בתשובה לערן בילינסקי, 03/12/01 15:50
מקרה בוחן 47286
אנשים רציונליים כל הזמן - אבל הרציונליות שלהם היא רציונליות פרטית. הבעיה היא שאנשים חשדנים כלפי זרים. נכון - אם כל האנשים יכניסו את הכסף לבנק שוקע, הם יצילו את כל הכסף. אבל אני לא יכול לסמוך על כולם. אני עושה את הדבר הרציונלי עבורי - להיות פרזיט, לקוות שאחרים יכניסו את הכסף שלהם לבנק, ולהוציא את הכסף שלי לפני ההתמטטות. יש פה מידה לא קטנה של פסיכולוגיה חברתית, אבל אין ברירה אלא לעשות כן כאשר מדובר בבני אדם. אנחנו לא בינאריים - אנחנו לא עושים רק ככה או רק ככה. אנחנו עושים הכל - חלק עושה כך, חלק עושה אחרת. תאוריה שלא תסביר הכל, במובן הספציפי הזה, היא תאוריה חסרת ערך. מה שכן - תאוריה טובה גם תסביר למה זה עושה ככה וההוא לא, או לפחות תסביר את ההסתברות שאחוז מסויים ינהג כך ואחוז אחר ינהג אחרת.

חשוב על תורת המשחקים - אנשים נוהגים באופן רציונלי מוגבל, כאשר המוגבלות נוגעת ליכולת לסמוך על אחרים, ועל האינטרס הפרטי לנצל אחרים. דוגמת טרגדיית השדה:
בכפר מסויים יש שדה עשב שיכול להזין 100 פרות לכל היותר. בכפר יש עשר משפחות. אסיפת הכפר מחליטה שלטובת כולם, כדאי להגביל את מספר הפרות של כל משפחה ל-‏10 בלבד. אז כל משפחה מגדלת 10 פרות. אבל בסתר ליבם חושבים כולם - מה כבר יקרה אם אני אוסיף פרה אחת לעדר שלי? פרה אחת כולה! אז כל משפחה מוסיפה פרה אחת לעדר שלה, מתוך תקווה שהמשפחות האחרות ימשיכו לגדל 10 פרות בלבד. 110 פרות רועות באחו, הדשא מתדלדל ונגוז, ועד מהרה, כל 110 הפרות מתות ברעב. כולם נהגו באופן רציונלי, כולם הפסידו את הכל. מה הבעיה? אנשים טעו כשחשבו שהמשפחות האחרות לא ינהגו בדיוק כמוהם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים