בתשובה לפ.ק., 09/02/08 7:53
לערוף או לא לערוף, זאת השאלה 471026
השאלה שהעליתי לא היתה האם אפשר היה להקים את מדינת ישראל ללא המלחמה, אלא האם בידיעת המחיר, האם היה נכון להקים את המדינה.

____
לדעתי התשובה חיובית, למרות שעם ישראל התקיים כאלפיים שנים ללא מדינה עצמאית, ויש להניח שהיה ממשיך להתקיים גם הלאה. מה שניסיתי להראות זה שלפעמים המלחמה "כדאית", למרות מחירה הנורא.
לערוף או לא לערוף, זאת השאלה 471030
אני מבין את השאלה שהעלית, אבל התייחסתי לשאלה האחרת.

לגבי שאלתך - גם אני שותף לדעה שהיה צריך להקים את מדינת ישראל בהקדם, אבל יש לי ויכוח גם על האם זה המחיר שבאמת היינו צריכים לשלם, או שגם שם מדובר בניהול לחימה בזבזני מאוד בחיי אדם, הנובע אף הוא מאי הגדרת מטרות ברורה, הסתערות על יעדים אבודים, חילוקי דעות וחוסר ניסיון בהנהגה שלנו דאז.
לערוף או לא לערוף, זאת השאלה 471040
אני חושב שה"או" שלך, אינו במקומו.
האם זה המחיר שהיינו צריכים לשלם אז? כנראה שכן. האם מדובר בניהול לחימה בזבזני מאוד בחיי אדם? כמעט ודאי שכן. אין סתירה בין הדברים. הן ההנהגה המדינית והן הצבאית (כמו גם הלוחמים עצמם) לא היו בדיוק מנוסים בניהול מלחמות, צבאות ומסגרות גדולות, וטעויות, כמו גם קרבות הרואיים על מטרות מיותרות, קורות בכל מלחמה, גם המאורגנת והמתוכננת ביותר.
אז נכון שיחסית למלחמת השחרור מלחמת לבנון השניה היתה מופת של ניהול לחימה מסודר, אבל ההשוואה הוגנת כמו השוואת עבודה סמינריונית של סטודנט לתואר מתקדם עם עבודה שאותו סטודנט הגיש כאשר היה תלמיד בית ספר יסודי.
יחד עם זאת, צורת ניהול המלחמה והכשלים או ההישגים אשר התגלו במהלכה, אין בהם כדי לשנות את הקביעה האם ההחלטה לצאת למלחמה היתה נכונה או שגויה.
לערוף או לא לערוף, זאת השאלה 471081
אני סבור שההשוואה במקום, מאחר ועיקר הביקורת שלי מופנית לא לרמת האמל"ח או רמת אימון האנשים אלא להחלטות של הדרגים ברמה האסטרטגית, ואלו נראות לי *מאוד* לוקות בחסר, עד כדי הימור קיצוני בחיי אדם רבים למטרות לא ברורות ושלא לצורך.
לערוף או לא לערוף, זאת השאלה 471085
החלטות של הדרגים ברמה האסטרטגית במלחמת לבנון השניה אכן לקו בחסר, אבל הן עלו עשרות מונים על המקבילות להן במלחמת השחרור. טענתי היתה (ועודנה) שההשוואה בין שתי המלחמות אינה הוגנת‏1, כיוון שבמלחמת השחרור עמדו מיליציה וארגונים של "מדינה בדרך", בעוד במלחמת לבנון השניה לחמו ממשלה וצבא (שהיו אמורים להיות) מאורגנים, מסודרים, בעלי נסיון בעבודת מטה כמו גם בניהול פרויקטים גדולים (ובהם מלחמות הכוללות הפעלת מסגרות גדולות‏2).
אני גם כופר בהצמדה האוטומטית שנעשית בין נחיצותה של המלחמה לבין דרך ניהולה. מלחמה יכולה להיות צודקת, הכרחית ונחוצה, אבל מנוהלת בצורה רשלנית (אפילו עד כדי תבוסה). מלחמה יכולה להיות גם מנוהלת "לפי הספר", ואף למעלה מכל, עם נצחונות מזהירים ומהלכים טקטיים ואיסטרטגיים שיילמדו בעתיד בכל מכללה צבאית, ועדיין - מיותרת לחלוטין, וכמובן ייתכנו גם מלחמות מוצדקות ו"מוצלחות‏3" גם יחד, כמו גם כושלות ומיותרות.

___
1 כלומר, מוטית לרעת קברניטי מלחמת השחרור.
2 אוגדתיות ואף למעלה מכך.
3 גם במלחמות "מוצלחות" הורגים ונהרגים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים