בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 16/02/08 8:54
חסרה לי פה קצת מהומה, עם קולות וריחות של השוק 471803
למיטב הבנתי, תיאוריות כלכליות מבוססות על הרעיון של רדוקציה של ישויות הוליסטיות ומבנים מוסדיים ("חברה", "שוק", "פירמה עיסקית וכדומה) להאמנות ופעולות של בני-אדם יחידים. כדי לבצע את הרדוקציה הזאת, רוב התיאוריות הכלכליות מניחות רציונאליות אינסטרומנטלית. דהיינו, המשתתפים חותרים להשגת היעדים שלהם באמצעים העומדים לרשותם. תיאוריות כלכליות מחפשות בד"כ את נקודת שיווי-המשקל (equilibrium), שהיא הנקודה שאי אפשר לבצע שינוי במערכת ללא שאחד המשתתפים ירוויח ואחר יפסיד. הטענה הבסיסית של תומכי השוק החופשי, לפחות כפי שאני מבין אותה, היא שללא התערבות מוסדית אפשר להשיג אופטמיזציה טובה יותר ("היד הנעלמה"). כיצד בכלל אפשר להעלות את הטענה הזאת ללא הביסוס של רציונאליות הפועלים?
[ישנן גם תיאוריות אחרות - הוליסטיות ומוסדיות - אבל קשה לי לראות כיצד תומכי שוק חופשי, שהדגש שלהם הוא על האינדיבידואל, יכולים לאחוז בהן].

לפיסקה השנייה, גם אני מתבסס על שיקולי שכל ישר. אין לי ההכשרה (ואולי גם לא הכישורים) להבין מודלים מופשטים-מתמטיים, ואני לא מתעניין בהיסטוריה כפי שנכתבה באתר של מכון מיזס.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים