בתשובה להאייל האלמוני, 08/03/08 10:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מאמין שהחלומות שלה עברו עיבוד ספרותי כלשהו בדרכם מראשה אל הטקסט הכתוב, דהינו, שנופו מהם אלמנטים "חלומיים" מדי ושהסגנון הכללי משקף גם את שוכמן ככותבת מודעת ולא רק את תת המודע שלה. ואפניק, אגב, שממנו לקחתי את תיאורי החלומות, טוען שהוא עצמו לא ביצע שום עיבוד שלהם להוציא קיצוץ של חלקים ארוכים מדי. מצד שני, אני גם מאמין שהחלומות אותנטיים בבסיסם, מכמה סיבות מרכזיות - 1) יש כמה תמות שחוזרות על עצמן ברבים מהחלומות. 2) יש, בכל זאת, מוטיבים מוזרים ומפתיעים בחלומות, דברים שלא מתאימים לפרוזה רגילה (למשל החפץ בתוך גליל המגילות). 3) אני לא מצליח לחשוב על שום סיבה חיצונית לכתיבת החלומות - אם יש להם נקודה אידיאולוגית להעביר, הם לא מעבירים אותה היטב; הם לא מסייעים בהפצת 'הקורס בנסים' (דבר ששוכמן לא רצתה במיוחד לעשות, בכל מקרה); הם לא מציירים את החולמת באור חיובי - או שלילי - במיוחד. החלומות נכתבו, כנראה, מתוך נסיון של שוכמן לכתוב אוטוביוגרפיה - נסיון שלא צלח, למרות שהיא ניסתה כמה פעמים. נדמה לי שהם נכתבו בעיקר כי היא רצתה לתעד אותם, אבל במהלך התיעוד גם שיפצה מעט את הסגנון. אגב, מכל החלומות המובאים בספרו של ואפניק - תשעה במספר (מתוכם הבאתי שלושה) - רק אחד מרגיש לא מעובד כלל, אבל עליו שוכמן טענה בהזדמנות אחרת שהוא זכרון, ולא חלום. בכל מקרה, הוא עצוב מאוד וקצר מאוד: הלן שוכבת בעריסה, ולידה כדור אדום וירוק [הכדור הופיע, בפני עצמו, בחלומות רבים קודם לכן - א.ק.א]. היא שוכבת באושר, חושבת לעצמה כמה היא יפה וכמה חם לה. בדלת מופיע אביה, לא נכנס, אלא רק עומד ומסתכל עליה. היא קטנה מכדי לגשת אליו. בעודו מסתכל, היא מרגישה איך היא הופכת מילדה קטנה ויפהפה לילדה מכוערת מאוד, והוא רק הסתכל ואז הלך. [יולי 1965, במהלך סדרה של חזיונות - א.ק.א] |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |