בתשובה לגלעד ברזילי, 10/12/01 13:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גלעד, אני מודע לקיומם של מועדונים ספורים כאלה בארץ. בעצמי נטלתי חלק באחד מהם, כשלמדתי יחב"ל באוניברסיטה העברית. אני לא ממעיט בערך פעילותם אבל מספרם קטן מאוד, פעילותם מצומצמת, המודעות לפעילותם זעירה ולכן הם נושאים יור אופי של פעילות משוגעים לדבר מאשר של שיטת לימוד באמצעים אורטוריים. הכוונה שלי היא להחדיר את השיטה הזו בצורה נמרצת יותר. אבל, וזה אבל גדול, הנחת היסוד שלי היא שבשל העובדה שהמתדיינים במועדונים אלה הם בדרך כלל תוצר של מערכת בתי החרושת לציונים בישראל. כלומר, גם אם הם בוגרי מוסדות חינוך מבוסיים ויוקרתיים הם חסרים תכנים בסיסיים שמשמשים את המתדיינים במועדונים מעין אלה בארה"ב, בבריטניה, בצרפת או בניו זילנד. כך שעוד יש לנו מה ללמוד ולשפר. ועוד דבר: שים לב שציינת שמועדוני ויכוחים קיימים בארץ בעיקר במוסדות אקדמיים. כלומר, אחרי שמוציאים את המוצר האינטלקטואלי שלנו מהתיכון ומשפשפים אותו שנתיים-שלוש לפחות בצבא, הוא אמור להגיע לאוניברסיטאות עם מוכנות להתפלמסות בנוסח הקיים בחו"ל. לצערי, זה לא קורה הרבה. החינוך לאורטוריה מסוג זה חייב להתחיל בגילאים מוקדמים בהרבה על מנת שיהפוך לשיטה מקובלת ומוטמעת. (בכלל, וכאן אני משיב לא רק לך, אני מתקשה מאוד לקבל את הטענה ש"כבר יש" משהו ולכן לא צריך עוד לעשותו. הדבר דומה, עקרונית, לטענה שבשל העובדה שיש לונה פארק בעיר מסיימת - לא צריך שיהיה כזה גם בעיר אחרת; בבחינת "שיבואו למה שכבר קיים". תמיד אפשר לשפר ולהשתפר.) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, אני מסכים שהמועדונים בארץ מורכבים בעיקר ממשוגעים לדבר, אולם עמותת שיח ושיג ומרכז הליגה האוניברסיטאית פועלים על מנת לקבל הכרה אקדמאית במועדונים אלו, ובינתיים נחלו הצלחה בחיפה ותל אביב למיטב ידיעתי. בחיפה, שם המועדון נחשב כ"פעילות חברתית" (דבר שסטודנטים חייבים לעשות, או אולי רק מלגאים, אני לא בטוח), יש כ50 איש במועדון. בטכניון, בו לא מקבלים דבר (מלבד וופלים) יש כ20 איש בפגישה. אני מסכים שישנה בעייה של תכנים לישראלים, ודאי לעומת עמיתיהם בארופה, בעייה שנפתרת לרוב רק עבור אלו הנשלחים לאליפויות, דבר הדורש מהם ללמוד את החומר. אגב, כנראה נכון שהצבא הורג את הרצון לדייבטינג. לראייה, 3/4 מהמועדון הטכניוני מורכב מעתודאים. לסיום, אני כמובן מסכים עם הסיפא של דבריך. הטענה שלי לא הייתה "יש משהו ולא צריך עוד" אלא דווקא "יש בסיס הצמא לפיתוח". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הסערה הזו סביב הנושא? ואם היו בארץ עוד מליון מועדונים כאלה, אז מה, אז כל התיכוניסטים היו משתתפים בהם? כבר חסר להם מה לעשות בחיים? וגם אם כן, זה רק סוג של פעילות, זה לא מקפצת אינטיליגנציה או השכלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושאליפות ארופה הפתוחה לאוניברסטיאות תתקיים השנה בארץ (1) כבר אמרתי? ושהמועדון הטכניוני נפגש בימי שני ב7:30 בגסטר? - בקיצור, אני בעל עניין. הנושא חשוב לי מאחר ואני מאמין בתרבות דיון, בנצחון הלוגיקה על הפאתוס (2) ונהנה מהדיבייט עצמו כספורט רטורי. אם היו עוד מועדונים כאלה, אני מאמין (אולי בתמימות מסויימת) שהיינו חברה טובה יותר. או לפחות יהיו יותר אנשים שיודעים להבדיל בין טיעון לזרם הצהרות, וזה כבר לא רע. (2) השוואה מעניינת: הביטו בהכרזת העצמאות הישראלית: http://www.knesset.gov.il/docs/heb/megilat.htm. סיפור של תקומה ותחייה. נסו את הכרזת העצמאות האמריקאית: http://www.nara.gov/exhall/charters/declaration/decl... הנחות יסוד, גרירה, מסקנות. אח, כשהאמריקאים עוד היו בריטים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(2) מודי בר-און מספר ב"הכל אנשים" כי מלכתחילה אכן הוכן נוסח להכרזת העצמאות הישראלית בסגנון "הואיל... והואיל... לפיכך...", וכשדב"ג ראה זאת הוא דחה את הנוסח ("שנראה כמו חוזה שכירות ולא כמו הכרזת עצמאות") לטובת הגרסא הסופית המוכרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי גם (לא אצל מודי), ואומרים שהמכין היה שרת. מישהו יודע לבטח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תלמידת תיכון, והייתי שמחה להשתתף במועדון כזה. מישהו יודע האם יש מועדונים לתלמידי תיכון האזור השרון? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |