בתשובה לאיציק ש., 13/02/08 9:05
סוף המלחמות 471514
למה צריך סכנה קיומית?
מאזן האימה שאתה מצייר איננו מאוזן. כי לא מדובר על שתי ישויות שרוצות לתפשר ולחיות בשלום. ביננו ובין שוויץ יכול להתקיים מאזן אימה כי גם לנו (לרובינו) וגם לשוויצרים עדיף לחיות בשלום מאשר להשתלט על עוד כמה דונם של אדמה "קדושה".

אבל כשאתה מתעסק עם אירגון שבמהותו אי אפשר להתפשר איתו (כמו חמאס, חיזבאללה, גוש אמונים) אין אימה - אלא מאַלַה - ואין מאזן אימה. חיי אדם (אפילו שלהם, וכמובן שלך) הם כאין וכאפס לעומת קדושת האדמה. לפיכך, המאזן מוטה כי ברגע שבישראל יש נפע חרדה אחד מיד דורשים לפטר את רה"מ ואמ-אמא שלו, בעוד שכאשר לחמאס יש הרוגים כמעט כל לילה, הנהגתו מתחזקת.

האוטומציה של השמאל האוטומאטי מתבטאת בהתכחשות לעובדה (המצערת) שלא כל האנשים אותו דבר. אם כולם היו מאותו שטאנס, היה מקום לאוטומציה, אבל הם לא. אני לא חושב שזה שייך לדתם או לגזעם של אנשים אבל ברור לי שבכול המקומות והעמים יש אנשים שמוכנים להתפשר כדי לחיות ויש אנשים שלא מוכנים להתפשר כדי לחיות.

את אלו שלא רוצים להתפשר כדי לחיות - אין ברירה אלא להרוג.
סוף המלחמות 471519
אני כנראה לא הצרכן שאליו מכוון המסביר לצרכן. נדמה לי שמיצינו את הדיון בינינו. אתה חוזר שוב ושוב על תיאור האוטומטיות של החשיבה שלי. התגובה שלך מאד לא עניינית. תיאור האוטומטיות של השמאל הוא אחד התיאורים המופרכים והלא מבוססים ביותר שקראתי כאן באייל. אגב, בקשר להתפשרות או לאי התפשרות: על מה בדיוק אנחנו מוכנים להתפשר? אינני מתכוון באופן מילולי אלא מעשי.
סוף המלחמות 471523
הרבה פעמים נדמה לי שכל הדיונים כבר מוצו.

הרעיון של "אוטומטיות" הוא של האחדה. משתמשים בפתרון אחיד לכל המצבים. כשאומרים "שמאל אוטומאטי" מתכוונים לאלו שמציעים את אותו פיתרון - "לדבר" - בלי להבחין בסיטואציה.

===>"על מה בדיוק אנחנו מוכנים להתפשר?"
"אנחנו" זה עניין מסובך. מדינת ישראל והרשות הפלסטינית מוכנות כנראה להתפשר על שטחים תמורת שלום. אם החמאס (שלנו ושלהם) היה מוכן להתפשר, אז היה אפשר לדבר. עד אז אין ברירה אלא לירות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים