא אומר כלום.

האמירה שצריך להיות פחות פזיזים ויותר שקולים, נכונה תמיד, ולא אומרת שום דבר חדש. אם הוא אומר שההחלטה על תגובה אלימה הייתה מוצדקת ורק הביצוע היה פזיז, אז גם הוא בקבוצה שלי. אם הוא אומר שכל החלטה לפעילות אלימה היא החלטה פזיזה - אז הוא פאנט או אוטומאט. ואם מישהו לא אומר מה הוא אומר, אז הוא מבלבל את המוח.

אגב, אני גם ממליץ למנהיגי המדינה לרחוץ שניים בבוקר ולרחוץ את ידיהם כשהם יוצאים מהשרותים.
מלחמה אחת רחוק מדי 472292
ההחלטה לפעול ומידת פזיזותה נבחנת בציבור *רק* לאור תוצאות מיידיות של התגובה (1). איציק טוען (אנחנו טוענים) שגם תגובות מוצלחות לכאורה פוגעות בישראל בטווח הארוך, בעיקר אם הן באות *במקום* דיפלומטיה.
העובדה שכניסה פזיזה למלחמה בה הפסדנו אינה רצויה, מקובלת על כולנו. ההבדל הוא בדעה שעדיף היה שלא היינו נגררים למלחמה בשרשרת של תגובות ותגובות נגד - גם אם התגובה האחרונה היתה שלנו, כלומר לא היינו 'מפסידים'

(1) יחס של נפגעים לכוחותיהם מול נפגעים לכוחותינו. פגיעה באזרחים 'שלהם' בד"כ אינה משפיעה על תוצאות דעת הקהל
מלחמה אחת רחוק מדי 472296
בוא נעזוב את איציק. אם הוא רוצה שיטען בעצמו. נגיד שאתה טוען.

אני לא חושב שתוצאותיה של תגובה נמדדות בציבור רק על ידי מאזן של נפגעים. אני בכל אופן לא מודד אותה ככה. פעולה מוצלחת היא כזו שמשפרת את מצבך במלחמה המתמשכת. אם זר פרחים לנסראללה כתגובה לחטיפה תשפר את מצבנו, אז משלוח פרחים זו תגובה מוצלחת. אני, אישית, חושב שזו איננה תגובה מוצלחת בגלל שפרחים אחרי חטיפה יעודדו חטיפה נוספת, וזה לא משפר את מצבנו.

אני חושב (הסברתי למעלה) שפרחים או דיפלומטיה עם מי שמצהיר שאין אפשרות להתפשר איתו, הם בד''כ לא תגובה מוצלחת. כלפי כאלו, תגובה מוצלחת היא רק השמדה או לפחות הרתעה. וזה מחייב אלימות.

אם מקובל עליך שתגובה אלימה היא הכרחית, יש מקום לדון בפזיזות או בשיקול הדעת של ביצוע התגובה.
אם אתה חושב שכל תגובה אלימה היא פזיזה ולא הכרחית - אז אתה אוטמאט.
אם אתה חושב שהחיזבאללה הוא גוף שאפשר להתפשר איתו - אז אתה אולי אסטרונאוט. אבל אתה צריך להסביר.
אם אתה חושב שאפשר לעשות דיפלומטיה עם מי שמצהיר שאין להתפשר איתו - אז אתה אוטומאט אסטרונאוטי.
ג' - אסטרואנאוט - סופי 472298
אני חושב שהחיזבאללה הוא גוף שאפשר להתפשר איתו. נכון שלא באופן גורף וגם לא באופן מוצהר, אבל בכל זאת

- בדומה לאש"ף, גם החיזבאללה צובר כח פוליטי, תהליך שבסופו המצע שלהם הופך מורכב יותר מלהשמיד את הישות הציונית ויש להם יותר מה להפסיד מעימותים

- כבר היום, נסראללה אינו 'רשע' של קומיקס שתכליתו האחת היא חיסולנו. גם הוא (כזרוע טרור של אירן) הגיע בעבר עם ישראל להסכמי סטטוס קוו שבשתיקה

בקיצור, נכון שהוא לא הפרטנר שהייתי בוחר, אבל אני לא בטוח שהמשחק הוא סכום אפס - חיסולו של החיזבאללה או חיסולנו. בתהליך ארוך טווח ניתן להגיע להסכמים והסדרים גם עם העולם המוסלמי. כמובן שהדבר מחייב יכולת הרתעה מצידנו - *כחלק ממדיניות ארוכת טווח*

דווקא הסכמי אוסלו המושמצים - לפני טרפודם ע"י ערפאת הלוחמני, ביבי הורס האמון וברק השחצן חסר הסבלנות - בנו תכנית חזקה מאוד ליצירת סביבה מתאימה לסטטוס קוו ארוך טווח - עם אויב מר

* שונאי אוסלו - נא לחסוך את תגובות ההשמצה, אני יודע שאתם לא מסכימים איתי
ג' - אסטרואנאוט - סופי 472300
כשהמצע שלהם יהיה מורכב יותר, אז אפשר יהיה להתפשר איתם. ואז צריך יהיה לדבר איתם. לכן אני מסכים שיש לדבר עם אש"ף (אבל לא עם החמאס, שהמצע שלהם איננו מורכב).

אולי אתה יודע משהו שאני פיספסתי. האם יש משהו שהחיזבאללה מצהיר שהוא רוצה, פחות מהשמדת הישות הציונית? אם כן, אז יש לפתוח במו"מ מיד. אבל אם הוא גוף שאומר לך בפירוש, כמו החמאס או גוש אמונים, שהוא לא מוכן להסתפק ב50% או ב-‏80% או ב- 99.9% ולא בשום דבר פחות מ-‏100%, אז זה משחק סכום אפס ואתה חייב להשמיד אותו (לפחות פוליטית) לפני שהוא ישמיד אותך.

אגב, אם החיזבאללה יסכים להתפשר על פחות מ-‏100% אז הוא בעיני הושמד פוליטית, ואני אתמוך במו"מ עם מי שיעמוד שם במקומו אפילו אם הוא ישא את אותו דגל.

--
אני לא אוטמאט.
אני חושב שתהליך אוסלו היה נסיון בכיוון הנכון, למרות שהוא כשל. ולכן אני חושב שצריך לחדש את התהליך ולנסות שוב, ושוב ו... עד שיצליח. אבל לדעתי חלק בלתי נפרד ובלתי נמנע מהתהליך הוא להשמיד את כל אלו, מכל הצדדים, שלא מוכנים לדבר על פחות מ-‏100%.
ג' - אסטרואנאוט - סופי 472312
יש בחמאס מגיוון של דעות. יש שם כאלו שהפתרון שאתה קורא לו של 100%, עובר יותר ויותר לתחום החלום ונפרד מהפרקטיקה. גם אצלנו היה תהליך דומה. בסופו של דבר קוברים את החלום גם באופן רישמי.
ככל שנילחם באופן טוטאלי יותר בחמאס ונקפיד לא לראות בהם בני אדם, כך זה יקח יותר זמן.
ג' - אסטרואנאוט - סופי 472317
אתה מציג משאלות לב שלך כעובדות, כלומר מדובר כאן בחלום פרטי שלך. מי הם אלה בחמס ש"פלסטין השלימה" היא רק חלום בעיניהם ? האם אתה יכול להביא שם אחד כזה עם ציטטה שלו בצדה, שיוכיחו את טענתך ?
אגב, דעתי היא שערפאת ויורשו אבו מאזן, יש להם בדיוק אותה מטרה כמו החמס, למרות שמסיבות פרקטיות הם מסתירים זאת בדבריהם. הם והחמס מהווים ביחד שלימות מסוכנת לנו שבעתיים מאשר לו היה רק חמס.
ג' - אסטרואנאוט - סופי 472319
אתה ואיציק באמת יינג ויאנג. זה רואה ניצני פשרה גם אצל החמאס, וזה מסרב לראות כאלה גם אצל אבו מאזן.
ג' - אסטרואנאוט - סופי 472320
הב לי כמה מילים מבהירות על יינג ויאנג, כדי שאוכל למצות בשלמותה את ההנאה מתגובתך.
ג' - אסטרואנאוט - סופי 472322
יין-יאנג [ויקיפדיה]
ג' - אסטרואנאוט - סופי 472323
ג' - אסטרואנאוט - סופי 472325
שלי יותר טוב, תגובה 472322 :-).
ג' - אסטרואנאוט - סופי 472326
אכן.
קצה המרצע שבולט מהשק 472641
הבוקר שמעתי ברדיו דברים שאמר אבו מאזן (לא שאני מייחס לדברים כשלעצמם משקל כה רב, אבל בכל זאת זה מעניין).
הוא אמר שייתכן שבעתיד יחזרו הפלשתינים ללחימה במדינת ישראל. עד כאן אין שום דבר מעניין, אבל מעניין ההמשך.
הסיבה שכרגע אין הוא תומך בלחימה כנגד ישראל היא שהיום אין לפלשתינים אמצעים לעמוד כנגד ישראל.
כלב נשך אדם 472648
מה מהדברים הבאים מפתיע אותך?
1. שאבו מאזן לא שולל חזרה עתידית של הפלשתינים ללחימה במדינת ישראל.
2. שהיום אין לפלשתינים אמצעים לעמוד כנגד ישראל.
3. שאבו מאזן מודע לכך שהיום אין לפלשתינים אמצעים לעמוד כנגד ישראל.
כלב נשך אדם 472658
שום דבר לא מפתיע אותי, אבל החלק המעניין כאן הוא שהנימוק שאין הוא קורא כרגע למלחמה בישראל הוא חולשת הפלשתינים, ולא איזה התבססות על השקפת עולם של פתרון סכסוכים בדרכי שלום.
הרי תגובתו של השוטה תגובה 472319 הצביעה על אמונה חזקה בשוני משמעותי בין אבו מאזן והחמס.
בתחילת הסכמי אוסלו רבים חשבו שערפאת שינה את עורו, ומאוחר יותר התאכזבו. הערפאת של היום הוא אבו מאזן, והם עתידים להתאכזב ממנו בדיוק כמו מערפאת.
הרוצה בשלום יכון למלחמה 472660
עתידים להתאכזב ממנו רק אם יאפשרו את קיומו של התרחיש בו מתבטלת חולשת הפלשתינים ביחס לישראל.
כלב נשך אדם 472677
ההנחה הבסיסית שלך כפי שאפשר להבין מדבריך : המילחמה בישראל היא המטרה הבסיסית של אבו מאזן והוא אינו יוזם אותה בגלל שהפלסטינאים חלשים. זו המטרה הבסיסית; הקמת מדינה פלסטינאית בגבולות הקו הירוק היא רק מטרת מישנה. למותר לציין שאני חושב הפוך: המטרה הבסיסית של אבו מאזן היא מדיה פלסטינאית. היות שאין יותר מדי סימנים שאנחנו מתכוונים לאפשר לו לממש את המטרה הזאת, הפלסטינאים יאלצו להלחם. הבעיה עכשיו שהם חלשים מדי ואבו מאזן אינו מוכן לקבל החלטות שיגרמו להרבה קרבנות.
כלב נשך אדם 472685
יש גם אפשרות נוספת:
המטרה הבסיסית של אבו מאזן היא מדינה פלסטינאית. על מנת להשיג את מטרתו זאת הוא מוכן להילחם במדינת ישראל.
הוא מעדיף שמדינה זאת תקום על כל שטחי ארץ ישראל. מכיוון שכוחו לא עומד לו להשיג מטרה זאת, הוא מוכן להתפשר על מדינה שתקום בחלק משטחי ארץ ישראל.
בכך, אגב, הוא לא שונה מבן גוריון בזמנו, שהיה מוכן להלחם כדי להשיג מדינה, והכיר במגבלות היכולת על מנת להסתפק במדינה בחלק משטחי ארץ ישראל.
מה יהיה בעתיד? לא אני, לא אתה, וכנראה גם לא מחמוד עבאס יכולים לנבא. בשלב זה על מדינת ישראל לשמור על המצב שכוחו לא עומד לו להשיג מדינה פלסטינאית על כל שטחי ארץ ישראל. לאחר שתקום מדינה פלסטינאית בחלק משטחי ארץ ישראל, תתבסס ותהיה כאחת המדינות, יכול להיות שהדינמיקה תהיה כזאת שלא רק מגבלות (חוסר) הכח ימנעו ממנו להסתפק במדינה בחלק משטחי ארץ ישראל. אבל גם יכול להיות שלא.
כלב נשך אדם 472692
ללא קשר לאבו מאזן, אני בכלל לא בטוח שהפלשתינים רוצים מדינה. מה הם יעשו עם מדינה ? מה שהם רוצים, יחד עם כל שכנינו, הוא שלא נהיה כאן. עד 67 מעולם לא שמענו שהם מבקשים לעצמם מדינה ביהודה שומרון ועזה, ואשף שהוקם לפני 67 לא הוקם כדי לבנות מדינה בשטחים האלה שהיו בידיהם אלא בשטחים שהיו אז בידינו, בתוך גבולות הקו הירוק. אני איני חושב שמבחינת המאוויים שלהם, משהו השתנה. אין שום רמז ולו קטן שחל מתי שהוא תהליך כזה.
כלב נשך אדם 472695
'
אתה מבזבז את זמנך, לחששותי (בתקווה שעיקר זמנך מוקדש ל'נאוטילוס' וכאלה). אש"פ נוסד טרום מלחמת ששת הימים והכיבוד. סליחה, הכיבוש. מה שלא מפריע לאף אחד מהטוענים לטעון כי החטא הקדמון נעוץ ב-‏67. מין סטיה ופוביה קבוצתית.
כלב נשך אדם 473860
בראיון עם המזרחן פרופ' יהשוע פורת ב"מקור ראשון" היום, הוא אומר שלדעתו הפלשתינים אינם רוצים כלל מדינה:

"אין זהות פלשתינית בפני עצמה. הזהות שלהם היא ערבית-פלשתינית. לפני הכול הם רוצים שהארץ תהיה ערבית. לכן הם נצמדים ללשון העבית הספרותית, שבדומה ללטינית היא לא לשון חיים אלא סמל לאחדות האומה העבית. אם תציע להם שפלשתין תהיה חלק מסוריה, ואם הם יאמינו שעל ידי כך הם ייפטרו מאתנו - הם לא יסרבו. לא יהיה שם אחד שיתנגד".

חשבתי שבתגובתי בטאתי עמדה מיוחדת שלי, ושאיש לא העלה על דעתו, עד כה, רעיון כזה, והנה יש לי חיזוק מאילן לא נמוך.

דבר אחר שבו פורת מסכים עמי תגובה 472317 הוא בהשוואה עם ערפאת לדברי פורת, השוני בין ערפאת ואבו מאזן הוא:

"בטקטיקה. רק בטקטיקה. אבו מאזן היה זה שאמר שמטרת הפלשתינים היא לשוב לבתים ולאדמות. אני ממש מצטט אותו . . . היום הוא לא שולח מחבלים, מחרתיים הוא כן ישלח. הרי בעבר הוא כבר שלח, והוא עשוי לחזור ולשלוח, הוא בעצמו השמיע איום כזה, לפני כמה ימים".
נמצא עוד יאנג . . .

ועניין שלישי שבו פורת מסכים עמי תגובה 468118 הוא שבסופו של דבר נחזור לעזה. על השאלה איזה סוג של חזרה זו תהיה הוא עונה:

"כיבוש, כמובן. אסור יהיה להוציא את צה"ל מעזה. אם לא נהיה שם, יירו עלינו."
כלב נשך אדם 473919
'
פרופ' שוקה פורת הוא מזרחן אמיץ, המבטא משך שנים עמדות עצמאיות ונוקבות כלפי הצד הפלשתינאי לסיכסוך. כמעט תמיד הוא אומר דברי טעם, ובהרבה מקרים מהעבר צדק בהערכותיו ובתחזיותיו. עם זאת, יש לו נטיה להיסחף בלהט התיאוריה ה'חצי אפויה' בהקשר המכלול. לדוגמא אמירות לגבי *זהות* פלשתינאים, *רצונותיהם*, שאיפות לאומיות קולקטיביות, ודרך פעולתם העתידית.

פרופ' פורת מזעיר מדי את היסוד הלאומי בהשקפתם. אולי ה*זהות* עמומה משהו - תוצאה של חברה חמולתית עם זיקה כמעט מוחלטת ללוקאליות (במיוחד בגדה). אולי לא היתה קיימת כלל בעבר והיא מהווה 'תמונת מראה' לתנועה הציונית וללאומיות הישראלית, שקיבלה תאוצה מאז 67. כך או אחרת, כיום היא עובדה קיימת. גם הטענה של שימוש בערבית ספרותית כשפה הרווחת אינה מדויקת בלשון המעטה. הפלשתינאים משתמשים בערבית מדוברת, ואף 'סלנגית', עם ניבים מקומיים. תושבי הרצועה מדברים ערבית מסרית, ואילו בשכם, רמאללה, ירושלים, ג'נין וכו' - דוברים עגות שונות של ערבית עממית.

כמובן שכל הערבים - בעיקר מוסלמים ובמיוחד פלשתינאים - היו שמחים מאוד לקום בבוקר ולגלות שהארץ פנויה מהיאהוד. גם אנחנו היינו מרוצים למדיי נוכח מקרה היפותטי הפוך. בין מאוויים ובין מעשים מדיניים/אלימים המרחק רב.

'המצב' בעזה, כלומר בשדרות ועוטף עזה ועכשיו גם באשקלון, הוא בהחלט בלתי נסבל. ותקדים 'חומת מגן' הוכיח כי יש פתרון צבאי לטרור. אבל עקב השוני במרחב הטריטוריאלי וצפיפות האוכלוסין ברצועה, ייתכן מאוד כי כיבושה מחדש ושהות ממושכת בה ייצור מצב 'בלתי נסבל' מסוג אחר. לא מאמין שעליבות המנהיגות הנוכחית תעדיף את 'בלתי נסבל' (תקשורתי בעיקר. מלווה בגינויים ובלחצים בינ"ל) לערבים, על פני המשך 'בלתי נסבל' זניח במקצת לכמה ילדים שדרותיים.
  כלב נשך אדם • דב אנשלוביץ
  כלב נשך אדם • מוס גולמי
  כלב נשך אדם • דב אנשלוביץ
  כלב נשך אדם • איציק ש.
  כלב נשך אדם • האייל האלמוני
  כלב נשך אדם • איציק ש.
  כלב נשך אדם • דב אנשלוביץ
  כלב נשך אדם • איציק ש.
  כלב נשך אדם • דב אנשלוביץ
  כלב נשך אדם • האייל האלמוני
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • דב אנשלוביץ
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • שוטה הכפר הגלובלי
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • מוס גולמי
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • איציק ש.
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • שוטה הכפר הגלובלי
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • איציק ש.
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • שוטה הכפר הגלובלי
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • איציק ש.
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • שוטה הכפר הגלובלי
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • האייל האלמוני
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • ירדן ניר-בוכבינדר
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • איציק ש.
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • א. דה בוטון
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • א. דה בוטון
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • א. דה בוטון
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • א. דה בוטון
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • האייל האלמוני
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • האייל האלמוני
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • ירדן ניר-בוכבינדר
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • האייל האלמוני
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • אפופידס
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • האייל האלמוני
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • אפופידס
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • האייל האלמוני
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • איציק ש.
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • רון בן-יעקב
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • רון בן-יעקב
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • רון בן-יעקב
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • רון בן-יעקב
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • רון בן-יעקב
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • א. דה בוטון
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • האייל האלמוני
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • א. דה בוטון
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • האייל האלמוני
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • האייל האלמוני
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • האייל האלמוני
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • האייל האלמוני
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • איציק ש.
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • דב אנשלוביץ
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • איציק ש.
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • האייל האלמוני
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • איציק ש.
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • האייל האלמוני
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • איציק ש.
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • האייל האלמוני
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • איציק ש.
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • האייל האלמוני
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • איציק ש.
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • האייל האלמוני
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • האייל האלמוני
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • האייל האלמוני
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • איציק ש.
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • דורון הגלילי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • המסביר לצרכן
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • דורון הגלילי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • המסביר לצרכן
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • דורון הגלילי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • המסביר לצרכן
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • דורון הגלילי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • המסביר לצרכן
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • דורון הגלילי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • האייל האלמוני
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • דורון הגלילי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • האייל האלמוני
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • האייל האלמוני
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • האייל האלמוני
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • האייל האלמוני
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • המסביר לצרכן
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • המסביר לצרכן
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • המסביר לצרכן
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • האייל האלמוני
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • האייל האלמוני
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • המסביר לצרכן
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • האייל האלמוני
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • המסביר לצרכן
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • האייל האלמוני
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • המסביר לצרכן
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • האייל האלמוני
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • המסביר לצרכן
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • מוס גולמי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • האייל האלמוני
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • מוס גולמי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • האייל האלמוני
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • מוס גולמי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • האייל האלמוני
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • מוס גולמי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • מוס גולמי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • מוס גולמי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • המסביר לצרכן
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • המסביר לצרכן
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • המסביר לצרכן
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • המסביר לצרכן
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • המסביר לצרכן
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • האייל האלמוני
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • המסביר לצרכן
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • האייל האלמוני
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • המסביר לצרכן
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • אביב י.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • האייל האלמוני
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • המסביר לצרכן
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • האייל האלמוני
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • אביב י.
  ואדוז • המסביר לצרכן
  ואדוז • אביב י.
  ואדוז • המסביר לצרכן
  ואדוז • אביב י.
  ואדוז • המסביר לצרכן
  ואדוז • אביב י.
  ואדוז • המסביר לצרכן
  ואדוז • אביב י.
  ואדוז • המסביר לצרכן
  ואדוז • רון בן-יעקב
  ואדוז • המסביר לצרכן
  ואדוז • אביב י.
  ואדוז • המסביר לצרכן
  ואדוז • אביב י.
  ואדוז • המסביר לצרכן
  ואדוז • האייל האלמוני
  ואדוז • איציק ש.
  ואדוז • האייל האלמוני
  למה לא? • אדם קלין אורון
  למה לא? • דורון הגלילי
  אם מדובר בהומור, הרי שזו לא תהיה הפעם הראשונה. • אדם קלין אורון
  יותר ציניות מהומור • דורון הגלילי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • מוס גולמי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • אביב י.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • האייל האלמוני
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • אביב י.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • דורון הגלילי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • מוס גולמי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • אביב י.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • מוס גולמי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • האייל האלמוני
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • מוס גולמי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • האייל האלמוני
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • מוס גולמי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • easy
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • מוס גולמי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • easy
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • מוס גולמי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • easy
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • מוס גולמי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • easy
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • מוס גולמי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • easy
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • מוס גולמי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • easy
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • האייל האלמוני
  היא הנותנת • מוס גולמי
  היא הנותנת • האייל האלמוני
  היא הנותנת • מוס גולמי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • easy
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • מוס גולמי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • מוס גולמי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • דורון הגלילי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • מוס גולמי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • easy
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • easy
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • easy
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • easy
  יופסקו הנסויים בבני אדם‏1 • דורון הגלילי
  יופסקו הנסויים בבני אדם‏1 • easy
  יופסקו הנסויים בבני אדם‏1 • האייל האלמוני
  יופסקו הנסויים בבני אדם‏1 • easy
  יופסקו הנסויים בבני אדם‏1 • דורפל
  יופסקו הנסויים בבני אדם‏1 • easy
  יופסקו הנסויים בבני אדם‏1 • איציק ש.
  יופסקו הנסויים בבני אדם‏1 • easy
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • שוטה הכפר הגלובלי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • א. דה בוטון
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • שוטה הכפר הגלובלי
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • המסביר לצרכן
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • א. דה בוטון
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • המסביר לצרכן
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • א. דה בוטון
  עם מי השקולים מדברים • המסביר לצרכן
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • המסביר לצרכן
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • המסביר לצרכן
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  הרוצה בשלום יכון למלחמה • איציק ש.
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • האייל האלמוני
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • האייל האלמוני
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • דורון הגלילי
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • דורון הגלילי
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • האייל האלמוני
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  אתה התחלת • אלמונית
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • האייל האלמוני
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • איציק ש.
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • איציק ש.
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • רון בן-יעקב
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • רון בן-יעקב
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • איציק ש.
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • רון בן-יעקב
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • רון בן-יעקב
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • רון בן-יעקב
  החיים כמשל • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • שלגון סגול
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • איציק ש.
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • איציק ש.
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • .
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • .
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • איציק ש.
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • .
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • איציק ש.
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • .
  ג' - אסטרואנאוט - סופי • המסביר לצרכן
  מלחמה אחת רחוק מדי • האייל האלמוני
  תיקון קטן • דורון הגלילי
  מלחמה אחת רחוק מדי • איציק ש.
  מלחמה אחת רחוק מדי • המסביר לצרכן
  מלחמה אחת רחוק מדי • איציק ש.
  מלחמה אחת רחוק מדי • המסביר לצרכן
  מלחמה אחת רחוק מדי • המסביר לצרכן
  מלחמה אחת רחוק מדי • האייל האלמוני
  מלחמה אחת רחוק מדי • איציק ש.
  מלחמה אחת רחוק מדי • דורון הגלילי
  מלחמה אחת רחוק מדי • איציק ש.
  מלחמה אחת רחוק מדי • איציק ש.
  מלחמה אחת רחוק מדי • דורון הגלילי
  מלחמה אחת רחוק מדי • המסביר לצרכן
  מלחמה אחת רחוק מדי • איציק ש.
  מלחמה אחת רחוק מדי • המסביר לצרכן
  סוף המלחמות • אפופידס
  סוף המלחמות • איציק ש.
  סוף המלחמות • אפופידס
  סוף המלחמות • איציק ש.
  סוף המלחמות • חצי-שמאלנית
  סוף המלחמות • דב אנשלוביץ
  סוף המלחמות • המסביר לצרכן - שמאלני וחצי
  סוף המלחמות • ירדן ניר-בוכבינדר
  סוף המלחמות • המסביר לצרכן
  סוף המלחמות • איציק ש.
  סוף המלחמות • המסביר לצרכן
  סוף המלחמות • איציק ש.
  סוף המלחמות • האייל האלמוני
  סוף המלחמות • איציק ש.
  סוף המלחמות • האייל האלמוני
  סוף המלחמות • איציק ש.
  סוף המלחמות • המסביר לצרכן
  סוף המלחמות • איציק ש.
  סוף המלחמות • המסביר לצרכן
  סוף המלחמות • איציק ש.
  סוף המלחמות • המסביר לצרכן
  איך דיבורים עוזרים לחמאס להתעצם? • דורון הגלילי
  איך דיבורים עוזרים לחמאס להתעצם? • easy
  איך דיבורים עוזרים לחמאס להתעצם? • דורון הגלילי
  איך דיבורים עוזרים לחמאס להתעצם? • המסביר לצרכן
  סוף המלחמות • רבע בנאדם
  סוף המלחמות • איציק ש.
  סוף המלחמות • האייל האלמוני
  סוף המלחמות • האייל האלמוני
  סוף המלחמות • האייל האלמוני
  מי אמר למי ? • דב אנשלוביץ
  מי אמר למי ? • ראובן
  מי אמר למי ? • דב אנשלוביץ
  מי אמר למי ? • האייל האלמוני
  מי אמר למי ? • האייל האלמוני
  מלחמה אחת רחוק מדי • דב אנשלוביץ
  מלחמה אחת רחוק מדי • האייל האלמוני
  מלחמה אחת רחוק מדי • המסביר לצרכן
  מלחמה אחת רחוק מדי • האייל האלמוני
  מלחמה אחת רחוק מדי • האייל האלמוני
  מלחמה אחת רחוק מדי • איציק ש.
  מלחמה אחת רחוק מדי • האייל האלמוני
  מלחמה אחת רחוק מדי • איציק ש.
  גשר אחד רחוק מדי • ברקת
  גשר אחד רחוק מדי • איציק ש.
  גשר אחד רחוק מדי • העלמה עפרונית
  גשר אחד רחוק מדי • איציק ש.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים