בתשובה להאייל האלמוני, 29/02/08 19:26
מעורב ירושלמי 472777
בבית הספר היסודי בו למדה בתי, היתה פינת חי ושיעור "טיפול בבעלי חיים". היו שם ארנבונים, קביות, אוגרים וכו'.
בסופי שבוע ובחופשות היו מחלקים כלובים עם בעלי החיים לבתי התלמידים. לשם כך היה על התלמיד להביא אישור הורים על גבי טופס מסוג "אני_________ מאשר בזאת לבני/בתי______ מכתה ____ להביא לביתה חיה מסוג_______ תאריך_______ חתימה_______"
אני באופן קבוע נהגתי למלא בסוג החיה "נמר", אבל כנראה שלא סמכו על בתי (או על אביה) ולא נתנו לה לקחת הביתה את הנמר.
מעורב ירושלמי 472782
כנראה שלא למד איתה הילד נמר.:)
מעורב ירושלמי 472863
לא פלא, אחרי מה שקרה לטירנוזאורוס רקס שביתך הביאה מהגן.
מעורב ירושלמי 472896
יופי, תאשימו אותי בכל, גם בהכחדת הדינוזאורים.
__
אתה הרי היית שם, ואתה ידע בדיוק מה קרה.
מעורב ירושלמי 472867
אני לא יודע איך העסק התנהל בבית הספר של בתך, אבל בבית הספר של הבן שלי פינת החי היתה מקום מלא סבל ואומללות ורק מורים אטומים וילדים שעוד לא הבינו את אשר רואות עיניהם היו יכולים לשמוח בה.

אגב- אני לא אוהב חיות, אבל לפחות אין לי את הצביעות של חלק מ"אוהבי" החיות שנוטשים את חיות הבית שלהם בכל מיני מקומות כשהאחריות נמאסה עליהם. לפני כמה חודשים התנחלה חתולה בחצר שלנו. לא מדובר בחתול רחוב, ברור שהיא רגילה לבני אדם ומנסה כל הזמן להתחכך בהם. היא גם החליטה שהיא גרה בביתנו, ומנסה להכנס כל הזמן. בירור עם השכנים העלה שהיא לא שייכת להם. כנראה שמישהו נטש אותה בשכונה שלנו, אולי מתוך הנחה שבורגנים ישרי דרך ידעו איך לטפל בה.

זה הגיע לשלב כזה שצריך להציץ דרך חריץ בדלת כדי לוודא שהיא לא אורבת שם. בשבועות הראשונים היא גם היתה מיללת כל הלילה מתחת לחלונות. אישתי, שסולדת ממש מחתולים ומריחם, ריחמה עליה והתחילה להשאיר לה שאריות אוכל. זה כמובן טעות, אבל מה עוד אפשר לעשות? בצער בעלי חיים יורים בהם ברובה מסמרים, לא? יצרתי קשר עם אחת העמותות, הם אמרו שיביאו לי כלוב ושאביא אותה אליהם. אז אם אתם אוהבי חיות, זה יפה, אבל אל תינטשו את החתולים שלכם.
מעורב ירושלמי 472868
יורים בהם ברובה מסמרים? זה בדוק? חשבתי שיש שיטות פחות אלימות, כמו "להרדים" אותם בזריקה או משהו.
מעורב ירושלמי 472873
פינת חי זה עוד טוב (לחיות יש מקום קבוע), לעומת ''חוג ליטוף'' שיש בכל מיני גנים וכיתות - מטלטלים את החיות בכל יום לגן אחר, כדי שעשרים פעוטות נרגשים יתקעו להם אצבעות בעין, ואז חזרה לטנדר, מחר עוד יום עבודה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים